האם העיתונות החוקרת עדיין קיימת?

בטקס האוסקר האחרון שנערך לפני שבוע וחצי זכה בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר" סרטו של הבמאי טום מקארתי "ספוטלייט". מדובר בסרט המעמיד במרכזו תחקיר עיתונאי מרתק שערך העיתון האמריקני "בוסטון גלוב" בשנת 2003 אודות התעללות מינית בילדים על-ידי כמרים קתוליים באחת הכנסיות המרכזיות בבוסטון. את ביצוע התחקיר יזם העורך החדש של העיתון מרטי ברון אשר הקים צוות של עיתונאים חוקרים שבראשם עמד העיתונאי וולטר רובינסון, אשר כונה בשם: "צוות ספוטלייט".

תקציב נמוך

הסרט הזה מראה לכל מי ששכח, מהי עיתונאות חוקרת במיטבה. כלומר, הדרך שבה עיתונאים ניגשים לחקור נושא נפיץ ובודקים כל זווית אפשרית של המקרה (בניגוד למה שקורה היום שבה העיתונאים נתפסים על זווית אחת של המקרה ומתחילים להעלות תיאוריות שחלקן רחוקות מאוד מהמציאות העובדתית העולה מהמקרה).

סרט זה מאופיין במציאות החדשה השוררת כיום בהוליווד. אם בעבר היו משקיעים הרבה כסף ביצירות מופת, היום רוב הכסף הולך לסרטי קומיקס. לכן, הסרטים המועמדים בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר" בשלוש השנים האחרונות הם סרטים המצולמים בתקציב נמוך ועם שחקנים גדולים המקבלים תקציב נמוך בהרבה ממה שקיבלו בעבר.
זה לא אומר שסרטים אלו אינם איכותיים חס וחלילה, אלא שהמדיניות החדשה שנוקטת הוליווד פשטה את הרגל.

"ספוטלייט" מאיר זרקור על העיתונות הכתובה שלא מצליחה להתאושש ממעמדה החדש, אך הוא פותח צוהר של תקווה לגבי תחושת השליחות הקיימת גם כיום בתחום התקשורת הכתובה.