לצדד בדונלד טראמפ או שמא דווקא בהילרי קלינטון? - ישראל תשכיל לעשות אם תשמור על ניטראליות ברורה ולא תנקוט, חלילה, עמדה שעלולה להתפרש כאוהדת יותר לאחד משני המועמדים לנשיאות-ארה"ב. היא גם תיטיב לנהוג אם תתייחס בספקנות יתרה לכל הצהרה, המושמעת בימים אלה מפיהם של המועמדים, ושאינה אלא טקטיקה ברורה של בחירות, שבסופו של דבר חייבת, כמובן, לעמוד במבחן המציאות.
רק טיפש גמור יהין, לפיכך, להמר על אחד מהשניים. אחרי ככלות הכל, בחירתו של הנשיא העתידי היא מעל לכל עניין לאמריקנים, והם הרי אלה שישאו יותר מכולם בתוצאות בחירתם. לכן, אל לנו הישראלים לדחוף את אפינו למערכת הבחירות המלוכלכת והטעונה כל כך שלהם, שבה מבקש כל אחד מהשניים לנגח את ראש זולתו.
שמונה חודשים עוד נותרו לבחירות, ושני המועמדים אינם מהססים להשמיע הצהרות בומבסטיות לעברו של קהל הבוחרים, שאותו הם מבקשים לצוד. מסתבר שכדי לזכות במשרה הנכספת - כשרים בעיני השניים כל האמצעים, עד כדי כך שכל אחד מהם מוכן לעשות שמיניות באוויר ולהבטיח אפילו את יישומם של חלומות באספמיה.
הימור מסוכן
גם אם במבט לאחור מצטיירת תמונה שאינה ורודה, מבחינת ישראל - זו אינה השעה בשבילה להיפרע מהנשיא המכהן
ברק אובמה. הרי הילרי, יורשתו, עשויה, או עלולה, להיבחר- ואז עלולה המדינה להיקלע למצב בהחלט לא נעים. עדיף לפיכך שתשמור על ניטרליות מוחלטת, בהנחה שיחסי הכוחות שבין הרפובליקנים לבין הדמוקרטים שווים, בינתיים, פחות או יותר.
בפזילתו הברורה של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, לעברו של המועמד הרפובליקני יש, לכן, משום הימור מסוכן. שאלה גדולה היא אם אכן יעמוד טראמפ בדיבורו, כשייבחר, ויראה את ישראל כידידתו הגדולה, כפי שהוא מצהיר כרגע, ועל אחת כמה וכמה מציקה השאלה, אם אומנם תועבר, כהבטחתו, השגרירות האמריקנית לירושלים, ותיצור בכך תקדים דיפלומטי למה ששום נשיא אמריקני קודם לא העז לעשות.
על פניו נשמע אולי טראמפ ידידותי יותר לישראל מהילרי קלינטון. אלא שהיוצרות עלולות להתהפך בכל רגע נתון. אחרי ככלות הכל, במערכת הבחירות מקדשת המטרה את האמצעים באורח ברור.
ברטרוספקטיבה אל השנים הקודמות קשה היום להסיק מי מנשיאי שתי המפלגות בעבר היה באמת אוהד יותר לישראל. היו זמנים שקנדי וקלינטון הדמוקרטים התעלו על עצמם באהדתם למדינתנו, בעוד שהיו זמנים שבהם רייגן ובוש הרפובליקנים עשו למעננו מה שהדמוקרטים סירבו לעשות. ומכיוון שהתיקו הזה שריר וקיים - אל לה לישראל להסתבך ולנחש ניצחון של אחד מן השניים. מוטב לה לשמור על פרופיל נמוך ואיפוק, שמהם היא תצא רק נשכרת.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
