אני תוהה מאין שואבת שרת המשפטים,
איילת שקד, שאינה משפטנית, את החוצפה להטיל דופי בשופטי בית המשפט העליון ולהטיח בהם האשמות בדבר חריגה מסמכותם והתערבות בעניינים בעלי אופי פוליטי שאינם, כביכול, בסמכותם. שקד עשתה זאת בכנס לשכת עורכי הדין והתייחסה לפסק הדין בנושא מתווה הגז.
מעולם לא היה כדבר הזה, ששר משפטים יתקוף חזיתית שופטים ויבעט בערך המקודש של הפרדת רשויות. מי שהגיבו באיפוק היו
מרים נאור, שדחתה על הסף כל ניסיון להלך אימים על השופטים, ו
אביחי מנדלבליט, שאמר שיש לכבד החלטות של בית המשפט העליון.
לאמיתו של דבר, עוד לפני פסק הדין בנושא מתווה הגז, החליטה שקד לתקוע רגל גסה בבית המשפט העליון, כאשר קבעה שיש מקום לשנות את אופיו, ולצרף אליו שופטים שמרנים שיתמקדו בתחום המשפטי ולא "ינהלו את המדינה". אם יתמזל מזלה של שקד והיא תישאר בתפקידה בשנה הבאה, היא עלולה להתערב בצורה גסה בבחירתם של ארבעה שופטים עליונים חדשים.
כדאי לציין בהזדמנות זו כמה עובדות מאלפות שקשורות בשקד, מצביעות על התייחסותה הבסיסית לבג”ץ ומוכיחה, כי היא תוקעת גלגלים במערכת המשפט ומנסה להרתיע את השופטים העליונים מלמלא את תפקידם כראוי.
כאשר מונתה שקד לשרת המשפטים, שלחה לה אומ"ץ מכתב ברכה, שבו החמאנו לה על עמדתה בנושא סירובם של הפרקליטים הציבוריים לקבל את מרותה של נציבות הבקרה. עם זאת, התרענו בהמשך המכתב על דברים שאמרה מיד אחרי כניסתה לתפקידה, על כוונתה לכווץ את סמכויות בית המשפט העליון. אין לנו בעיה עם התנהלותה של שקד. נתמודד עם עמדותיה ונשפוט אותה לפי מעשיה.
שקד הפזיזה והקופצנית לא אהבה כמה צעדים שנקטה אומ"ץ נגד הפטרון שלה,
נפתלי בנט, ונגדה בכנסת ה-19. בין השאר התרענו על השלטון הדיקטטורי של בנט במפלגתו, לו נתנה אץ ידה, והבענו הסתייגות מעמדות קיצוניות של השניים בנושאים שפגעו באושיות הדמוקרטיה.
אומ"ץ לא נרתעה להתמודד עם נושא רגיש נוסף, שהיה קשור במערכת יחסיהם הטעונה של בנט ושקד עם
בנימין נתניהו ורעייתו שרה. המדובר היה בתשלום ששילם נתניהו, כצעד נדיר ויוצא דופן, מחשבון הבנק המשפחתי לעובדים במחיצתו, למורת רוחה של רעייתו שלא הייתה בתמונה. בין אלו היו בנט ושקד. אומ"ץ ביקשה מרשות המיסים לבדוק האם תשלומים אלו דווחו כחוק, אך הרשות העדיפה שלא להתעמת עם נתניהו. בנט ושקד רגזו על פנייתה של אומ"ץ לרשות המיסים. מאוחר יותר סירבו השניים להיענות לבקשתה של
שרה נתניהו להחזיר למשפחה את הכספים הפרטיים שקיבלו מבעלה.
סוד גלוי הוא שנתניהו לא רצה את שקד בממשלתו, ובוודאי שלא בתפקיד הרגיש של שרת המשפטים, אך נאלץ לעשות זאת בשל שיקולי קואליציה ו
ממשלה צרה. עד היום לא מצא נתניהו לנכון לפגוש את שקד לשיחת עבודה חיונית, ובכך הוא מועל בתפקידו כראש הממשלה. אני רוצה להאמין שהוא לא עשה זאת רק בגלל וטו שהטילה רעייתו.
העימות החזיתי הראשון של שקד עם בג"ץ היה בעקבות פסיקתו בסוגיית המסתננים. כמה שעות לפני הכרעת בג"ץ נהגה שקד בילדותיות, כאשר העלתה לאינטרנט סרטונים וסטאטוסים שהיה בהם כדי להשפיע לכאורה על שופטי בג"ץ, והזדרזה להסירם.
אחרי הכרעת בג"ץ אמרה שקד: "לצערי יש פה התערבות בעניינים שהם הזכות והחובה של המחוקק".
אחרי התאבדותו של תת-ניצב
אפרים ברכה, הקימה שקד "ועדה לגיבוש אמצעים להגנה על הציבור מפני פעילות ופרסומים פוגעים כמו בריונות ברשת", בראשותה של השופטת בדימוס
עדנה ארבל. מגמת הקמתה של הוועדה, במקום לבדוק את התנהלותה הבעייתית של מערכת אכיפת החוק, הייתה לבדוק את אלו שחשפו את מחדליה של המערכת.
שקד הכריזה בשעתו בראיון עיתונאי: "באנו להשפיע ולשלוט ואולי זה גם מה שמעצבן חלק מהאנשים" . מספר המתעצבנים הולך וגדל מיום ליום. השבוע אמר
אהרן ברק בתגובה על דבריה: "אבוי, לאן הגענו". הוא יודע על מה הוא מדבר.