השבוע אנו קוראים את פרשת פסח. הרגע הגדול הגיע, שעת המבחן שכולם ציפו לה. מותשים אך מרוצים הולכים כל בני הבית בגאווה אחרי אבי המשפחה, לאחר ימים של עבודה מאומצת והשקעה רבה. כשהנר בידו הוא עובר חדר חדר, לא מוותר על-אף פינה ובסוף לאחר שעה ארוכה של חיפוש ובדיקה, מגיע האישור - "הבית נקי לגמרי מחמץ!".
לניקיונות שבהם שקועים המוני בית ישראל לקראת חג הפסח אין שום תוקף הלכתי, הגדר ההלכתי היחיד הוא: "לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ" [שמות י"ג, ז']. אך בכל זאת אנו משקיעים המון זמן ואנרגיה סביב הניקיונות, ומדוע? מפני שאנו מבינים שבשביל בית נקי ומסודר חייבים להשקיע בניקיון לפני כן, אי-אפשר לשבת רגל על רגל ולצפות שהכל יסתדר מאליו. בשביל תוצאות טובות צריך לעבוד! לפעמים אפילו לעבוד קשה...
בדיוק כך הם הדברים גם בזוגיות. בשביל להצליח ליצור אווירה נוחה ונעימה בבית, מלאה באהבה ואמונה, מחמאות ועידוד, עין טובה ורגישות, עלינו להשקיע שעות על גבי שעות, ימים ושבועות, לעבוד ולהתאמץ. לתקן את המידות, לתכנן את צעדינו, לשים לב למה שקורה סביבנו ולצרכים של בן/בת הזוג. גם אם נפלנו ונכשלנו, מצאנו לכלוך בנו או בצד השני, צריך לקום מהר ולהמשיך לנקות, לטהר את האישיות, את המחשבות והרגשות, לתקן את הכל.
בסופו של דבר, אם אכן נעבוד קשה, יגיע היום שבו נוכל לצעוד בשמחה, יחד, להתפאר במעשה ידינו, ללכת לישון עם חיוך ולקום בשמחה לעוד יום של עבודה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
