מה שקורה ב"מחנה הציוני" זה לא משבר אידאולגי אלא קקפוניה אידאולוגית של גורמים רבים, חלקם מהשמאל שהסתננו למפלגת העבודה בשנים האחרונות, ומצד אחר נכנסו גורמי ימין-מרכז שחלקם הגיעו עם
ציפי לבני, ואנו מוצאים כיום בנוסף, לפחות 5 חכי"ם במפלגה זו שהעמידו עצמם כפרימדונות בעמדות שונות לחלוטין מיו"ר המפלגה שמוגדר כאן כאיש מרכז.
תוצאות הבחירות לכנסת האחרונות הבהירו למנהיגי "
המחנה הציוני" שהעם אינו נמצא במרכז-שמאל אלא בעיקר במרכז-ימין, ובימין.
ממשלה ימנית הוקמה אפילו ללא מפלגתו של
אביגדור ליברמן, אבל ראש הממשלה העדיף קואליציה רחבה ויציבה יותר, קרץ ל"מחנה הציוני" בכך ששמר על 5 תיקי-שרים למענם (כולל תיק החוץ).
בוז'י הרצוג אולי אינו מנהיג גדול אבל הוא אדם חכם. הוא הבין שאם הוא רוצה לצבור כוח עבור מפלגתו, הוא חייב להיות במוקד העשיה ולא בשולי האופוזיציה או בראשה. מסתבר שמאז הקמת הממשלה הנוכחית, הרצוג ונתניהו דנים בצרוף "המחנה הציוני" לקואליציה הקיימת כאשר הבעיה של שני האישים האלו היא, שהם יודעים שתהיה נשירה של חברי כנסת לכוון האופוזיציה הן מתוך הליכוד ו"
הבית היהודי" מצד אחד, והן חכי"ם לא מעטים אשר יערקו מ"המחנה הציוני".
כאשר מסתכלים על התגובות ב"מחנה הציוני" למידע על מגעיו של הרצוג עם נתניהו, מתקבל רושם ברור שמפלגה זו תהרס משמעותית מכניסה לקואליציה מכיוון שהגושים השמאלנים בתוכה לא יתמכו בצעד כזה, לכן גם "הנדוניה" שיביא הרצוג לקואליציית נתניהו, תהיה נמוכה משמעותית מכוחו הפרלמנטרי הרשמי של "המחנה הציוני".
זה מכבר התפתחה רוח-רעה בין אביגדור ליברמן ו
בנימין נתניהו ולפיכך הברירה שנותרה לנתניהו כיום היא לפנות למפלגתו של
יאיר לפיד (שתפסה תאוצה רצינית בסקרים בזמן האחרון ואף עברה את "המחנה הציוני") לקרוא לה להצטרף לקואליציה שלו, ולחשוף את הבלוף של "האגודה" שכאילו הם יעזבו את "הר הכסף התקציבי" בגלל יאיר לפיד, ואם אכן יעזבו, יתקפל מעט נתניהו ויאלץ להכניס את מפלגתו של ליברמן "
ישראל ביתנו" לקואליציה.
והיה, אם אכן יתבצע מהלך כזה להרחבת הקואליציה הקיימת, קרוב לוודאי ש"המחנה הציוני" יקבל בבחירות הבאות כמחצית חברי הכנסת שיש לו כיום, בעוד שיאיר לפיד יכפיל את כוחו. נטייתו הפוליטית של רובו של העם כיום, לפי כל הסקרים, הוא מרכז-ימין, אפשר היה להבין אם מפלגת העבודה הייתה שומרת על מעמד של מפלגת מרכז-(עם נטייה קלה שמאלה) אלא כפי שאנחנו רואים, השמאל השתלט על מפלגה זו ודיכא בתוכה את כל הנטיות למרכז האמיתי.
אני מניח שרבים במפלגת העבודה מתחילים להבין לאן מדרדרת מפלגתם וינסו לעצור זאת. לפיכך פילוג "במחנה הציוני" צפוי בהחלט שיקרה בחודשים הבאים, ואז אולי יתבצע שינו מהותי בקואליציה לכוון ממשלת אחדות לאומית שתשאיר את השמאל מבודד בשולי המחנה.
