הצגה שסופה ידוע מראש

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס יכול לרשום לעצמו הישג אחד בסוף השבוע, הוא הצליח להביא לכינוסה של "ועידת פריז" למרות התנגדותה של ישראל במסגרת מאמציו לבנאם את הסכסוך. עם זאת, הרש"פ התאכזבה מהודעת הסיכום של הוועידה, שה"ח הפלשתיני ריאד אלמאלכי האשים בסוף השבוע "שחקנים גדולים" בכך שבחשו בהודעת הסיכום וכי נעדרו ממנה נקודות שהיו אמורות להיכלל בתוכה.

הוועידה בפריז משקפת את הדאגה של אירופה לאינטרסים שלה וחששה הגדול מהתהפוכות במזרח התיכון בגלל תופעת "האביב הערבי", מהשינויים בעירק ובסוריה בתום מאה שנים מהסכם "סייקס-פיקו" והתגברת תופעת הטרור של האיסלאם הקיצוני בתוך מדינות אירופה. לסכסוך הישראלי-פלשתיני אין שום קשר לעויינות עתיקת היומין בין השיעה לסונה, הטרור הדאעשי איננו קשור לבעיה הפלשתינית אך לצרפת ומדינות אירופיות נוספות נוח לסלף את העובדות כדי לתרץ את תמיכתן בפלשתינים.

צרפת דחפה לכינוס הוועידה במשך שנה, בתיאום מלא עם הרש"פ, בסופו של דבר היא קיבלה "אור ירוק" מארצות הברית למהלך בגלל היחסים העכורים בין הנשיא אובמה לראש הממשלה בנימין נתניהו, נראה כי ישראל צריכה לתמרן מדינית כדי למסמס את היוזמה הצרפתית רק עוד כמה חודשים, עד סוף כהונתו של הנשיא אובמה.

ישראל שמה כעת את כל כובד משקלה והשפעתה כדי להימנע מועידה בינלאומית שמשמעותה בינאום הסכסוך, היא מנסה לתעל את המאמצים הדיפלומטיים לעבר כינוס ועידה אזורית תוך הדגשת חשיבות הערוץ הבילטראלי ומשא-ומתן ישיר עם הרש"פ.

ה"יוזמה המצרית" של הנשיא א-סיסי, המתבססת על היוזמה הערבית לשלום מ2002, עם הכנסת שינויים מסוימים בתוכה, מהווה את הרע במיעוטו מבחינת ישראל בהתמודדות שלה עם הלחצים הבינלאומיים להשגת הסדר בינה לבין הפלשתינים.

למחמוד עבאס אין כרגע שום הישגים ממשיים שהוא יכול להציג לבני עמו, לקראת כינוס "ועידת פריז" פרסמו כל הפלגים הפלשתינים באש"פ, ביחד עם תנועת חמאס, הודעה המתנגדת ליוזמה הצרפתית. הרחוב הפלשתיני "לא קונה" את היוזמה הצרפתית, מבחינתו מדובר בעוד הצגה בינלאומית לתקשורת שמתעלמת מזכויות פלשתיניות חשובות כמו "זכות השיבה" וכי זוהי "פצצת עשן" שמטרתה להסתיר את המטרה האמיתית של מדינות המערב שהיא מתן לגיטימציה לנורמליזציה החשאית ושיתוף הפעולה הנסתר בין ישראל ומדינות ערב המתונות ובראשן סעודיה בגלל הסכנה מהתפשטותה של אירן. גם בעולם הערבי הלכי הרוח הינם שהמערב מנסה לנצל את העובדה שהערבים במצב קשה וכי זהו העיתוי המתאים לסחוט מהם ויתורים ולכפות עליהם פתרונות שהם לטובתה של מדינת ישראל.

היוזמה המצרית הפתיעה את מחמוד עבאס, היא לא תואמה עמו, הוא אומנם הצליח "ליישר קו" בדיעבד עם מצרים ולהשיג את תמיכתה ביוזמה הצרפתית אך היוזמה המצרית כבר יצאה לדרך והיא מהווה פתח מילוט נוח עבור ישראל לברוח מהיוזמה הצרפתית שהיא רעה עבורה.

גם מחמוד עבאס יודע כי בסופו של דבר הוא לא יוכל לסרב ליוזמה המצרית, לכן, על-פי דברים שאמר בכיר הפתח ג'בריל רג'וב, בסוף השבוע שעבר, הוא כבר נתן את הסכמתו למפגש עם ראש הממשלה נתניהו בחסותו של הנשיא המצרי א-סיסי.

ההערכה בעולם הערבי היא שבסופו של דבר תגבר היוזמה המצרית על היוזמה הצרפתית בגלל התנגדותה של ישראל והיא תהפוך למהלך המדיני העיקרי בחודשים הקרובים.

לצורך כך חייבים לקרות שני מהלכים חשובים, האחד, השגת פיוס לאומי בין הפלגים הפלשתינים, מהלך שהנשיא א-סיסי החל כבר לעבוד עליו, והשני, הכנסת שינויים מסוימים ביוזמת השלום הערבית מ2002 שיאפשרו לישראל להיכנס לתהליך המשא-ומתן.

מחמוד עבאס מנסה לטרפד את המהלך הזה, הוא הודיע בכינוס שרי החוץ של הליגה הערבית בקהיר לפני שבוע על התנגדותו לשינוי היוזמה הערבית אך על-פי מקורות ערביים מאחרורי הקלעים נעשית כבר עבודת הכנה לשינוי היוזמה שבה נוטלים חלק נציגים ממצרים, סעודיה וירדן.

לכן, "ועידת פריז" הינה הצגה שסופה ידוע מראש, היא לא תוביל לשום מקום והיוזמה הצרפתית תושלך בסופו של דבר לפח הזבל של ההיסטוריה.

גורלה יהיה כגורל כל היוזמות שאותן ניסתה הקהילה הבינלאומית לכפות על ישראל מאז 1967 בכל הקשור להגעה להסדר עם הפלשתינים.
אם יש סיכוי כלשהו כרגע להנעת התהליך המדיני מול הפלשתינים הרי שהוא טמון ביוזמה המצרית המתבססת על משא-ומתן ישיר בין הצדדים בסיוען של מדינות ערב.

זהו המקסימום שאותו יוכל מחמוד עבאס להשיג כעת, אולם אין לצפות שהוא ישנה את האסטרטגיה שלו, הוא ימשיך לפעול בזירה הבינלאומית כדי לבנאם את הסכסוך ולהכפיש את ישראל במוסדות הבינלאומיים.

לכן, התנאי שישראל צריכה לעמוד עליו, ברגע שהיוזמה המצרית תתפוס תאוצה, הוא שהרש"פ תתחייב להפסיק את כל הפעולות שלה נגד ישראל במוסדות הבינלאומיים כדי ליצור אווירה חיובית למשא-ומתן, ללא צעדים בוני אמון גם היוזמה המצרית עלולה להיכשל.