בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האם מפעל ההתנחלויות באיו"ש, הוא סיפור הצלחה? האם ירושלים מאוחדת? והאם הקונסטלציה הקיימת בשני חבלי ארץ אלו, אכן מותאמת לתפיסת הביטחון הרלוונטית כיום למדינת ישראל?
|
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
"התפקיד שמילא מפעל ההתנחלויות בין השנים 1977 לבין 2005 בהאצת ההפרטה והמשך הכיבוש הפך את ההתנחלויות ל'מדינת רווחה חלופית', ששימשה כמנגנון פיצוי לנפגעי פירוק מדינת הרווחה בישראל הריבונית. למעמדות 'הנמוכים' הייתה ההגירה ל'ארץ ההתנחלויות' לא רק מעבר מ'ישראל השנייה' ל'ישראל הראשונה', אלא גם מעבר ממעמד של 'נזקקים' למעמד של 'חלוצים'. כך, באמצעות 'מנגנון הפיצוי של הכיבוש', הפך מפעל ההתנחלויות, על משמעויותיו החומריות והסמליות, לציר של הברית הפוליטית שנרקמה בין המעמדות 'הנמוכים' לימין, והבטיחה את ההגמוניה שלו בשלושת העשורים האחרונים" (פרופ' דני גוטווין, היסטוריון - אוניברסיטת חיפה). רבות דובר ונכתב על מפעל ההתנחלויות בהגדרה הכללית של השמאל הישראלי, או על-פי הגדרת הימין/שלטון הימין הישראלי - ההתיישבות ביהודה ושומרון.הסוגיה שעל פנים נראית מורכבת למדי, היא בעצם פשוטה עבור מרבית אזרחי מדינת ישראל, ומורכבת ואף קשה מאוד לוויתור מבחינת תושבי ההתנחלויות המבודדות (היישובים היהודיים המבודדים שמעבר לקו הירוק). מתחילת דרכה של תנועת ההתנחלויות באישורן של כלל ממשלות ישראל (שמאל וימין), חלו שתי דרכים לקביעת מעמדה כלגיטימי מבחינה ציבורית. 1. מבחינת הרגש הלאומי (הפטריוטיות) - התנועה פעלה להפצת ההאהדה להתנחלות ביהודה ושומרון כבסיס לגיטימי של חזרת עם ישראל לאדמותיו ההיסטוריות "אדמות המורשת" על-מנת להבטיח עד כמה שאפשר, תמיכה ציבורית רחבה בעניין. 2. ההתבססות בשטח - השיטה המתבצרת בשליטה שכל מתנחל, הוא גורם אנושי הקובע עובדה בשטח ומסכל כל פעולה או היתכנות להשתלטות ערבית מבחינה ריבונית כלשהי. על-פי הנתונים הקיימים שהתהוו במשך השנים עד היום, שתי הדרכים כשלו. בהתחשב בכך שמאז שנת 1992, מספר ההתנחלויות בגדה המערבית לא עלה ופועל היוצא מכך אין אחיזה מבחינה דמוגרפית ומרחבית בשטחיה. בהתאם לזאת, רוב רובם של הישראלים הגרים מעבר ל'קו הירוק' מהווים כ-83%, מתגוררים בגושי ההתיישבות הגדולים ומשתרעים רק על חמישה אחוזים בלבד משטחי הגדה המערבית. בשאר 95% משטחי הגדה, על כל יהודי ישראלי אחד- מתגוררים 26 פלשתינים. לצורך המחשה מרחבית של העניין, שתי הערים היהודיות והמרכזיות באיו"ש - בית"ר עלית ומודיעין עלית, ששתיהן ערים בעלות צביון חרדי ואינן קשורות לאתוס ההתנחלות של הציונות הדתית, מהוות יחדיו כ-50% מאוכלוסיית איו"ש ובנוסף על כך שתיהן יסופחו תחת החוק הישראלי בעת תרחיש כלשהו של הסכם מדיני.
|
|
שום הגיון מרחבי [צילום: עומר מסינגר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
דווקא ריבוי ההתנחלויות המבודדות ופרישתן במתכונת המרחבית מערערת את יסוד ההצלחה של מפעל ההתנחלויות. | |
|
|
|
לאורך השנים האחרונות ניכר שכמעט על כל גבעה ולו הדלה ביותר, נמצאו מס' משפחות מתנחלים ואו "נערי גבעות"
|
▪ ▪ ▪ |
על אף כל המאמצים, רוב הישראלים אדישים למפעל ההתנחלויות. רוב הישראלים גם יתמכו בפינוי התנחלויות המבודדות, במידה של הסכם ודאי שיבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל. גם ה מתנחלים עצמם ובעיקר לאחר תוכנית ההינתקות, התפכחו למעשה מעניין השרשת מפעל ההתנחלויות מבחינה רגשית לאומית רחבה. ההתנגדות הקשה לתוכנית ההינתקות, לא פרצה מספיק את גבולות הימין הלאומי הרחב ולא הובילה לשינוי מדיניות מהותית בנושא שאר ההתנחלויות מלבד קיפאון והישגים דלים בדעת הקהל הרחב לגביהן. מה שכן הצליחו המתנחלים לגבש, הוא את ההתקבעות בשטח. לאורך השנים האחרונות ניכר שכמעט על כל גבעה ולו הדלה ביותר, נמצאו מס' משפחות מתנחלים ואו "נערי גבעות" מסוימים שגרמו לריפיון ידיים בעניין שתי המדינות לשני עמים. עם זאת, דווקא ריבוי ההתנחלויות המבודדות ופרישתן במתכונת המרחבית מערערת את יסוד ההצלחה של מפעל ההתנחלויות. תנועת ההתנחלות כאמור, רעועה מבחינה דמוגרפית וגאוגרפית. מערך ההתנחלויות אינו מתיישב עם שום היגיון מרחבי מתוכנן מראש. בעוד ששטחי המועצות האזוריות בגדה, תופסים כ-40% מהשטח, רק אחוז אחד בודד בנוי. בשנת 1982 כאשר חיו בגדה המערבית קרוב ל-800,000 פלשתינים, היו הערכות שונות כי בהשקעות העתק שהופנו לשם אוכלוסיית המתנחלים תדביק את הפער מהאוכלוסייה הפלשתינית. נכון להיום, חיים בגדה קרוב לשלושה מיליון פלשתינים, בעוד המתנחלים מונים סה"כ קרוב ל-600,000 וכמו-כן שיעור הריבוי הטבעי של הפלשתינים, קצת גבוה יותר משל המתנחלים.
|
|
התנחלויות מבודדות [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
ההתנחלויות המבודדות בגדה, יתפנו מרצונן לתחומי הקו הירוק, עקב חוסר כדאיות למגורים באזור, תנאי מחיה קשים ובלתי נסבלים. | |
|
|
|
ל הסיפורים על השקעה כלכלית גדולה בפינוי המתנחלים, הם חלק מהתירוצים המתמשכים להצדקת ההתנחלויות
|
▪ ▪ ▪ |
גם מבחינה כלכלית, לא התפתחו בצורה משמעותית תעשיות מקומיות, חקלאות ענפה, או מסחר שווקים מניב ויעיל כך שיותר משני שלישים מתנחלים, עובדים מחוץ לתחומי הקו הירוק. ההתנחלויות בגדה ממשיכות להתקיים ולתפקד בצורה רעועה, אך ורק באמצעות תקציבי הענק המוזרמים לגופים המתחזקים אותן. ללא אספקת תקציבי עתק המגיעים מכלל הציבור הישראלי, ושמגולמים בהטבות מס, סידורי ביטחון מושקעים יותר, ותשתיות יקרות - אין למפעל ההתנחלויות הצדקה ותוחלת כלכלית. כל הסיפורים על השקעה כלכלית גדולה בפינוי המתנחלים, הם חלק מהתירוצים המתמשכים להצדקת ההתנחלויות. ללא תקציבי העתק המוזרמים על-ידי הממשלה, אין ולו צורך לפנות מתנחל אחד. ההתנחלויות המבודדות בגדה, יתפנו מרצונן לתחומי הקו הירוק, עקב חוסר כדאיות למגורים באזור, תנאי מחיה קשים ובלתי נסבלים. לכן ההחלטות שנעשות לגבי קיום מפעל ההתנחלות, הינם פוליטיות גרידא ומציבות תנאי משמעותי לקיומן של הממשלות השונות בשנים האחרונות. בפעם היחידה שממשלה לא הפנתה את תקציבי העתק לשם, ולא הייתה תלוייה בכוח פוליטי לקיומה, האלימות וההסתה גברו עד לרצח ראש הממשלה. הסיסמה לירושלים "המאוחדת לנצח נצחים", מאבדת עם השנים את תוכנה מכמה סיבות. אחוז היהודים שמתגוררים בעיר, צונח אל סף ה- 60% (מתוכם 35% חרדים). גם אחוז הילדים והנוער עד גיל 18, מהווה בסה"כ רק 40% משאר האוכלוסייה הצעירה בירושלים. המגמה הדמוגרפית מבחינת יהדותה של העיר, היא בעיה שדרוש לה טיפול מהותי (גם על-ידי הגעה להסדרי חלוקה במזרח העיר) ככל שעובר הזמן, זאת על-מנת לשמר את דמותה של העיר כבירת מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית. תפיסת הביטחון של מדינת ישראל כיום, נכלאה ל'מבוי סתום'. חסרה פעולה המשלבת תוכנית מקיפה מבחינת ביטחון, מדיניות, חברה וכלכלה בגדה המערבית ובירושלים. תוכנית שתוצאותיה יגבירו את הביטחון האישי, הדמוגרפי והלאומי, שתעצים את כורח הנסיבות בהיפרדות מדינית מהפלשתינים ככל שיתאפשר עם הזמן, ועד שיבשילו התנאים למימוש הסדר קבע מול ההנהגה הפלשתינית, על בסיס של 'שתי מדינות לשני עמים'. אימוץ של תוכנית שכזו תקנה למדינת ישראל, שדרוג בזירה הבינלאומית ויתרונות מיידים. היא תפתור את בעיית ההיגררות של המדינה, אחרי קיצוניים משני צדי המתרס הפוליטי. היא תקבע מדיניות ברורה, תשריש את עוצמתה של מדינת ישראל כמדינה יוזמת הקובעת את עתידה בכוחותיה, ותסיר את העמימות בנוגע לעתידו של הסכסוך הישראלי-פלשתיני והיעדים לפתרון.
|
|
תאריך:
|
23/06/2016
|
|
|
עודכן:
|
23/06/2016
|
|
דביר מור
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
באום
|
23/06/16 22:16
|
|
2
|
|
היהודי הנצחי
|
24/06/16 12:03
|
|
|
|
באום
|
24/06/16 16:10
|
|
על מפקד לקחת אחריות על תוצאת הנחיותיו ומעשה לוחמיו. החיילים סומכים על מפקדיהם, אמורים ללכת אחריהם "באש ובמים", זאת הם יעשו רק במידה וידעו שהם מוגנים ובטוחים. במידה ויחששו מענישה, ירגישו מאוימים ומפוחדים ויבינו שמפקדיהם יתנערו ממעשיהם במידה ויבצעו טעות לא בכוונה, הם יעדיפו לא לעשות, הם יתפקדו במוד של "ראש קטן". יבצעו את המינימום ההכרחי במקום המקסימום האפשרי.
|
|
|
מנהיגי האומה הנבחרים שלנו עוסקים ללא לאות במעשה החקיקה. כמו לוחמי האש הם נזעקים לכבות שריפות. חוק נגד אלימות כנגד רופאים, חוק נגד אלימות כנגד עובדים סוציאליים, חוק נגד אלימות נגד מורים, חוק פרטי לכל צורך.
|
|
|
ללא קשר לכישלון השיחות שניהל יצחק הרצוג עם נתניהו, בדבר האפשרות לשותפות בממשלת אחדות, ראוי להזכיר שש פרשיות (פדיחות) שבהן הוא עצמו היה אחראי לנזק שגרם לעצמו, בגלל החלטות בלתי שקולות ואמירות בלתי נבונות.
|
|
|
|
|
|
מתקפת הטרור במועדון הלהט"בי באורלנדו, הציתה בארה"ב את הוויכוח המנומנם בשאלת רצינות איום הטרור על ארה"ב, עוצמתו וסיבותיו. נראה שהדמוקרטים, בהנהגת הנשיא אובמה, עשו ועושים כל מאמץ לטשטש את האיום ומקורותיו, בעוד הרפובליקנים, בראשות טראמפ, מנסים למצותו כמכפיל-כוח בקמפיין הבחירות, המתגבש לקראת שלבו האחרון.
|
|
|
|