מבחן נאות לסובלנות הדדית

מתח רב מתלווה למצעד הגאווה, האמור להיערך מחר בירושלים, ומטבע הדברים הוא מושך אליו הפעם אש יוקדת במיוחד. אם לא די ברצח המתועב של הנערה שירה בנקי בידי בן העוולה ישי שליסל, במהלך המצעד של השנה החולפת - מתווספת עכשיו למתח הרב גם אמירתו הבוטה של הרב יגאל לוינשטיין, שעל-פיה ההומואים נחשבים לסוטים.

יש, אומנם, מקום להתווכח על השאלה אם ירושלים היא אכן היעד הראוי לעריכתו של מצעד-גאווה, בהתחשב בעובדה שהדברים אמורים בעיר הקודש, ומבלי לעורר בכך את השד הדתי מרבצו. אלא שבעקבות ההחלטה הנחרצת, ולאור ההתפתחויות החדשות שנוצרו - המצעד הוא פשוט הכרח השעה, ומכאן ברור שצריך לקיימו.

התנערות נחרצת

גם מי שאינו נמנה עם הקהילה הלהט"בית, כמונו, אמור להסתייג מדברי הבלע של הרב לוינשטיין וממעשהו הנפשע של ישי שליסל. אחרי ככלות הכל, מצעד הגאווה הירושלמי צריך להיות מבחן נאות לקיומה של סובלנות הדדית, שהיא בין היתר אחד מציווייהם של עשרת הדברות - "ואהבת לרעך כמוך". העובדה שהפעם יטלו חלק במצעד גם לא מעט צעירים דתיים - מעידה על כך כאלף עדים

בצד הסולידריות עם הקהילה הלהט"בית, שתופגן קרוב לוודאי במצעד, תבוא בו לא פחות לביטוי גם ההתנערות הנחרצת מהקנאות הדתית, שהעבירה את יגאל לוינשטיין וישי שליסל על דעתם. מן הסתם זה בדיוק המקום להזכיר את תרומתה הגדולה של הנערה שירה בנקי לסובלנות ההדדית, אף ששילמה על כך בחייה. שירה, למי ששכח בינתיים, אומנם לא נמנתה עם הקהילה הגאה, אבל ראתה בכל זאת צורך דחוף ליטול חלק במצעד הירושלמי, כמי שמזדהה עם רגשות הזולת, גם אם הוא שונה ממנה.