|
שני עברי המתרס [צילום: אלון קניג/פלאש 90]
|
|
|
|
|
על הכתבה "דירה להפקיר", בתוכנית "עושות חשבון" בערוץ 10, אפשר לומר שהיא באמת הפקרות! לא טרחו לציין ולו ברמז את הצד של המשכירים! אלו נשארים בצל מנוולים ונצלניים. אבל בשטח ידוע שהם הכי נפגעים על-ידי רמאים, שמשתלטים להם על הדירה ולא פעם אי-אפשר לפנות אותם (אם לא פועלים תוך פרק זמן קצר – אז השוכר שלא משלם יכול להישאר בדירה לנצח!)
הם באים בטענות לשרת המשפטים על שהיא נותנת לשוק לקבוע מחירים, אבל לא טורחים בעצמם למלא את החובה המשפטית ולהביא תגובה מהצד השני של המתרס – של המשכירים!
היום דווקא יש היצע עצום של דירות ותחרות בין המשכירים. אבל אם החוקים הדרקונים שהתוכנית מציעה ייושמו, אנשים יפסיקו להשכיר דירות ואז באמת תיווצר תחרות רצינית בין השוכרים על כל דירה – מה שיפתח פתח לעושק אמיתי!
לא עושה צרות
התוכנית מנסה להציג עצמה כעושה צדק עם העם. אבל למעשה היא מפלה באופן בוטה את המשכירים לעומת השוכרים – ומציגה אותם כצד הרע בסיפור. אבל כידוע רוב בעלי הדירות הם אנשים מבוגרים, שלרבים מהם דמי השכירות מהווים נתח עיקרי מדמי הקיום שלהם! לי למשל יש בן די מבוגר, שגר אתי ועם אשתי ואני לא יכול להרשות לעצמי לתת לו את הדירה הזאת, שהוא כל כך זקוק לה!
התוכנית מציגה את השוכר והמשכיר כמי שנמצאים משני עברי המתרס. כאילו הם מתנגשים אלו באלו. אבל האמת היא שהם זקוקים אחד לשני וההבנה הזאת חשובה לטובת שניהם. בדרך כלל הנכס הכי גדול שיש לבעל הבית זה שוכר טוב ושקט שלא עושה צרות ומשלם בזמן. למשכיר, שהוא לרוב אדם מבוגר, הכי חשוב השקט הזה ואין לו כחות להילחם בשוכר. הוא מעוניין להחזיק אותו ובהחלט לא רוצה שיעזוב ולא מנסה להעלות לו את שכר הדירה.
התוכנית מתעלמת לחלוטין מהתופעה של שוכרים רמאים ונוכלים שמנצלים את בעלי הדירות המבוגרים. רבים מהם לא מפסיקים אחרי תקופה לשלם דמי שכירות ואם בעל הדירה לא פועל במהירות ולוקח יעוץ משפטי, הוא עלול למצוא את עצמו עם דייר מוגן שלא יעזוב לעולם אל דירתו! כדי "לעזור" למשכירים, בא החוק החדש ומעודד דווקא את הרמאים ומטיל הגבלות על
הערבות שאפשר לדרוש מהשוכר, כדי שמצב זה לא יקרה!
מדוע אנשים צריכים לסכן את הרכוש שלהם? איזו דרישה זאת, כאשר הארץ מלאה ברמאים ובבעלי דירות שנתקעו עם דיירים לא רצויים? האם מישהו למשל, היה מעלה בדעתו לבוא לבעל רכב ולבקש ממנו לשתף אחרים במכונית שלו?