סרבנות פלשתינית

לפני כשבועיים נפגש יו"ר הרשות הפלשתינית, מחמוד עבאס, בפריס עם שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, בניסיון לקדם את היוזמה הצרפתית. על-פי פרסום בעיתון "אל-קודס" המזרח ירושלמי ב-10 באוגוסט מפי מקורות ברמאללה, דחה יו"ר הרש"פ על הסף שתי הצעות שהגיש לו שר החוץ האמריקני לפריצת המבוי הסתום בתהליך המדיני.

ההצעה האמריקנית הראשונה עסקה בכינוס פורום בינלאומי שיכלול את רוסיה, יפן, ישראל, הרש"פ, מצרים, ירדן וסעודיה כדי לקרב בין עמדות הצדדים ולחדש את המשא-ומתן התקוע בין ישראל לרש"פ ואילו ההצעה השנייה עסקה באפשרות לפגישה בקהיר בין מחמוד עבאס לבין ראש הממשלה נתניהו.

כאמור, יו"ר הרש"פ דחה את שתי ההצעות, לגבי ההצעה להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו בקהיר הציב מחמוד עבאס שני תנאים מוקדמים לפגישה, האחד, הפסקת מיידית של הבנייה בהתנחלויות והשני, שחרור כל האסירים הביטחוניים שנעצרו לפני הסכם אוסלו.

עמדתו של עבאס איננה מפתיעה, הוא שם את כל יהבו על היוזמה הצרפתית הקוראת לכינוס ועידה בינלאומית בסוף השנה כדי לנסות ולכפות על ישראל נסיגה מלאה מהגדה המערבית וחזרה לקווי 67, יוזמה שישראל דחתה על הסף. יו"ר הרש"פ יודע היטב שהיוזמה הצרפתית נדונה לכישלון אך הוא ממשיך לנסות ולקדמה ביחד עם נשיא צרפת פרנסואה הולנד כדי להפעיל לחץ בינלאומי על ישראל ולהציגה כסרבנית שלום.

על-פי הפרסום בעיתון "אל-קודס", מחמוד עבאס רואה בשתי ההצעות האמריקניות ניסיון לעקוף את היוזמה הצרפתית ואת יוזמת השלום הערבית. נראה כי מחמוד עבאס הצליח גם לתקוע מקל בגלגליה של היוזמה המצרית לחידוש המשא-ומתן וכינוס ועידה אזורית.

בין עבאס לנשיא מצרים א-סיסי שוררת באחרונה מתיחות על-רקע סירובו של מחמוד עבאס להסכים ליוזמה המצרית ולהתפייס עם יריבו הפוליטי המר מחמד דחלאן שהינו ידיד קרוב של הנשיא א-סיסי שרואה בו את יו"ר הרש"פ הבא.

בישיבת הוועד הפועל האחרונה של אש"פ שהתקיימה ברמאללה ב-7 באוגוסט העביר מחמוד עבאס שורה של החלטות הסותרות את היוזמה המצרית, בין היתר נאמר בהחלטות כי אש"פ תומך ביוזמה הצרפתית ובמאמצים הבינלאומיים לכינוס ועידה בינלאומית לשלום עם כל הסמכויות לפני תום השנה הנוכחית, בהחלטות ועידת הפסגה הערבית האחרונה במאוריטניה ובדבקות ביוזמת השלום הערבית מבלי לשנותה או לשנות את משמעותה באופן כלשהו.

האסטרטגיה של מחמוד עבאס הייתה ונשארה אסטרטגיה של בינאום הסכסוך וגרירת ישראל בעל כורחה לפורומים הבינלאומיים כדי להוקיע את מדיניותה ולהכפישה, לכן הוא מחשק את ההנהגה הפלשתינית בהחלטות המשרתות את האסטרטגיה שלו ואיננו מוכן לשמוע כל דעה אחרת הסותרת את השקפתו המדינית.

החבורה המקיפה את מחמוד עבאס בהנהגה הפלשתינית תלויה בו ומקבלת ממנו תמיכה כספית, כמה מחברי הוועדה המרכזית של פתח שואפים להחליפו בתפקיד לכשיפרוש ואינם רוצים לאבד את תמיכתו וכך למעשה הוא מכתיב את המדיניות הסרבנית שאותה הוא מוביל.
מחמוד עבאס חושש מההתקרבות החשאית בין ישראל לסעודיה ומדינות המפרץ ומהאפשרות להכנסת שינויים ביוזמת השלום הערבית, כינוס ועידה אזורית שאותה יוזמת מצרים ייתן לגיטימציה לקשרים בין ישראל למדינות ערב המתונות מבלי שנפתר הסכסוך הישראלי פלשתיני.

נראה כי עד למיצויה של היוזמה הצרפתית לא תהייה שום פריצת דרך במבוי הסתום בתהליך המדיני בין ישראל לפלשתינים, מחמוד עבאס רוצה לסחוט את הלימון הזה עד לטיפה האחרונה ומשמעות הדברים כי הקיפאון המדיני יימשך לפחות עד לסוף השנה הנוכחית, המועד שבו אמורה להתכנס הוועידה הבינלאומית על-פי היוזמה הצרפתית.

במקביל מחדש עבאס את יוזמתו להשיג תמיכה של מדינות ערב כדי להגיש שוב למועצת הביטחון של האו"ם הצעת החלטה בעניין ההתנחלויות. המדיניות הסרבנית שלו מעידה על חוסר רצונו להפוך לפרטנר אפשרי למשא-ומתן עם ממשלת נתניהו, עבאס איננו מוכן להתגמש או לקבל הצעות פשרה לצורך חידוש המשא-ומתן והוא רוצה רק להכתיב את תנאיו.

נראה כי מעבר לאסטרטגיה של בינאום הסכסוך מה שמכתיב למחמוד עבאס את מהלכיו הינו רצונו לפרוש מהחיים הפוליטיים הפלשתינים מבלי שעשה שום ויתור לישראל. זו הייתה גם האסטרטגיה של יאסר ערפאת, משא-ומתן עם ישראל בשיטת הסלאמי ודחיית כל היוזמות וההצעות החורגות מ"הקווים האדומים" של הפלשתינים שאותם לא יכולה לקבל שום ממשלה בישראל.
עבאס מעדיף לרדת מהבמה הפוליטית, לאחר יותר מעשר שנות שלטון, כסרבן של התהליך המדיני מול ישראל ובלבד שלא ייצרב בתודעה הפלשתינית כמי שנכנע ללחציהן של ארה"ב וישראל, המורשת האישית שלו חשובה לו יותר מאשר פתרון בעיותיהם של בני עמו.