לפני כשנה הפסיק יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס את איומיו להתפטר מתפקידו, לפרק את הרשות הפלשתינית ולמסור את המפתחות לישראל.
הוא הבין שהדרג המדיני בישראל איננו מתרגש מאיומיו, גם הציבור הפלשתיני איננו מחזיק ממנו יותר מידי אחרי יותר מעשר שנים של שלטון ללא שום הישגים, הפופולריות שלו התדרדרה ואף אחד בשטחים לא התייחס לקריאותיו בסגנון "תחזיקו אותי". לפתע פתאום הוא שינה את המוזיקה, לאחר שאיים לפרקה, הרשות הפלשתינית הפכה מבחינתו ל"הישג לאומי" חשוב שיש לשמור עליו בכל משמר ולא לאפשר לישראל לחסלה.
השיקול העיקרי שמנחה את מחמוד עבאס בשלהי כהונתו כיו"ר הרש"פ הוא המשך שלטונו תוך חיפוש יורש מתאים שיאפשר לו לפרוש בכבוד ויבטיח את שלום משפחתו ואת האינטרסים הכלכליים של שני בניו.
מחמוד עבאס איננו מחפש הרפתקאות מדיניות, הוא נצמד לאסטרטגיה המדינית שקבע של בינאום הסכסוך ולכן הוא דבק ביוזמה הצרפתית שייתכן שתביא לכינוס ועידה בינלאומית בסוף השנה ותבטיח מינימום של סיכון או איום על שלטונו.
תוכניתו החדשה של שר הביטחון
אביגדור ליברמן שקיבלה את הכינוי "המקל והגזר" מדאיגה מאוד את מחמוד עבאס, במיוחד הסעיף שבה על פתיחת דיאלוג מצד ישראל עם אקדמאים ואנשי עסקים פלשתינים, מכיוון שהיא מתפרשת כחיפוש כתובת פלשתינית חדשה מעל לראשו וניסיון לפגוע בלגיטימציה שלו כמנהיג העם הפלשתיני. לכן מיהרה הרש"פ להפעיל לחץ על המועצה הפלשתינית לתיאום פעולות המגזר הפרטי אשר פירסמה הודעה כי "אש"פ הינו הנציג היחידי והבלעדי של העם הפלשתיני".
מבחינתו של מחמד עבאס, תוכנית ליברמן החדשה מהווה איום על המשך שלטונו, לא בכל יום מפרסם שר ביטחון בישראל, באישור ראש הממשלה, תוכנית הקובעת למעשה כי מחמוד עבאס איננו הנציג הבלעדי של העם הפלשתיני וכי גם לו יש תחליף.
יו"ר הרש"פ מתנהל בזהירות גדולה, כמה ימים כבר חלפו מאז פרסם שר הביטחון אביגדור ליברמן את תוכניתו החדשה ומחמוד עבאס עדיין לא הגיב עליה באופן אישי, הוא שומר על שתיקה.
התוכנית החדשה של שר הביטחון הכניסה אותו ללחץ, על-פי גורמים בכירים בתנועת פתח מחמוד עבאס ינקוט מעתה משנה זהירות כדי שלא לספק תירוצים למערכת הביטחון הישראלית לנקוט בצעדים שיפגעו בבכירי הרש"פ ובו אישית כמו שלילת תעודות האח"מ (VIP) שברשותם,הפסקת ההקלות במעברי הגבול וכו'.
יו"ר הרש"פ אמור להקפיד עתה יותר מכל פעם על התיאום הביטחוני עם ישראל ולמנוע באמצעות מנגנוני הביטחון שלו את התעוררותה מחדש של "אינתיפאדת הסכינים" שנמצאת בשלבי דעיכה מתקדמים.
התוכנית החדשה של שר הביטחון הפכה למעשה למנוף לחץ על יו"ר הרש"פ.
מדיניות "המקל והגזר" בשטחים איננה חדשה, מי שהחל בה לאחר 1967 היה שר הביטחון דאז משה דיין, מאז ועד היום השתמשו בה כמה שרי ביטחון בישראל, יש בה היגיון פנימי שלא להעניש את מי שאיננו מעורב בהסתה ובטרור ולעודד את המתונים.
הודעתו של שר הביטחון ליברמן על תוכניתו החדשה בעיתוי הנוכחי, בעיצומה של מערכת הבחירות המקומיות בשטחים ומעצרו של חוסיין אבו כוויכ נציג חמאס בוועדה לתיאום הבחירות בגדה בידי השב"כ הישראלי, יוצרים את הרושם כי ישראל מתכוונת להתערב בבחירות האלה במסגרת התוכנית החדשה של שר הביטחון, לכן בכירים ברש"פ טוענים כי ישראל רוצה להקים מחדש את "אגודות הכפרים" שעסקו בזמנו בעניינים מוניציפליים ומתן שירותים לאזרחים בחיי היום יום וכי היא רוצה להתייחס אל הפלשתינים בגדה כ "תושבים" ולא כעם עם זכויות זאת כדי למנוע הקמת מדינה פלשתינית.
מחמוד עבאס חושש שמערכת הביטחון הישראלית תנצל לטובתה את המחלוקות העמוקות והפיצול בתנועת פתח כדי להדק את הקשר עם ראשי רשימות עצמאיות וראשי חמולות גדולות בגדה שיתמודדו בבחירות ולסייע להם כדי ליצור מסלול עוקף לרש"פ.
ישראל שולטת שליטה מלאה בשטחי C בגדה שמהווים 60 אחוזים מהשטח בכללותו דבר שמעניק לה יכולת השפעה גדולה בכל תחומי החיים, כל הפעולות המוניציפליות של העיריות והמועצות המקומיות מחייבות למעשה את אישורה, מדובר במנוף לחץ אדיר על האוכלוסייה הפלשתינית ועל ראשי העיריות.
הגברת ההשפעה הישראלית על העיריות והמועצות המקומיות בגדה עלולה מבחינת מחמוד עבאס לסייע לישראל לכרסם ולשחוק את מעמד הרש"פ והלגיטימיות שלה בקרב הציבור הפלשתיני בגדה ולפגוע במה שהוא מגדיר כ"הישג לאומי" חשוב.
ישראל מאפשרת בינתיים את ההכנות לבחירות למרות שעל-פי הסכמי אוסלו היא רשאית לעוצרן בגלל השתתפותה של תנועת חמאס, המוגדרת כארגון טרור, בבחירות.
ההימנעות הישראלית מלעצור את הבחירות מתפרשת ברש"פ כמהלך ישראלי שנועד להחליש את הרש"פ ולהעמיק עוד יותר את המחלוקות בין פתח לחמאס.
ישראל לא ביטלה את ההכרה באש"פ בהתאם להסכמי אוסלו וממשיכה לעבוד מול הרש"פ על-פי הסכמים שנחתמו כולל ההסכם הכלכלי המכונה "הסכם פריז", אולם תוכניתו החדשה של שר הביטחון היא מעין חרב דמוקלס מעל ראשו של מחמוד עבאס ומי שיירש אותו בבוא היום, לאמור כי למרות ההסכמים בין הצדדים ישראל לא תוותר על האינטרסים הביטחוניים שלה וכי לכל מנהיג פלשתיני יש תחליף.