עם של עובדי אלילי-כזב

מזה שנים אחדות הופכים אזרחי ישראל עבדים נרצעים למלכודת הכסף. ערכו של אדם מן השורה או פוליטיקאי נמדד לפי כמות הכסף שהצליח לצבור וכלל אין זה חשוב אם הדבר נעשה ביושר או בדרכי מרמה, גודל אחוזת הפאר שהצליח להקים לעצמו, כמות הנכסים בארץ ובעולם שרכש במהלך השנים תוך שימוש בכספם של אזרחים תמימי דרך; מתן שוחד וקבלתו הפכו להליך מקובל אפילו אצל רבנים האמורים להיות מורי הדור ושומרי טוהר המידות; הכוכבים המנחים של הדור החדש שצמח והתפתח כשהוא ניזון מתקשורת צהובה שאיבדה את ייעודה המקורי והפכה לעובדת אלילי- כזב; בדור החדש נמדד ערכן של נשים לפי גודל השדיים ונפיחות האחוריים ולאו-דווקא על-פי המטען השכלי; כדורגלנים שכשרונם העיקרי הינו היכולת לבעוט בכדור ולהבקיע, לפעמים בהצלחה ולעתים במזל, הפכו לעמוד האש המתווה את הדרך לפני מחנה ההמונים; גם בעולם החרדי פשה הנגע כאשר רבנים לא מעטים מואשמים במעשי אונס, הטרדה מינית ואפילו גניבת כספי ציבור; בית המשפט העליון ששופטיו נבחרים לא פעם על-פי שיטת חבר מביא חבר, או על-פי מפתח פוליטי, מבקש לעצמו מעמד של שופט עליון ופועל על-פי נטית הלב הפוליטית של שופטיו כאשר הוא נוטה פעמים רבות לצד השמאלי של המפה הפוליטית ואין מי שמרשה לעצמו לחלוק על קביעותיו כאילו רק עם שופטי העליון ירדה חוכמה מן השמיים אל הארץ,
המערכת הפוליטית שורצת מלאכי חבלה המבקשים לחוקק חוקים בהתאם לצרכיהם האישיים או הפוליטיים מבלי להתחשב בעלות הנדרשת למימוש חוקים האלה. כל זב חוטם מודיע שהוא עתיד להיות ראש הממשלה הבא בשעה שכלל לא ברור אם הוא מסוגל להנהיג.

נראה כי כיום רבים חושבים שהגיעה העת לשנות את הפסוק: "אל תשליכנו לעת זקנה" לפי מנהג האסקימואים המשאירים את זקניהם לסיים את חייהם בערבות הקרח. ומעל כולם ניצב ראש המשלה המתכנן להקים לעצמו ארמון רב תפארת, ולרכוש מטוס נוסעים סילוני לשימושו האישי, ממש כאילו היינו בעלי יכולת כלכלית כמו ארה"ב.

שנים אין ספור היה עם ישראל אור לגויים שערכים הומניים הנחו את קיומו ואת תפיסת עולמו. הכוכבים הזוהרים שהאירו באור יקרות את הדרך הלאומית היו הוגי דעות מקוריים, פילוסופים חדי חשיבה ומתווי דרך ואליהם נשאו עיניים כול בני העם הזה בתקווה להידמות להם. למרבה הצער שמות כולם נשכחו ותורתם שאבדה נותרה חבויה רק בספרים ישנים שאיש אינו מעיין בהם.