|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אחרי שבועיים של העמדת פנים ממלכתית ונשיאות, דונלד טראמפ חוזר לעצמו: התקפות, השמצות, בכיינות וניגודי אינטרסים
|
|
שובו של הדונלד [צילום: קרולין קסטר, AP]
|
|
|
|
|
ר' יהונתן אייבשיץ מצא את עצמו מדי פעם בוויכוחים עם כמרים ואישי ממשל בכירים. באחד מהם טען ר' יהונתן, כי טבעו של בעל חיים אינו יכול להשתנות. בני שיחו טענו ההפך והבטיחו שיוכיחו לו זאת בתוך מספר חודשים. עבר זמן ור' יהונתן יושב ולומד, ולפתע קופץ עכבר על שולחנו ונכנס לקופסת הטבק-להרחה שלו. כמעט בלי לשים לב, סגר ר' יהונתן את מכסה הקופסה והמשיך בלימודו. לאחר זמן קצר הגיעו שליחים להבהילו לאולם העיר, בו המתינו לו עמיתיו לאותו ויכוח וארשת ניצחון על פניהם. שולחן מפואר היה ערוך לסעודה, הדלת נפתחה ונכנס חתול לבוש מדים, הולך על שתי רגליים ובידיו מגש עמוס כל טוב. אכן, החתול הפך למלצר! חייך ר' יהונתן, שלף מכיסו את קופסת הטבק ופתח אותה. העכבר הכלוא זינק מיד אל הרצפה. ראה אותו החתול, העיף את המגש, ריסק את הכלים, ירד על ארבע רגליו והחל לרדוף אחריו. הוויכוח הוכרע. את הסיפור הזה הזכיר לי דונלד טראמפ. אחרי שבועיים של ממלכתיות ואשרת נשיאותית, שוב התפרץ הדונלד במלוא עוזו - ודומה שבכך הכריע את הוויכוח בשאלה איזה מהם היה האמיתי: זה של 18 חודשי הקמפיין או זה של 14 ימי הניצחון. בישראל לא כל כך שמים לב לזה, אבל בשבוע האחרון לבדו היו שורה של אירועים שהוכיחו, שטראמפ האמיתי הוא התוקפני, זה שמשמיץ את כל העולם ואינו מסוגל לקבל ביקורת, אחד שנותר בכיין למרות נצחונו ומי שניגודי עניינים בין תפקידו הממלכתי לבין עסקיו הפרטיים ילוו כצל את כל נשיאותו. הנה האירועים. - טראמפ הצהיר שיעביר את ניהול עסקיו לילדיו ולא יתערב בהם. בתו איוונקה השתתפה בפגישתו עם ראש ממשלת יפן - בתור מה? יועצת לנשיא הנבחר או מנהלת עסקיו?
- טרמאפ הסכים לשלם 25 מיליון דולר ליישוב תביעות נגד אוניברסיטת טראמפ, בהן נטען שהיה מדובר בהונאת ענק. הנימוק שלו: כנשיא אין לו זמן לבזבז על נושאים כאלו. מעניין לראות אם יהיה לו זמן לתבוע את הנשים שהאשימו אותו בהטרדות ומעשים מגונים, כפי שהבטיח שיעשה.
- דיפלומטים זרים נוהרים למלון טראמפ בוושינגטון, שנפתח ימים אחדים לפני הבחירות. אחד מהם אמר בגלוי לוושינגטון פוסט, שהמילים "נהניתי מאוד במלון שלך" הן שורת פתיחה מצוינת לשיחה עם הנשיא הנבחר.
- צוות המחזמר "המילטון" פנה לסגן הנשיא הנבחר, מייק פנס, וביקש שיזכור שהוא וטראמפ צריכים לשרת את כל האומה. טראמפ הגיב בשני ציוצים זועמים ודרש מהשחקנים להתנצל.
- בתגובה לתמיכתה של הילרי קלינטון בדרישה לספירת קולות חוזרת בכמה מדינות מפתח, טען טראמפ - שוב בטוויטר - שהוא היה גובר עליה גם במניין הקולות הכללי (בו ניצחה בהפרש של 2 מיליון) אלמלא הבחירות בכמה מן המדינות היו מזויפות.
עכשיו תגידו אתם: האם הוא באמת השתנה? האם הוא יכול להשתנות בגיל 70? האם הוא ירצה לשנות את הטקטיקה שהביאה אותו לבית הלבן? ספק רב. |
| תאריך:
|
28/11/2016
|
|
|
עודכן:
|
28/11/2016
|
|
איתמר לוין
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אבי כהן
|
28/11/16 09:11
|
|
|
|
2
|
|
שאול א.
|
28/11/16 09:32
|
|
|
|
3
|
|
לא נביא
|
28/11/16 09:53
|
|
|
|
4
|
|
אילנה ו'
|
28/11/16 10:01
|
|
|
|
5
|
|
פ.ר.
|
28/11/16 10:17
|
|
|
|
6
|
|
שוחר-שלום
|
28/11/16 10:32
|
|
|
|
7
|
|
יוסף דיין
|
28/11/16 11:08
|
|
|
|
8
|
|
abatove
|
28/11/16 11:37
|
|
|
|
9
|
|
ציון400
|
28/11/16 12:39
|
|
|
|
|
|
היהודי הנצחי
|
29/11/16 21:07
|
|
|
|
10
|
|
ציון400
|
28/11/16 12:47
|
|
|
|
11
|
|
מתון
|
28/11/16 13:07
|
|
|
|
12
|
|
הפוסל במומו פוסל
|
28/11/16 13:26
|
|
|
|
13
|
|
היהודי הנצחי
|
28/11/16 16:03
|
|
|
|
14
|
|
נאמני
|
29/11/16 01:37
|
|
שתי קריאות קראתי את מאמרה של השרה איילת שקד. 1 קריאה ראשונה, מושפעת מן הסתם מהדיון התקשורתי הנרחב, בה חיפשתי את המילים הקיצוניות, ואת הדחפורים העולים על בית המשפט העליון. "חיפשתיו ולא מצאתיו" - המאמר אינו מתלהם ואינו קיצוני. לא כל עמדה המוצגת במאמר נמצאת בזרם המרכזי של הפוליטיקה הישראלית, אך שקד מעלה שורה ארוכה של טיעונים, שנראה שיש חלקים גדולים בציבור התומכים בהם. החקיקה הפרטית המופרזת, חוסר היכולת של נבחרי ציבור לקבוע את היעד, הפנייה המהירה לבית המשפט, ומעל הכל הרצון לחיבור מדינת ישראל לתוכן יהודי מהותי - כל אלו עמדות אשר אינן מציבות את שקד בקצה המפה הפוליטית הישראלית אלא במובן אחד: ביכולתה של פוליטיקאית להביע את עמדתה בצורה בהירה, במאמר החורג מרשימת סיסמאות קליטות.
|
|
|
|
|
בסוף הסרט "הפרפר ופעמון הצלילה", המוגדר כסרט על אדם שמוצא טעם לחייו על-אף שהוא נכה מראשו ומטה ואינו מסוגל לדבר ולתקשר, האיש מת מוות טבעי בגלל מחלתו. בסרט אחר, על אדם המרותק למיטתו שרוצה למות ומבקש שימיתו אותו המתת חסד, הוא צריך להילחם נגד הרשויות שמתנגדות ומגדירות את המעשה כלא חוקי. כלומר מי שיעזור לו יהיה צפוי לעונש מאסר.
|
|
|
|
|
בעקבות אירועי השריפה בארץ ובפרט בחיפה, אישה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפה, קוראות לכבות את מדורת ההסתה ולהתמקד כרגע בהצלה, בשיקום ובריפוי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מדי פעם, כאשר אני חורק בלמים ועוצר לנערות (אני עוצר גם לנערים, הכול בסדר) המבקשות טרמפ, לא אחת, אף לא שתים בספיקת כפיים, כמתחננות, הן מתכופפות ומביטות בי מבעד לזגוגית. גילוי נאות: בשל נכותי, אני מתקשה בהזזת הצוואר ולכן אני לא יכול להביט בעיניהן מהזווית הצדדית שבה הן מביטות בי. אני מסמן להן לפתוח את הדלת. כשהן פותחות ומשחילות את ראשן לתוך המכונית הם שואלות אם אני מגיע למקום שאליו הן רוצות או צריכות להגיע. היות שאני למוד ניסיון- קר, מר - אני יודע מראש, שמי מהן שתיכנס תשב קפואה, מבועתת, ידה על הידית, נכונה לקפוץ בכל רגע נתון, אני מנסה להפשיר את הקרחון בבדיחת קרש מהוקצע ומלוטש אומנם אבל עדיין גידי וזיזי. אני מנסה להמס את הקרח, כדי שצינתה המקפיאה של בעתת הטרמפיסטית לא תקפיא גם אותי. הטרמפיסטית המזדמנת נכנסת ומתיישבת כמי שכפאה שד, לא לפני שאני אומר, כהרגלי, שהשאלה שהיא רוצה לשאול אינה להיכן אני מגיע אלא האם אני מגיע אל המקום, או בקרבתו, שאליו היא רוצה או צריכה להגיע.
|
|
|
|
|