צוללות חסינות אש

לו היו יועציו של ראש הממשלה עמלים לילות כימים על-מנת להסיט את דעת הקהל מעיסוק בנושא הצוללות הם לא היו מוצאים ספין מוצלח יותר ממכת השרפות וההצתות שירדה עלינו ועל כן כבר היו מי שטענו שהמצית העיקרי של השרפות הוא נתניהו בכבודו- ככה זה כשהחשדנות מגיעה לרמות מטורפות.

במדינה הזאת אנחנו צריכים לעתים להתמודד בו-זמנית בכמה חזיתות ובעוד אנחנו שואלים את עצמנו כמה צוללות ישראל צריכה ובשביל מה לעזאזל היא זקוקה להן (הציבור לא יודע דבר על היכולות של הצוללות ועל השימוש האפשרי בהן) כבר מופנית תשומת ליבנו לאירועים דוחקים כמו מכת ההצתות.

מתקיים קשר הדוק בין פרשת ההצתות לפרשת הצוללות. לצורך הדיון אסתמך על כל המקורות הטוענים שלישראל, באמצעות הצוללות, יש יכולת מהלומת תגובה גרעינית. הקשר טעמי הוא זה, בעוד שאנחנו מקדישים הון עתק במניעת סיכונים שספק אם קיימים (מהלומה גרעינית על ישראל) על-מנת לרכוש אמצעים שספק אם נשתמש בהם, גם אם יהיה בהם צורך, אנחנו מוצאים עצמנו מובסים פעם אחר פעם במלחמות רגילות לגמרי.

במערכה האחרונה נגד השרפות/הצתות נחלנו מפלה למרות מסירותם של כל לוחמי האש וכוחות הביטחון. באמצעים אפסיים ממש הצליחו מזג האוויר והטרור לגרום לנזק עצום ואילצו את הממשלה, למרות כל ההכנות שנטען שנעשו, לפנות לעזרתן של כל מדינות האזור ואף להקפיץ שוב את ה"סופר טנקר" מארצות הברית.

למותר לציין כי כאשר הצתות יתרחשו בעת ועקב מלחמה, היקפן וחומרתן עלולות להיות חמורות בהרבה ואף מדינה לא תשלח סיוע. שוב התגלה כי בכל הנוגע להיערכות למצבי חרום ומלחמה ההכנות שלנו מפגרות בהרבה אחר הנדרש.

הפוזות האהובות כל כך על ראש ממשלתנו לא יכולות להסתיר את הביזיון של היעדר המוכנות לאירועים שהתרחשו בשבוע האחרון. השאלה בכלל אינה אם אנחנו מוכנים טוב יותר לאסון הכרמל, או למלחמה שהייתה-אני בטוח שהיו שיפורים חשובים. השאלה האם אנו מוכנים למלחמה הבאה שתהיה הרבה יותר קשה והתשובה, כך אני משוכנע, היא שלילית.

על-מנת שהקורא ישתכנע סופית לאיזו פשיטת רגל הגענו הוא מוזמן לשמוע את ההתבטאויות ההיסטריות של השרים. השר ארדן מאיים בהריסת בתים של מציתים והשר דרעי ישלול להם את האזרחות-זה באמת ירתיע מישהו, או יסייע להיערכות? מה תעשו רבותי השרים אם מחר תהיה הצתה בישוב ערבי כנקמה? האם גם אז תהרסו את הבית ותשללו את האזרחות של המצית?

לו הייתה לנו מנהיגות אחראית, היא הייתה ממנה מיד צוות להפקת לקחים ובוחנת היערכות נרחבת יותר מפני שריפות, אולי תוך שיתוף פעולה מסיבי של מתנדבים ומערך סיוע אזרחי. אולי היו נקבעות הנחיות מחמירות בהרבה ביחס להימצאות צמחיה דליקה בשכונות מגורים ואולי במקום צוללת אחת היו רוכשים עוד שתי טייסות כיבוי אש.

אני בוודאי לא מתיימר לדעת, או להמליץ על אמצעים שיש לנקוט בהם ועל ציוד שיש לרכוש, אבל להבנתי מנהיגות אחראית הייתה מודה שיש בעיה ומה שנעשה רחוק מלענות על הצרכים ובמקום להתלהם הייתה מתחילה מיד להיערך לעתיד. מלחמות באזור הזה פורצות ללא התראה מוקדמת.

כשאנו רואים עד כמה נדרשים הרבה יותר אמצעים להתמודד עם האיומים הרגילים מותר להתחיל לשאול את עצמנו אם לא הוצא עד עכשיו הון עתק להתמודדות עם איומים דמיוניים על חשבון צרכים אמתיים ודוחקים. בעוד אני תוהה על הצוללות והנה התפרסמה ידיעה שהקבינט אישר עוד רכישת 17 מטוסי f-35 שפורסם לא מכבר בארצות הברית כי הליקויים בהם מעמידים בספק את כדאיות רכישתם.

הייתי שמח לומר לעצמי שאמנם איני מבין דבר וחצי דבר בנושא אבל עלי לתת אמון באלו שתפקידם לשקול את השיקולים ולקבל את ההחלטות. האמת שאיני נותן כל אמון לא בשיקול דעתם ולא בישרם האישי והמקצועי. חוסר האמון שלי הוא בדרגה כזו שאני מציע שבעתיד נקים ועדת חקירה לפני שמקבלים החלטות חשובות וכך אולי נמנע אי-אלו תקלות חמורות.