מה מאחד את חברי הכנסת
אורן חזן,
מירי רגב ו
דוד ביטן, מלבד היותם נבחרי הליכוד? התשובה לשאילתה אינה בשמיים. מסתבר שהיא אפילו נחשפת חדשים לבקרים, כשהשלושה מחוללים מפעם לפעם מהומת-אלוהים בעקבות הפנינים היוצאות מפיהם, כשביטן, מן הסתם, עולה על כולם, בזכות פיו המיטיב להפיק מרגליות.
אלא שהפעם הגדיל הח"כ לעשות, כשטרח להצהיר, קובל עם ועדה, על העדפתו הברורה לראות את הערבים נעדרים מן הקלפי. בעוד ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, היה זה שהזהיר, ערב הבחירות האחרונות, מפני נהירת הערבים לקלפיות - הרי שיו"ר הקואליציה, דוד ביטן, אף הרחיק-לכת, כשטרח להבהיר לכל מאן דבעי שהיה מעדיף להיווכח שהערבים הישראלים יימנעו מלבחור.
עלילות-שווא
אין זו הפעם הראשונה שח"כ ביטן מנהל צייד-מכשפות אובססיבי כנגד יריביו הפוליטיים. במסע האפרטהייד העכשווי שלו, הרצוף הערות גזעניות למכביר, הוא חוזר ומזכיר את ימי הכתם השחור והמביש בארה"ב של מחצית המאה החולפת, בדמותו של ג'וזף, מקארתי. היה זה הסנטור הרפובליקאי, הידוע לשמצה, שטפל עלילות-שווא על שנואי-נפשו ושרדף אותם עד כלות על העדר נאמנותם למדיניות המשטר- מה שגרר אחריו, די מהר, את הרחקתם של רבים וטובים ממקומות-עבודתם וממעגלי ההשפעה, בלא שהיה לרדיפה כל בסיס.
מסתבר בעליל כי הבריונות, עזות המצח ואובדן הבושה- הם אלה שמנחים את ביטן, הרואה בעצם ברשימה הערבית המשותפת בכנסת גייס חמישי, שאינו מייצג את ערביי ישראל, אלא את האינטרס הפלשתיני. בלבד. התבטאותו הגזענית והאומללה כל כך של ביטן, הקורא לכאורה לשלילת זכות ההצבעה של המיעוטים, אינה יכולה שלא להזכיר את מה שעוללו בעבר בכירי האנטישמים באירופה לעם היהודי.
