סוגיית תיקון 2 לחוק העזר העירוני של עיריית תל אביב-יפו בעניין פתיחת 160 מרכולים בשבתות צפויה לעלות לדיון בישיבת ה
ממשלה, שלפתחה הונחו שלוש חלופות, בהצעה להחלטה שהגיש ראש הממשלה. על הממשלה את ההחלטה המתבקשת מאליה – להחזיר את הסמכויות בעניין לידי שר הפנים, ואסביר מדוע.
סילבן שלום בהיותו שר הפנים נמנע לעסוק בסוגיה בנימוק שהוא מצוי ב
ניגוד עניינים משום שקיבל תרומה מבעל עסק בת"א. זו הסיבה שבגללה עבר הנושא להכרעת מליאת הממשלה. בחוות דעת שהכינה עו"ד
יעל כהן, סגנית בכירה ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, אשר צורפה להצעה להחלטה מס' 866 שהוגשה לממשלה בדצמבר 2015 צוין ניגוד עניינים זה כנימוק להעברת הסמכות לממשלה. הנימוק בהצעה להחלטה מס' 866 היה:
"על אף שמדובר בחוק עזר מסוים, המתייחס לעיר תל אביב-יפו בלבד, הרי שהשפעתו הינה רחבת היקף, ויכולה להיות קשורה באופן הדוק לסוגיית קביעת יום ראשון כיום מנוחה נוססף" [הטעות במקור], ובהחלטת ממשלה מס' 866 אף ביתר פירוט:
"לנוכח המשמעות הגלומה בסוגיית הפעלת מרכולים בשבת בעיר תל אביב-יפו והצורך בבחינת התאמתו של שבוע העבודה הנהוג במדינת ישראל לזה הנהוג בעולם המודרני בכלל ובשוקי ההון הגלובליים בפרט". ודוק: הממשלה מודה בהצעה להחלטה ששר הפנים
"הוא בעל הסמכות בהתאם לסעיף 258 לפקודת העיריות". עם זאת, סיבת העברת הסמכות למליאת הממשלה כפי שמוצגת בהצעה להחלטה הנוכחית אותה מגיש נתניהו לשריו אינה משקפת את התמונה המלאה. בהצעה להחלטה הנוכחית נאמר:
"מדובר בסוגיה שהשפעתה עשויה להיות רחבת היקף ובעלת השלכות לאומיות". ולא היא: ראשית, המילים "השלכות לאומיות" אינן מופיעות לא בהצעה להחלטה הקודמת ולא בהחלטת הממשלה. שנית, לחוקי עזר רבים יש השלכות רוחב החל בחוקי עזר לפינוי פסולת וכלה בחוקי עזר למניעת חנויות לממכר בשר חזיר. אף על-פי כן סמכו כל ממשלות ישראל את ידן על שיקול הדעת של שרי הפנים לדורותיהם.
העברת הדיון בסוגיה שלפתחנו נעשתה מלכתחילה רק לצורך אחד, כפי שמשתקף מהחלטת הממשלה – ההשלכות שאולי עשויות להיות בפתיחת מרכולים בת"א על מבנה שבוע העבודה, בדגש על עבודת הבורסה בימי שישי. זו הסיבה שוועדת המנכ"לים שהוקמה לא הוסמכה לדון רק בפתיחת המרכולים אלא גם בשינוי מבנה שבוע העבודה כך שיום ראשון יהיה יום מנוחה. הקשר ההדוק בין שני הנושאים, כרציונל שהוביל להעברת הנושא למליאת הממשלה, הוזכר גם בהמשכה של הצעה להחלטה מס' 866:
"לפיכך, מוצע להעביר את הסמכות הנ"ל לידי הממשלה, אשר תבחן את הנושא בצוותא חדא עם הנושא הכללי של קביעת יום ראשון כיום מנוחה נוסף" [ההדגשה אינה במקור]. ודייק: "תבחן את הנושא" ולא "תכריע בנושא", "בצוותא חדא" ולא "בנפרד".
ועדת המנכ"לים לא מצאה קשר בין שני הנושאים. משכך, היא בקושי התייחסה בדיוניה לסוגיית קביעת יום ראשון כיום מנוחה, ואף לא המליצה המלצות כלשהן בנושא. ניתן להניח כי הוועדה נמנעה מלדון בנושא לנוכח העובדה שרק שלוש שנים קודם (מארס 2013) הוגש לממשלה דוח מפורט בן 137 עמ' של הוועדה לבחינת מבנה שבוע העבודה, בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, אותה הקימה הממשלה, שבחן את כל החלופות האפשריות, בהתחשב בהשלכות לתחומי המסחר, העסקים, התרבות, הביטחון, התחבורה, התרבות, הספורט, הדת, החברה, מערכת החינוך ועוד. הוועדה מנתה את תופעת המסחר בשבת כתופעה שלילית, ובסופו של דבר המליצה על תוספת ארבעה ימי מועד אזרחיים בשנה בימי ראשון. קיומו של דוח זה אף הוזכר במסגרת חוות הדעת האמורה של סגנית היועמ"ש במשרד ראש הממשלה.
מאחר שוועדת המנכ"לים לא הצליחה להגיע להכרעה בנושא ולא מצאה קשר בין סוגיית המרכולים בת"א למבנה שבוע העבודה, הרי שחזרנו לנקודת ההתחלה: החשש לפיו יש בתיקון מס' 2 לחוק העזר העירוני של עיריית ת"א-יפו בנושא החנויות השפעה על מבנה שבוע העבודה בישראל –
בטל. משכך, הרי שיש להחזיר את הסמכות בעניין לשר הפנים. חזקה על השר
אריה דרעי כי לאחר שהתוודע לעמדות שהועלו בישיבת הממשלה, בוועדת המנכ"לים, בוועדה לבחינת שבוע העבודה ובשיח הציבורי הער בעניין – שישקול את הדברים היטב ויגיע להכרעה הראויה.
בהערת אגב ייאמר, כי לא ברור מדוע במסגרת ההצעה להחלטה המוגשת לממשלה הוגשה החלופה הראשונה. חלופה זו של העירייה נדונה במסגרת דיוני הוועדה ולא זכתה אפילו לתומך אחד מבין חברי הוועדה!
לסיכום: הואיל וועדת המנכ"לים לא מצאה כי להחלטה בעניין פתיחת מרכולים בת"א-יפו יש השלכה על מבנה שבוע העבודה בישראל והואיל ושר הפנים אריה דרעי אינו מצוי בניגוד עניינים כלשהו – על הממשלה להחליט להחזיר לידיו את הסמכות להכריע בעניין ולהורות על ביטולה של החלטה מס' 866.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
