מלחמת העולם בטרור האיסלאמי צוברת עכשיו סוף-סוף תאוצה. יותר מכל מעידים על כך שני הצווים הדרקוניים שהוציא הנשיא
דונלד טראמפ כבר בראשית כהונתו: הצו האוסר את כניסתם של מוסלמים לארה"ב, והצו המורה לרמטכ"ל האמריקני להמציא לו תוכנית-פעולה להבסת דאעש.
לזכותו של הנשיא הנבחר יש לומר, לפחות בשלב זה, שהוא לא רק אומר, אלא גם עושה. שני הצעדים הנמרצים שבהם הוא נקט, עשויים להיות יריית הפתיחה במלחמה המואצת שנועדה למגר את הטרור המוסלמי, לא רק בארה"ב, אל גם מחוץ לתחומי היבשת.
למימושו של היעד הזה עשויה אף לתרום עליית הימין הברורה באירופה, המבשרת את אפשרות הצלחתם של נציגיו בבחירות הקרובות בצרפת ובגרמניה. הדברים אמורים במארין לה פן, שכוחה רק עולה ועולה בצרפת, ושלנגד עיניה עומדת מכבר מניעת הגירתם של מוסלמים לארצה.
אימוץ התקדים
במידה לא פחותה, ואולי עוד יותר, זוהי בעצם גם תביעתה הנחרצת של פראוקה פטרי, מנהיגת "אלטרנטיבה בגרמניה", המהווה זה מכבר איום ישיר לשלטונה של אנגלה מרקל. אין זה סוד שמיום ליום עולה מספרם של הגרמנים המואסים בשלטונה של הקנצלר, שאפשרה בגל ההגירה הגואה להמוני מוסלמים להתיישב בארצם.
כך או אחרת, ראוי בד-בבד להודות שארה"ב מקיימת כבר עתה את הסינון הנוקשה ביותר בעולם למבקשי מקלט והגירה. האמת ניתנת להיאמר שהיא קמצנית מאוד בהענקת אשרות-כניסה, בוודאי בהשוואה למדינות של אירופה. אלא שאין זה מן הנמנע שעם הצלחתו של הימין בבחירות הקרובות בצרפת ובגרמניה, יאמצוו גם שתי המדינות האלה את התקדים שהונהג בארה"ב.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
