ראוי היה שלקראת פגישתו של ראש ממשלת ישראל,
בנימין נתניהו, עם הנשיא החדש של ארה"ב, דונלד ג'ון טרמפ, תהיה לו אסטרטגיה, אך עם כל שליטתו בשפה האנגלית, אסטרטגיה אין לו אלא רק אידיאולוגיה מבולבלת. למזלו - גם לטרמפ אין, ולרוב השליטים בהיסטוריה לא הייתה אסטרטגיה של ממש.
זה הטעם ששליט ברית המועצות, יוסף סטלין, שהיה בעל אידיאולוגיה מגובשת אך בלי תוכנית מבוססת ליישמה, הוביל (אמנם אחרי מותו) את המעצמה שבה שלט, לקריסה. גם נפוליאון בונפרטה, שהיה גאון טקטי ואופרטיבי, גרם למותם של מיליוני צרפתים בשדות הקרב וסיים את הקריירה המזהירה שלו כאסיר בריטי באי סנט הלנה, ומת או נרצח בהיותו בן 52. מלחמות נפוליאון עיקרו את יכולת הלחימה של הצרפתים והם הובסו על-ידי הגרמנים בתחילת שנות השבעים של המאה ה-19 ובשתי מלחמות העולם במאה ה-20. ללא ההצלה האמריקנית ספק אם צרפת הייתה קיימת היום.
על נושא זה שוחחתי עם משתלמי מפעל "אל מחר" במסגרת מפלגת "זהות", בתחילת חודש זה [ראו לעיל]. בשיחה טענתי שבישראל אין חשיבה צבאית. משמע אין הבנת עומק של האיומים על מדינת ישראל לטווח הארוך, בכל התחומים, ואין תוכנית מבוססת איך לנטרל איומים אלה. ללא הבנה כזאת וללא תוכנית כזאת, כל "אסטרטגיה" איננה אלא סופיסטיקה, שאולי משכנעת את השומעים, אך אינה מסייעת לשרידות האומה והמדינה.
אחרי מלחמת יום הכיפורים חקרתי את האסטרטגיה של מדינת ישראל ופרסמתי את ממצאי המחקר בסדרת מאמרים בשבועון של מפלגת השלטון דאז, "דבר השבוע". בין היתר טענו המומחים באזניי כי הסכסוך היהודי-ערבי ייפתר באופן טבעי, עד סוף המאה העשרים, שכן עד אז יאזול הנפט מן הבארות במדינות ערב, המדבר יכסה אותן, ואיש בעולם לא יתחשב בהן. מאז סוף המאה העשרים חלפו 17 שנים, וכפי שנתניהו עצמו טוען זה זמן רב - האיום על מדינת ישראל מצד מעצמת הנפט אירן הוא המסוכן ביותר מאי פעם. גם בסעודיה ובעראק יש עדיין שפע נפט. מכאן ש"האסטרטגים" הישראלים של שנות השבעים של המאה הקודמת קשקשו בקומקום, בעוד הם נהנים ממשכורות שמנות ומיוקרה חברתית. לא הייתה להם הבנת עומק של האיומים, וממילא לא הייתה להם תוכנית איך לנטרל אותם. המנהיגים
גולדה מאיר,
יצחק רבין ו
מנחם בגין לא הבינו זאת והסתמכו עליהם.
דוגמה לאסטרטג-על בהיסטוריה של העם היהודי הוא רבן יוחנן בן זכאי. תנא חשוב זה, שחי בתקופה של ישו, המרד הגדול וחורבן בית המקדש, הבין שלחימה לעצמאות טריטוריאלית מול מעצמת-העל רומא, לא רק שהיא חסרת סיכוי מבחינה צבאית, אלא מהווה איום על עצם קיומו של העם היהודי, וממילא על תורת ישראל ועל היהדות. האסטרטגיה שלו, שהתקבלה על-ידי השליטים הרומאים ועל-ידי רוב החכמים היהודיים, הייתה – ויתור לאורך זמן על ריבונות טריטוריאלית ליהודים, וביסוס הקיום היהודי על טריטוריה רוחנית, שהעוגנים האמפיריים שלה היו: בית הכנסת, בית המדרש והישיבה. אסטרטגיה גאונית זאת, שרבים דחו אותה בשלב ראשון, ואף לו עצמו היה ספק לגביה, נטרלה את האיומים על היהודים ועל היהדות למשך 2,000 שנה. ספק אם הייתה בהיסטוריה אסטרטגיה מוצלחת כל כך אף שרבים מאבות הציונות ממנהיגי הישוב היהודי לפני הקמת המדינה וממנהיגי מדינת ישראל לעגו לה.
אינני מציע כמובן לנהוג בדיוק כאותו אותו תנא גדול, אבל יש ללמוד ממנו יחס רציני וגישה יצירתית לחקר איומים ולנטרולם, שהם אסטרטגיה מבוססת ולא סופיסטיקה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
