במרבית השנים כמו גם השנה, בשבת שאחרי חג השבועות אנחנו קוראים את פרשת נָשֹׂא. לכאורה, זה עניין אקראי, הרי בכל שבת קוראים פרשה מפרשות התורה, אז יוצא שאחרי חג השבועות קוראים את פרשת נָשֹׂא, מה בכך, חייב להיות קשר בין הדברים? אולי לא חייב להיות אבל אנחנו מניחים שיש, כי בתורה שום דבר אינו מקרי. פרשת נָשֹׂא היא הארוכה מבין פרשיות התורה, מאה שבעים וששה פסוקים, ומתוכם שבעים ושנים פסוקים המספרים על הקרבנות שהקריבו הנשיאים לחנוכת המזבח. וזה מלבד פסוקי ההקדמה והסיכום. מה שמיוחד בקרבנות הנשיאים זה שמדובר בשכפול מדויק. כל אחד מהנשיאים הקריב בדיוק כמו שהקריבו חבריו והתורה חוזרת על כך שתים עשרה פעמים.