מצב הרוח הלאומי נע כמטוטלת. טראמפ מצוין ליהודים. טראמפ יעשה הכל כי לסכל מזימה של אויבנו המרים. טראמפ צעק על אבו מאזן. הביקור של טראמפ בישראל לא יכול להשתוות לאף לא ביקור של ראש מדינה בעבר. רק שבח והלל. עוברים כמה ימים או כמה שעות ומצב הרוח משתנה. טראמפ הבטיח להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים. טראמפ חזר בו מההבטחה, לעת עתה. ראש הממשלה וחבורת הפודלים שלידו כל עניינם ומניינם הוא רע וצלצולים ללא כל תחליט, מפזרים אופטימיות באשר לטראמפ. טראמפ מבטיח תהליך וסגירת דיל עם הפלשתינים והמדינות הערביות המתונות. הימין הסהרורי קופץ דום. לספח ומהר. נתניהו מרגיע, שוב מפיץ ספין, שוב חוזר למנגינות המוכרות שלו. בקיצור, ממשלת ישראל רוקדת לפי חלילו של טראמפ. אלא שהמנגינות המושמעות הן בסך-הכל קקופוניה אחת שלמה. אין כל קוהרנטיות בין מה שהצהיר אתמול, למה שהצהיר בבוקר ומה שיצהיר לפני שהולך לישון.
מבלי להיכנס לספקולציות מה יעשה טראמפ, ראוי מאוד שממשלת ישראל תתחיל להחליט בעצמה מה טוב לישראל ולהתחיל לפעול. ישנו דמיון רב בין נתניהו לטראמפ. זה מדבר ומדבר ואינו עושה כלום, וזה מצייץ במקום לקבוע מדיניות. ארבעת החודשים שעברו מאז נכנס לתפקידו הנשיא האמריקני ואין להצביע ולו על מהלך אחד ענייני שלו. ההפך הוא הנכון, ההסתבכויות שלו בזירה הבינלאומית הפכו לריטואל קבוע. רק יצא את ארה"ב בפעם הראשונה למסע בעולם וכבר התברר לכל מיהו הנשיא. נכון, הוא סגר עסקת נשק שלא הייתה כדוגמתה עם ערב הסעודית. בשיחות שלא לפרסום מודים רבים מבין ראשי השלטון וגורמי הביטחון ההגונים שהעסקה עם ערב הסעודית מעלה שאלות קשות לגבי ישראל. אלא שראש הממשלה אינו מעז למתוח ביקורת על כך כי האדון בוושינגטון עלול להתנקם בו. אין לדעת מה צופן העתיד לגבי המשטר הסעודי, ומה יקרה עם כל הנשק שיצטבר שם. זו לא סוגיה אסטרטגית ממעלה ראשונה? ודאי שכן, אך הכבשים שותקות. היחידי שהיה מוכן לומר בריש גלי שזו עסקה מעוררת דאגות רבות עבור ישראל היה שר שטייניץ. איש לא לקח אותו ברצינות, איש לא יצא להגנתו. למה? כי נתניהו חושש שמא הפטרון מוושינגטון יתרגז. זו כל העשייה הביטחונית-מדינית של נתניהו ומרעיו בנושא חשוב ביותר. להזכיר לקוראים שפעם, לפני לא הרבה מאוד שנים, היו כמה מדינות, ביניהן ארה"ב וישראל אשר הזרימו כמויות נשק אדירות למדינה מוסלמית "מתונה" ושמה אירן. הכל יודעים מה קרה עם כמויות הנשק הללו לאחר המהפכה של חומייני. לכן, העסקה הסעודית הייתה צריכה להדיר שינה מעיני ממשלת ישראל. יוק.
בלתי תקפים
בסעודים הבהירו לטראמפ שכל סוגיית ההסדר האזורי בין המדינות המוסלמיות הסוניות המתונות לבין ישראל תלויה תחילה בהסדר בין ישראל לפלשתינים. למה הסועדים קושרים זאת בהסדר עם הפלשתינים? ככה, כי זה האינטרס שלה. אין תשובה אחרת. רק בישראל מתחילים להסביר מדוע השיקול הסעודי אינו במקום. ההסברים מלומדים, אולי, אך בלתי תקפים בעליל.
טראמפ מסובך עד מעל ראשו בעניינו הפרטיים. לא תהיה זו הפרזה אם נאמר שענייני המדינה לא יהיו בראש מעייניו של נשיא ארה"ב, ובכלל זה המזרח התיכון. טראמפ הוא איש עסקים ומטרותיו ברורות. למרבה צערו, העולם אינו פועל לפי הגדם האמריקני החדש. לעניות דעתי, לא רק הצפון קוריאנים צוחקים מטראמפ אלא גם המעצמות. רוסיה וסין לא ממש מתרגשות ממה שטראמפ אומר. ראינו גם איך מדינות אירופה הגיבו להתנהלותו של טראמפ בוועידה על התחממות כדור-הארץ. אנגלה מרקל אמרה בריש גלי את מה שהיא חושבת. גם נשיא צרפת הצעיר הוכיח תעוזה כאשר הצליח להביך את נשיא ארה"ב. מדינות אירופה או אסיה אינן ממתינות למה טראמפ יעשה או לא. ישראל כן, וזו טעות קשה. למען היושר חייבים לומר שהמדיניות של שב ואל תעשה אינה חדשה. נתניהו הוא המומחה מספר אחד בתחום זה. אלא שהזמן חולף, השינויים בעולם מהירים מאוד, ועדיין בישראל ממתינים למישהו אחר שיזיז את העגלה התקועה עמוק בתוך הבוץ.
כתבתי בעבר ואני חוזר כאן פעם נוספת: כל הפנטזיות של מיני הזויים בישראל הסבורים שזולת הפתרון של שתי מדינות או מדינה אחת דו-לאומית, ישנם פתרונות רבים אחרים טועים טעות מרה. מי שחולם על אוטונומיה שתהיה מקובלת על הפלשתינים או העולם הערבי, דינו שיתאכזב. מי שחולם על סיפוח כל יהודה ושומרון ללא הענקת שוויון זכויות לערבים, דינו שיתאכזב. אף מעצמה בעולם לא תקבל זאת. מי שרוצה להפוך את ישראל למדינה דו-לאומית מוזמן לנסות את הפטנט של סיפוח כל יהודה ושומרון עם מתן זכויות מלאות לערבים. הפתרון היחידי הריאלי הוא היפרדות מהערבים, בין אם בהסכם שלום הנראה כיום כבלתי אפשרי, או הסדרים אחרים ישימים יותר. כל דריכה במקום תביא לאסון.
אסיים מציטוט ממארו של פרופ' אורי בר יוסף שפורסם בעיתון הארץ,
חלון ההזדמנויות הדמוגרפי כבר נסגר בו מובאים נתונים מאוד מאוד מדאיגים (עבור אלה שאינם מאמינים בניסים ונפלאות): "אמנם בין דמוגרפים ישראלים יש ויכוח בנושא, אבל מקור בלתי תלוי ומוסמך ביותר
The World Factbook, שמוציא הסי-איי-אי, מצביע על כך שכבר ב-20166 נהפכנו למיעוט. על-פי נתוני הסי-איי-אי, ביולי 2016 מנתה האוכלוסייה בין הירדן לים 6,510,894 ערבים ו-6,114,546 יהודים. אוכלוסיית עזה מנתה 1,753,327 תושבים, אוכלוסיית הגדה 2,697,687 תושבים, ומספר התושבים הלא-יהודים במדינת ישראל, ששיעורם 25.2% מתוך 8,174,527 אזרחי המדינה, הגיע ל-2,059,880.
במלים אחרות, לפני קרוב לשנה, עם אוכלוסייה של 12,625,440 בין הירדן לים, היה כאן כבר רוב ערבי, והאוכלוסייה היהודית מנתה רק 47% מהאוכלוסייה. ומאז הפער רק גדל, שכן בפלחי האוכלוסייה הצעירים, עד גיל 14, היתרון הדמוגרפי הערבי מתקרב ל-60%".
זו המציאות הארצית ועליה יש לתת את הדעת. האם יש מי שייתן את דעתו לכך בין מנהיגי ישראל? לעניות דעתי, לא.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
