לפני כעשרים שנה, כשעוד הייתי סטודנט באוניברסיטת ת"א, ושמאלני נלהב (כבר אינני כזה), הייתי גאוותן וצחקתי על כך שהמרצים באוניברסיטה שמאלניים בעוד נציגי הימין באוניברסיטה הם השומרים בשערי הכניסה.
עברו כמה שנים של התפכחות איטית, עברה האינתיפאדה השנייה שצצה למרות ההצעה המפתה והוויתורים מרחיקי הלכת שקיבל ערפאת מ
אהוד ברק שיש לו את החוצפה להטיף לביבי עכשיו, ועדיין הייתי זקוק לזמן נוסף כדי לעכל את המציאות שסירבתי להכיר בקיומה. בכל זאת ... לא פשוט להודות בטעות ולהצטרף למחנה "הפרימיטיבי" שבו נלחמת עד עכשיו.
אז איך יכול להיות שהשומרים בשער שספק אם השלימו תעודת בגרות או שתיים עשרה שנות לימוד צדקו, ואותם "המורמים מעם": הדוקטורים, הפרופסורים ורוב הסטודנטים (לפחות באוניברסיטת ת"א) טעו?
האינסטינקט הטבעי
מסתבר שבני האדם קיבלו את אותו האינסטינקט ההישרדותי הטבעי שקיבלה היונה שתמיד תברח מהחתול ואת אותו האינסטינקט ההישרדותי הטבעי שקיבלה הזברה שבורחת מפני האריה. אותה מתנת טבע תשמור עלינו ותמנע מאיתנו כניסה לתוך אש בוערת ומסירת אקדח למי שחפץ במותנו. תשאלו כל ילד בן חמש אם ישנה סיבה לתת למי שאינם מסתירים את שאיפתם לחסל אותנו אמצעים לעשות זאת וכולם יענו לכם את התשובה החד-משמעית: 'לא'!! כי גם אצל הילדים קיים האינסטינקט ההישרדותי הטבעי שאבד לדוקטורים ולפרופסורים הרבים.
אותם השומרים בשערי האוניברסיטה, שיכולים להיות גם האנשים הכי חכמים בעולם (לא הכרתי אותם לעומק ולא ניהלתי איתם שיחות של ממש) שמרו על האינסטינקט הטבעי שלהם. הם ידעו טוב מאוד מול מי אנחנו עומדים. הם הבינו טוב מאוד שהשלום המוצע לנו שווה לשלום בין כבשה לזאב הרוצה לטרוף אותה והשומרים בשערי האוניברסיטה חפצי חיים.
כיצד אבד האינסטינקט הטבעי
אז מדוע? מדוע המרצים החכמים שכל כך כועסים על הקוד האתי המגביל את זכות הבעת דעתם בפורומים שלא נועדו לכך, טעו היכן שהשומרים בשער צדקו?
הסיבה לכך לצד הרצון לקבלת אהדה בעולם ורווח של מזומנים מארגונים עויינים היא הזחיחות האקדמאית שלא מאפשרת לאותם דוקטורים ופרופסורים את הלוקסוס לחשוב כמו כולם. הם חייבים לקחת צעד אחד קדימה מעל חכמת ההמונים ולכן הם שואפים להתחכם ולהתפלסף מול המציאות הפשוטה ולעקם אותה כדי להוכיח שהם שווים וקיימים ושאיפה לשלום תמיד תצלצל כדבר טוב, מתקדם ומוסרי. יבוא יום והם יתעקשו להוכיח שהלילה הוא בעצם יום, כי לא יהיה להם יאה לחשוב כמו אישה קשת יום האוספת בקבוקים למחזור מהפח הציבורי. כשהמרצים מתחרים עם האינסטינקט הטבעי שקיבלו מבורא העולם, הם מגיעים לעיוותים אין סופיים במסווה אקדמאי. הם יכולים לכתוב ספרים, לזכות בפרסים יוקרתיים ובאהדה בין לאומית אך בסופו של דבר הם מפסידים את ההיגיון הפשוט וקו המחשבה התקין שאפילו ילד בן חמש מבין.
הצרה היא שבטעותם הם מובילים אחריהם עדר רב הפועל גם הוא על-פי האינסטינקט הטבעי הגורם לבני האדם לשמוע בעצת חכמים, ואם אחד כמו
עמוס עוז אמר... אז איך אפשר שלא להקשיב לו?
מי שמאוהב בשקר ימשיך להיצמד אליו גם כאשר האדמה תרעד תחת רגליו. אם נמסור חלקי אדמה נוספים וחלילה תחרב המדינה, ימצאו אנשי הרוח והמרצים השמאלניים את הדרך להאשים את הימין ובמקום להתחרט על מעשיהם הם יהיו מסופקים מכך שהפכו כל אבן בדרך לשלום ויפחיתו מחשיבותה של התוצאה הסופית (ניצחון הרוח הם יקראו לזה ולא מעט אנשים יזילו דמעת התרגשות מהביטוי המפוצץ והמתקדם הזה). יש מצב שהם בכלל יצדיקו את הגורל ויטענו שהצדק נעשה כי הערבים המסכנים קיבלו את אדמתם הגזולה ולא משנת 67 בלבד.
יש לי בקשה מכם השר בנט ופרופ' אסא כשר. אולי תבטלו את הקוד האתי הישן ותשקיעו בקוד חדש שיחייב את אנשי האבטחה להשתתף בדיונים הפוליטיים בשיעורי האקדמיה?
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
