כמה חמוצים יש בכלל

הברקה תקשורתית של נתניהו והנה נולד אב טיפוס חדש - "החמוצים". מדוע אני מגדיר הביטוי כהברקה? פשוט מאד, השמאל ההולך ומתמעט אכן חמוץ. ממאפייני הלך הרוח במחנה הזה נמצא קיטורים, טענות, מענות, זעקות שבר, דמעות תנין, צווחות על מר גורלו, נהי ובכי, וחיפוש הרע... כל הזמן חיפוש הרע.

טוב, מה נלין עליהם, הרי על-פי השקפת עולמם תורה זה רע, ארץ ישראל השלימה זה רע, יהודים ויהדות זה רע, התיישבות זה רע, לומדי תורה וישיבות זה רע. וכאשר הם מתבוננים במציאות הם רואים ברוך השם אלא שלמגינת ליבם הרבה מאוד מכל אלה. אז מה נותר לעשות אם לא להחמיץ פנים, להיות זועפים, להתבצר במרירות, "לאיים" עלינו כי יעזבו את הארץ ובאם הם לא יעזבו הרי שאינם יודעים אם ילדיהם יישארו...

מדהים, לאחרונה שמעתי מיותר מאדם אחד (חלקם חמוצים, חלקם חמצמצים וחלקם סתם מולכים שולל על-ידי תקשורת עוינת עד כי אינם יודעים כבר מה טוב עבורם) את ההרהורים האלה. "אין לי מה לחפש כאן יותר" אמרה לי אחת. "מה שמתהווה כאן לא מוצא חן בעיני ובאם ימשיך לא יהיה לי פשוט לחיות כאן", סיפר לי אחר. וכולם נוגים, חלקם מודאגים באמת וחלקם חמוצים, בדרגות שונות.

אכן, הברקה תקשורתית. בין היתר משום הרוב המכריע של העם היושב בציון אינו חש כך. בצדק ובתבונה ציטט נתניהו נתונים מתוך מחקרי ה-oecd, לפיהם הישראלים מדרגים את חייהם באושר במיקום גבוה ומכובד ברשימת המדינות החברות. רבותי, יש להכיר במציאות - רוב העם איננו תופש את הדברים כמותכם, החמוצים.

נכון, השמאל המטורף הביא לכאן את אוסלו, את ה"הינתקות", את הטרור, את הסודנים, את בית המשפח השם עצמו מחוקק על, את התקשורת הרוויה שנאה עצמית, את "אנשי הרוח" ואת "עולם האמנות והקולנוע" (מחמד בכרי ושות...). אלא שאם ננסה לעשות חשבון בכמה אנשים מדובר, ניווכח שבמיעוט שולי, במידה רבה לא רלוונטי.

ואילו רוב העם חי את חייו. חיים של הגשמת הציונות בציון, חיים של לימוד תורה, חיים של מסירות נפש בצבא, חיים של התיישבות ועשייה, חיים של קהילה, רעות ושכנות טובה, חיים של עבודה, פיתוח ושגשוג. חיים טובים ומאושרים.

ובטוח אני שהחמיצות המשודרת על-ידי הפוליטיקאים מהשמאל לא מאפיינת את רוב בוחריהם הרחוקים מרחק רב מהלך הרוח הפתולוגי הזה. נזכור שהציבור חשוף 24/7 לשטיפת מוח רוויית רעלים, שנאה והסתה. זה איננו עניין של מה בכך והאינדוקטרינציה נעשית במקצועיות, בעקביות ובהיקף רחב. המסר הוא ש"ביבי הוא אסון" וכי יש להעבירו מן העולם הפוליטי כמה שיותר מהר. זה בנוסף למסרים נוספים - החרדים הם עלוקות ופרזיטים, המתנחלים אדוני הארץ המכלים את כל התקציבים, הדתיים הם חשוכים, שלטון הליכוד מסכן את הדמוקרטיה ועוד...

עם מסרים כאלה, עם שטיפת מוח כזו, עם כל הרוע וההסתה והחמיצות, פלא הוא בעיני שמזה שנים הרבה מה שמוגדר כימין פוליטי אוחז בהגה השלטון. והיא הנותנת, אוחזים בהגה השלטון וביציבות, כזו המוציאה את החמוצים מדעתם, ככל שזו קיימת נוכח המתרחש אל מול עיניים כלות ולבבות ממורמרים.

בחינת עמדות הציבור היהודי שהוא היחיד שצריך לקבוע פה משהו במדינת היהודים מלמדת שרוב הציבור ככולו אוהב את ארצו, מקורב לדת משה וישראל, מקדש את הנישואין על פיה, מקיים את ברית המילה, נוטה חסד לשבת קודש וחוגג את חגי ישראל ומציין את מועדי ישראל.

ואילו המיעוט החמוץ מנצל כל הזדמנות להתרחק מכל אלה, "עף" לו לחו"ל בתקופות החגים, "מתחתן" באורח מוזר ומשונה תוך שהוא מייצר לעצמו טקס אד הוק - איש לפי נטייתו, מקדם סוטים וסטיות, מנסה לאיין כל סממן יהודי מהחיים כאן, מקרב עבריינים מסתננים זרים ומזדהה עם הרוצחים הערבים אויבי עמנו הטובחים בנו כל אימת שידם משגת ופגיונם זמין ומושחז.

ימשיכו איפה החמוצים לזעוף ולרטון, ימשיכו לקטר ולהלין על מר גורלם, יוסיפו "לאיים" עלינו בעזיבת הארץ, ימשיכו להבאיש ריחם של חיילנו ולהוציא דיבתם רעה בארץ ובעולם, להלשין לגויים על כל צריף חדש אותו מקים יהודי על אדמתו. הם בשלהם ואנחנו בשלנו. ויהא הדבר בבחינת הכלבים נובחים והשיירה עוברת.