לפני מספר שבועות כתבנו כאן על המלחמה העלומה: מלחמה בה הולכים הערבים מניצחון אלי ניצחון: האירוע האחרון אירע לא מכבר בשעות אחה"צ, יום שבת, 21.10.17, כאשר פשטו כ-70 ערבים משטחי הרשות הפלשתינית, בסיס טוב ובטוח לפעילות מסוג זה, על מושב שקף. מהמושב הוצאו, לאור היום, למעלה מ-30 טון תוצרת חקלאית משובחת, ערב הקטיף, הבוזזים נעלמו במצולות האזור הפלשתיני.

השבוע אמר לנו מתיישב עמו שוחחנו: "איבדנו השקעות במיליונים. איש לא היה כאן כאשר הפשיטה הזו, שאורגנה היטב, הוצאה אל הפועל. היכן היה השב"כ? היכן המשטרה? בדי עמל הם עצרו כ-20 מהפושטים. מה יקרה עמם במהלך המשפט? כבר עתה למדנו כי ארגוני זכויות אדם, יהודיים כמובן, "לומדים את הנושא" כפי שנאמר לנו. ועוד, לטענת הדוברים אמרו להם: (הארגונים הנ"ל), כהכנה לאליבי עתידי: "באזור מושב שקף, היו כפרים ערביים שנהרסו במלחמת השחרור... עוד מעט קט ויתגייס גם ארגון 'זוכרות' להופעה בבג"ץ לכשיידון עניין זה, כמקובל..."

הסְפָר הישראלי/יהודי, נעזב לגורלו. ננטש. לא פחות מהביזה המתמשכת של החקלאות היהודית, שם, האדישות המתמשכת כלפיה היא המדאיגה. היא איננה מבשרת אולי את סוף הציונות. אבל היא בהחלט מבשרת את התחלת הסוף...

הניצחון הערבי המתפתח כאן ברור. את האמת המרה למדנו מתוכניתו של דני קושמרו שבאופן יוצא דופן ואמיץ, ובניגוד לכל כללי הפוליטיקלי קורקט, יצא לשטח, והביא ביום ששי אחד (24.3.17), ממצאים קשים מאד, מעוללות הטרור הערבי: בעשרות יישובים לאורך הקו הירוק לשעבר, גוברת הנטישה. החקלאים מתרוששים. הדור הצעיר נוטש את המשקים. תופעות של מכירת אדמות, בעיקר בצפון, מתרחשות יומיום. בעוד הממשלה אדישה, מתברר שקרנות עלומות, שמקורן במדינות המפרץ, מממנות רכישות אלה. עד היום לא טרחה הממשלה להקים מנגנון לפיצוי הנפגעים דוגמת אלה שבמושב שקף.
מ
מכה קשה

לא רק באזור הגבול מתרחשות תופעות של מרי, ביזה והשחתה. אש בוערת לחכה את יערות ישראל בנובמבר האחרון. הלהבות פשטו גם אל חצרות הבתים באלפי יישובים. כ-80,000 איש, רובם תושבים מאזור הצפון, נאלצו לפנות את בתיהם. מספר המפונים עלה על מספרם של אלה שפונו מבתיהם בעת שהחיזבאללה הפגיז את ישראל במלחמת לבנון השנייה (כ-60,000 איש).

העיר המובילה בישראל, חיפה, אליבא דיונה יהב, בכל הקשור ל"שכנות טובה", בין יהודים לערבים, ספגה את המכה הקשה ביותר. יחד עמה, על-פי דיווחים חלקיים של קק"ל בלבד, היו בצפון כ-39 שריפות יער, באזור החוף והרי יהודה, כילתה בעשן, אש גדולה ו"מקרית", כמובן, חלקים גדולים מיערות אשתאול, נווה שלום, הראל, פארק קנדה, מודיעין ובן שמן. את הרי ירושלים פקדה שריפה גדולה במיוחד - 7,500 דונם. מעמל דורות, נותרו אך אודים עשנים.

התקשורת עשתה ועושה הכל כדי למחות את זכר השריפה הגדולה מתחת לפני השמיים ומהזיכרון הלאומי. לוסי אהריש, הכוכב החדש, מכחישה בהתרסה את הטענה כי ערבים הם המציתים. האיש המוסמך ביותר להגדרת המצב דאז, טפסר רן שלף, ראש מחלקת חקירות ברשות לכבאות והצלה, אמר (נובמבר 2016), כי את השריפות יצר "טרור הצתות", דברים דומים אמר גם השר גלעד ארדן. את המדיה האלקטרונית וגם את הפרינט, עובדות אלה לא מעניינות.

חוסר עניין בנושא זה מגלות הממשלה, וגם הכנסת. מאז נובמבר השחור לא הונחה שום יוזמת חקיקה להחמרה בדינם של מציתים, על שולחנה. הטרור הפלשתיני, יתעצם ככל שיתעלמו ממנו. הרפיון הממשלתי רק יגביר אותו. על הממשלה להקים מנגנונים מתאימים כדי להלחם בו באופן יעיל. מלחמה זו כוללת גם פעילות בכנסת במגמה לקדם חקיקה מחמירה עם אותם חבלנים הנלחמים בימים ובעיקר בלילות, בתושביה היהודיים של ישראל. יש להקל על היורים/המתגוננים וגם לגבש, מהר, דרכי פיצוי הולמות לנפגעים ממנו.