א. אתנן לרמאים

ארגון 'שוברים שתיקה' אפילו לא הסמיק כשדוברו נתפס בשקר בוטה אודות צבאנו. יתר על כן, ראש הארגון התחפר בשקרי דוברו, והמשיך לתמוך בו.

ובעצם, למה לא?! הארגון גובה אתנן עצום ממדינות שונות ומגורמים שונאי ישראל תמורת שירותיו בהשמצת המדינה וצבאה. כך, אם אין מה להגיד, ממציאים. זה משתלם מאוד.

כבר הרבה זמן מורגש חסרונו של חוק, שיפליל את מי שמשמיצים את חיילינו. בעיקר, כיוון שבית המשפט פסק (בעניין 'ג'נין-ג'נין'), שאין לחיילים זכות לתבוע את משמיצם, גם אם מומן על-ידי גוף עוין. אני מקווה, שהחוק, שהציע ח"כ יואב קיש מהליכוד, יצלח את שלבי החקיקה, ובג"ץ לא יתנכל לו, כי אין דרך אחרת להגן על חיילינו מפני חורשי רעה וזדון.

ב. אהוד-תקום

אהוד ברק, ראש ממשלתנו הכושל ביותר ורמטכ"ל שנוי במחלוקת, משלה את עצמו בדירתו במגדל הפאר בתל אביב, שבציבור הישראלי מחכים לו. יש הרבה פרקים אפלים בעברו של האיש, ומה שגלוי בעייתי למדי - מהיותו מג"ד טנקים במלחמת יום הכיפורים עד היותו רמטכ"ל, שכוחו הגדול היה בדיבורים רמים, וכישלון בוטה בראשות הממשלה.

כבר הרבה זמן עושה ברק רעש של חזרה לזירה. נראה, כי המערכת הפוליטית אדישה לקולות שהוא טורח להשמיע לפרקים. כהרגלו, ברק הוא נגן סולו - בעוד שחזרה לזירה הפוליטית דורשת בסיס פוליטי די רחב ועבודת צוות.

ג. בניגוד להסכמים

בחודשים האחרונים דיווחה התקשורת הפלשתינית כמה פעמים, שישראל הרסה מבנים יבילים, שהוצבו בשטחי סי, ללא היתרי בנייה. המבנים היבילים, שלדברי הפלשתינים שימשו כבתי-ספר, הוקמו במימון האיחוד האירופי, ונבנו שלא כדין ובניגוד להסכמי אוסלו (שלפיהם, אין לרש"ף סמכות לאשר בנייה בשטחי סי). אתר המכון "מבט לתקשורת פלשתינית" מדווח, כי הפלשתינים מסרו, שהיבילים שנהרסו הוחלפו במבנים חדשים, שנבנו במהירות הבזק. להקמת היבילים הללו קוראים הפלשתינים, "קריאת תגר X", והאיחוד האירופי תובע מישראל לפצותו על הריסת המבנים.

אתר המכון "מבט לתקשורת פלשתינית" כותב, כי הפרט המדאיג יותר הוא נוכחותו של נציג הארגון הבלגי לשיתוף פעולה בחנוכת המבנה הבלתי-חוקי. המכון מציין, כי לפי נתונים בלגיים, סייעה בריסל לבניית 23 בתי-ספר פלשתינים מאז 2001, ותכננה לבנות עוד עשרה בשנים הבאות. מרבית בתי-הספר הללו נקראים על-שמם של מחבלים, למרות שלכאורה ללא הסכמת הבלגים. עם זאת, לדברי דובר משרד החוץ של בלגיה, כל התוכניות הללו לבנייה הוקפאו.

ד. תזכורת

הרשות האמריקנית למזון ולתרופות (FDA) אישרה גלולה מהפכנית, שמזכירה לחולה שעליו ליטול אותה. על התרופה יש גלאי, שמדווח מתי נטל החולה אותה ובאיזה מינון. האישור לתרופה הדיגיטלית הנו שלב חשוב באישור תרופות דיגיטליות, שנועדו לפקח על התנהגות החולים. אי-נטילת תרופות לפי הוראות הרופא הינה בעיה חמורה, שהרפואה אינה מצליחה להתמודד עמה, וגורמת נזקים רבים והוצאות כבדות. תרופות דיגיטליות יוכלו לשפר מאוד את הרפואה הציבורית, סבורים מומחים, ובעיקר, כשהחולה אינו מתכוון לחרוג מהוראות רופאו.

המידע הרפואי האלקטרוני בגלולה הדיגיטלית נמסר לרופא ולעוד ארבעה אנשים, שעליהם מחליט החולה (כולל בני משפחה) באמצעות יישומון (אפליקציה). כך, יכולים לפקח על התנהגותו, תוך פגיעה מסוימת בפרטיותו. לעומת זאת, נראה, כי חברות לביטוח רפואי ייתנו תמריצים לחולים, שיקפידו על נטילת התרופות, כנדרש. לעומת זאת, נראה, כי נטילת תרופות דיגיטליות תהיה דרישת מוסדות לרפואת-נפש כתנאי לשחרור חולים לבתיהם.

ה. צי הרפאים

האם יחזיר חיל-הים האמריקני לשירותו כלי-שיט ישנים, שהוצאו מזמן משירותו? בחודש יוני הציע אדמירל תומאס מוּר, מפקד המשרד לבינוי כלי-שיט, כי ישלפו כלי-שיט מצי הרפאים, שמאוחסן בנמלי ארצות-הברית, ויחזירו אותם לשירות אחרי השבחה, למרות גילם. מור הזכיר פריגטות מדגם אוליוור האזארד פרי ואת נושאת-המטוסים קיטי הוק. כך, סבר האדמירל, יוכל סדר-כוחות (סד"כ) החיל לגדול במהירות מ-277 כלי-שיט כיום ל-355 בעשור הבא ובעשור שאחריו. להגדלת סד"כ חיל-הים האמריקני יש הסכמה של הבית הלבן, עוד מימי אובמה, אך אין יודעים מאין יילקחו הכספים, הנדרשים לבנייה כה נמרצת של כלי-שיט.

מעריכים, כי לעניין הזה תידרש הגדלה של תקציב ההגנה האמריקני ב-27 מיליארדי דולר מדי שנה. הפריגטה האחרונה יצאה משירות חיל-הים בשנת 2015. חמש-שמונה פריגטות מאוחסנות בצי הרפאים. לדעת המומחים, כל ציודן מיושן, ויידרש תקציב עתק, כדי לשדרגן, כדי שישובו לשירות כעת. לנושאת-המטוסים קיטי הוק אין כור גרעיני, והיא הוצאה משירות בשנת 2009, אחרי 48 שנות שירות. כנראה, יש סיכוי מועט, שתחזור לשירות. לדעת אדמירל מור, קשה לחשוב על חזרה לשירות של חמש סיירות מדגם טיקונדרוגה, שהוצאו משירות בתחילת שנות ה-2000, וכיום משמשות מאגר לחלפים לספינות אחרות. הרעיון אינו חדש.

בשנות השמונים החזיר חיל-הים לשירותו ארבע ספינות מערכת מדגם איובה, ששירתו עוד במלחמת העולם השנייה בחיסכון של מיליארדי דולרים. ספינות המערכה יצאו לבסוף משירות בשנות התשעים. סבורים, כי הארכת השירות של ספינות קיימות בחיל-הים, כמו משחתות מדגם ארלי ברקי, כדאית יותר, ותניב יותר בעלות נמוכה יותר לעומת החזרת ספינות מצי הרפאים לשירות. לחיל-הים יש 62 משחתות ארלי ברקי, ויוכל לבנות עוד כמה. תוחלת החיים המבצעית של המשחתות הללו היא שלושים שנה, ויוכלו להאריכה בתחזוקה נבונה ב-15-10 שנים.

האם יוכל חיל-הים להתמודד עם התחזוקה הגדלה של ספינותיו המתיישנות? גם כך, חסרים לחיל מאות עובדי תחזוקה.