|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
את העימות הצפוי בחזית הצפונית אפשר וצריך למנוע מראש באמצעות הרתעה חד-משמעית, לפיה פגיעה מצד הכוחות האירנים בעורף הישראלי תגרור אחריה את הריסתה של תשתית יצוא הנפט, הנחשבת למעוז-כוחם העיקרי
|
|
מצעד צבאי באירן [צילום: איברהים נורוזי/AP]
|
|
|
|
|
אויבה הראשי של ישראל אינו החמאס ואף לא חיזבאללה, אלא אירן - מדינת האייטולות, שכוחותיה הצבאיים סמוכים כעת לגבול-ישראל בחזית הגולן. מטבע הדברים אמורה ההיערכות החדשה של האירנים בגבולה הצפוני של ישראל להתפרש כאיום מיידי על ביטחונה. אחרי ככלות הכל זהו פתיל נפיץ ביותר, העלול במהרה להתלקח לעימות הרה-אסון, שאת תוצאותיו מי ישורנו.
גם אם נצא מתוך הנחה שידה של ישראל תהיה על העליונה בעימות חזיתי ישיר עם אירן - סביר בהחלט להניח שהעורף הישראלי יספוג במהלכו מכה אנושה, וזאת גם אם רק חלק קטן ממאגר הטילים שפרסה אירן בגבול הצפוני ישוגר לעבר שטח ישראלי.
אחרי ככלות הכל הדברים אמורים הפעם בטילים מדויקים, בעלי ראש-נפץ כבד, ובכך שמספר הטילים האירניים בסוריה עולה בהרבה על מספר המיירטים של צה"ל. התוצאה הבלתי-נמנעת מהיערכות שכזו תהיה בכך שחלק לא-מבוטל מהטילים עלולים לפגוע בתוככי ישראל, ובכלל זה במטרות אסטרטגיות שלה.
ניצחון-פירוס
גם אם תזקוף ישראל לזכותה הישגים בלחימה קרקעית באירנים - עלולה הפגיעה בעורף הישראלי לנטרל, בסופו של דבר, את הישגיה. יהיה זה, לכן, עבורה ניצחון-פירוס בלבד, שלא ישנה במאום את מאזן הכוחות באיזור, ואף לא יחזק את דימויה המרתיע. בסך-הכל תהיה זו עוד מלחמה שלא השיגה את מטרתה המיוחלת.
את העימות הצפוי בין ישראל לאירן בחזית הצפונית אפשר וצריך, לפיכך, למנוע מראש, וזאת על-ידי הרתעה ברורה וחד-משמעית. ישראל תשכיל לעשות זאת אם תבהיר לאירן, באורח שאינו משתמע לשתי פנים, שפגיעה מצידה בעורף הישראלי תגרור אחריה את הריסתה הטוטאלית של תשתית יצוא הנפט שלה, וזו הרי נחשבת למעוז-כוחה העיקרי.
|
| תאריך:
|
03/01/2018
|
|
|
עודכן:
|
03/01/2018
|
|
ראובן לייב
|
|
באנו למילואים. כן, זה היה מזמן. ומה פגשנו? את החבר'ה. ומתגלה התמונה הרגילה, הסחבקית. הכל כך ישראלית והכל כך קיטשית. נפגשים אנשים צעירים מכל קצוות הארץ, לעיתים אחרי שנים של ניתוק. החיבוקים, הזיכרונות... מהקיטבקים נשלפות ערכות הקפה, החבורות מתלקטות סביב גזיה וקומקום, או תרמוס, התקדמנו בשנים האחרונות...
|
|
|
|
|
גבות רבות הורמו בתמיהה כאשר פורסמה הידיעה שראש הממשלה לשעבר אהוד ברק זימן לפגישה בדירתו באחד ממגדלי המגורים היוקרתיים בתל אביב את הרמטכ"ל גדי איזנקוט. כתבים צבאיים ופרשנים יודעי-כל מיהרו לדווח לציבור כאילו נרקמת בחשאי פעילות פוליטית אסורה על איש צבא. גם שר הביטחון אביגדור ליברמן נשאל על הפגישה בתוכנית "פגוש את העיתונות", אך הוא התחמק מתשובה של ממש והסכים רק לומר ששוחח עם הרמטכ"ל על דבר המפגש. כך או כך הפרשה הצנועה הזו גוועה בקול דממה דקה כאילו לא הייתה.
|
|
|
|
|
מי שזוכר היום את סערת הפיטורין ב"טבע" - שיקום. אבל איש לא קם אפילו לא יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שיזם את השביתה המטופשת לחצי יום והאשים במצב ב"טבע" את כל העולם ואחותו רק לא את ההסתדרות "שלו". ואחר כך הסביר לכולנו, כנראה מתוך ידיעה אישית, ש"מייסדי החברה מתהפכים בקברם" וכי הפעם "אין ספק שנחצה פה קו אדום". הרבה מלים יפות אבל ריקות מתוכן ממשי.
|
|
|
|
|
אינני בקיא בהיסטוריית הקיזוזים בכנסת ישראל לדורותיה. במידה ודייק השר לוין, אשר כינה את התנהגותה של האופוזיציה כ "שפל מוסרי חסר תקדים", אז מדובר בהחלט בעליית דרגה מבחינת הלוחמנות האופוזיציונית אך לא במובנה החיובי, והיטיב לתאר זאת יולי אדלשטיין יו"ר הכנסת: "זכותה של האופוזיציה לא לקזז את יהודה גליק. זכותי לומר שאני מכיר תרבות אחרת".
|
|
|
|
|
הצהרת טראמפ על הכרת הממשל האמריקני בירושלים כבירת ישראל מסתמנת, בדיעבד, כגולת הכותרת של שרשרת מהלכים יוצאי דופן, שיש להם משמעות מצטברת לגבי מעמדה של ישראל בעולם. זאת, למרות ההצבעה בעצרת הכללית של האו"מ בשאלת ירושלים, שאין לה משמעות מעשית - אך היה בה כדי להמחיש את הפער, שעדיין נותר בעינו, בין יחסים חמים ואף אסטרטגיים במישור הבילטרלי והאזורי לבין המתרחש בזירות רב-לאומיות. בחשבון הכולל, במהלך שנת 2017 רשמה מדיניות החוץ של ישראל שורה של הישגים, חלקם חסרי תקדים, בזירה הבינלאומית.
|
|
|
|
|
