המשורר אלכסנדר פן כתב את המלים "הוא היה אדם פשוט רבבות ישנם כמוהו", אבל היה אדם אחד שידע שהוא פשוט ולא רצה להיראות כמו רבבות אחרים שאין ייעוד נשגב לחייהם. בקור רוח החליט שהזדנבות יכולה לשמש מקפצה לחיים רבי- תהילה. לאיש הזה קראו זנבון שתמיד ידע להידחף ראשון ובתחומו היה ברוך כישרון. הוא אימץ את מוחו ומצא פתרון. אם אחסה בצילם של מייסדי המדינה ואהנה מזוהרם, אזהר גם אני כמותם. וברבות הימים אוכל לייחס לעצמי את כל הישגיהם. ואכן הזמן עשה את שלו. הם הלכו והוא נשאר.
אט אט תפס זנבון את הכסאות שהתפנו ועמם את התארים המכובדים. וכך במשך כחצי מאה עמוסת עמל ויזע עלה לצמרת, ללא מאמץ, וגם ללא יכולת מיוחדת, כי הוא היה אדם פשוט, שהתחיל להאמין שהוא ענק, יחיד בדורו ומיוחד, שעיני כל העולם נשואות אליו ב
כבוד ובהערצה.
שנים אחדות לפני סוף הדרך הגיע למעמד של הראשון במעלה, הן במדינה והן במפלגה. ואז כשהאמין שאין לו עוד לאן להמריא הגיע הטוב ממנו. הוא היה צעיר מזנבון, יפה ממנו וחכם יותר. כולם אהבו אותו ובחרו בו להוביל את עמו. זנבון רתח מזעם והחליט לתקוע בולי עץ בעגלת השלטון כדי לבלום את התקדמותה. בנוסף לכך נועץ במקורביו בשאלה איך אפשר לטפס עוד מדרגה. ואכן הפתרון נמצא. הוא יזכה בתואר רם מעלה וייצג בעולם את חשיבותה של המדינה. כדי לייעל את הפעולה הקיף את עצמו בחבורה של נשים צעירות, נאות-מראה וחסודות שהפיצו במרץ את כל מעלותיו, משל כאילו היה "הנשר הגדול", כי הרי בלי כבוד אי-אפשר לעבוד. האדם הפשוט הזה זכה בכל המנעמים, טס ברחבי העולם ונהנה בחברת הנשים שהיו כעטרה על ראשו הסב.
ומכיוון שאהב נשים מעת לעת הוא טמן את ידו בצלחתן אף כי בבית המתינה לו שנים רבות אישה טובה וסבלנית, אם ילדיו האהובים שבפניהם הצהיר על רגשותיו העמוקים אליהם, כאשר הזדמן לו מעט זמן פנוי. וכדי שלא ישכח העולם את פועלו דאג להקים לעצמו, ועל שמו, אנדרטאות זיכרון, משל כאילו היה קיסר רומי המנציח את שמו המהולל על היכלי פאר לדורות הבאים.
ואז אירעה תקלה. באחד מביקוריו התכופים במדינות שמעבר לים הגיע לממלכה חשובה ביבשת המתייבשת. הוא פגש את המלך אבל בעיקר נפעם מהנסיכה, בתו היחידה ובבת עינו. היא לא הייתה שחורה. גוון עורה נראה כזהב חום ותווי פניה הולמים למלכות הדורה. היא הביטה אל תוך עיניו במבט חודר ולא השפילה את מבטה. נשמתו ערגה אליה אבל הוא ידע כי אם יגלה את כוונותיו אחד משומריה ראשה עלול לשסף את צווארו.
היה או לא היה קשה לדעת. עובדה אחת אינה ניתנת למחיקה. הנסיכה הודיעה שהרתה וכי המלך החליט שהרך הנולד, מאב כל כך מכובד, יהיה יורש הממלכה. והשאר כתוב על דברי הימים ובעתיד אולי אף ייכתב על מעלליו בספר הספרים והתלמידים יחויבו לשנן את הסיפורים.
האם ביבי יודח? 
