ראשית, אני חייב לפתוח בגילוי נאות: אני בן למשפחה עניפה שנכחדה בשואה, ורק הודות להורי הציונים, שעלו בשנת 1932, אני כותב שורות אלה. עבורי סבא וסבתא הן תמונות מהוהות באלבום המשפחתי. מ-14 דודי ועשרות בני דודי, שרדו רק שניים שעלו לישראל מיד לאחר קום המדינה. שניהם אלמנים חולים, שבורים ורצוצים, שאיבדו את נשיהם וילדיהם במחנות הריכוז, כשעל זרועותיהם חקוק המספר הידוע לשמצה.
לפיכך, כאשר הנשיא הנבחר של איראן מחמוד אחמדינג'אד, הצהיר השבוע לקול תשואות ההמונים "יש למחוק את ישראל מן המפה", קיבלתי את איומו במלוא הרצינות ובמלוא הדאגה. ברגעים קשים שכאלה אני מהרהר בבני משפחתי שעלו בעשן ארובות מחנות ההשמדה, האם זכרו אז את נאומי השטנה של היטלר כלפי היהודים.
עם יד על הלב, כצבר יליד הארץ, התקשיתי להבין אז וגם היום, איך הובלו שישה מיליונים, ובני משפחתי בתוכם, כצאן לטבח.
והנה היום, קם היטלר חדש, המאיים על קיומי, כשברשותו גם קבלות בדמות פצצה גרעינית המצויה בשלבי ייצור. אולי תהייה מוכנה לשיגור מחר ואולי בעוד חמש שנים? אולם מאז ששמעתי את האלופים במיל' והפרשנים זחוחי הדעת, ששטפו את מוחותינו לפני מלחמת המפרץ הראשונה כי סאדאם חוסיין לא יעז לשלח בנו את טיליו, חדלתי להאמין לפרשנים. מה עוד שאני זוכר היטב את הרגשת אפסותי וחוסר הישע שלי כשהתבצרתי עם משפחתי מאחורי יריעות הניילון, צופרי האזעקה המייללים באוזניים, והמרגיע הלאומי נחמן שי מציע לנו לשתות מים כסגולה נגד הטילים המתפוצצים.
במקביל, לא אשכח את החלטתו האמיצה (ואולי גורלית) של מנחם בגין להפציץ את הכור העיראקי, כאשר שמעון פרס התנגד להחלטה.
לכן יש לשבח את שר החוץ סילבן שלום ואנשיו, שיצאו מיד במסע הסברה נמרץ נגד הצהרת ההשמדה, שפרייה הראשון היה החלטת הגינוי של מועצת הביטחון, ותגובתו החפוזה של משרד החוץ האיראני, שהוא "מחויב לאמנת האו"ם לפיה אסור למדינה לתקוף מדינה אחרת". למרבית האירוניה, למרות גל הגינויים בעולם, בשל חששו שמא יש חלושי שכל שלא הבינוהו, שב נשיא איראן ואושש את איום ההשמדה שלו בנאום נוסף בהבהירו: "כשאומרים דברי אמת ברור שתהיינה תגובות. דבריי היו דברים מדויקים של העם האיראני".
ב-24 בנובמבר תתכנס הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בתקווה שתחליט להעביר את הנושא לדיון במועצת הביטחון. אם שם לא ינקטו צעדים מעשיים ומיידיים לכפות על איראן לפרק את התשתית הגרעינית שלה, לא נותר לנו אלא לסמוך על עצמנו בלבד.
