|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרץ, אל תיתן לעסקנים להשתלט
|
טוב שעמיר פרץ מייצג את העובדים, את ההסתדרות ואת עיירות הפיתוח אבל עלו להרחק מעסקניהם של כל אלה, שכל מטרתם היא טובות הנאה למקורביהם
|
אין ספק שמגיעות ברכות לעמיר פרץ על נצחונו בבחירות לראשות מפלגת העבודה. זוהי הצלחה אישית, מנהיגותית, ארגונית, וכמובן, ניצחון מהותי וערכי.
עמיר פרץ שואף להציג אלטרנטיבה שלטונית ברמה הלאומית וברמה המפלגתית - ויתכן שיש לו את הפוטנציאל לכך.
היה מרענן לראות ברקע התמונה בטלוויזיה בו הוא נאם בעקבות נצחונו אנשים כמו נתן זך, לובה אליאב ויולי תמיר מחד, ואת ראשי העובדים מאידך.
אולם יש להזהיר את עמיר פרץ כבר עכשיו מהפוטנציאל ההרסני של "דורשי שלומו" ועסקנים למיניהם, אשר לבטח כבר מחככים את ידיהם בהנאה
לשם כך עליו, כבר בשלבים הראשונים של הקדנציה שלו לחסום כל אפשרות לעסקנים להשתלב בעשייה שלו.
טוב שעמיר פרץ ייצג את העובדים המאוגדים - אבל שיתרחק מעסקניהם ובעיקר מ"עסקני הוועדים הגדולים". טוב שעמיר פרץ ייצג את גישת ההסתדרות - אבל שיתרחק מ"עסקני ההסתדרות". טוב שעמיר פרץ ייצג הנציגים החברתיים - אבל שיתרחק מ"העסקנים החברתיים".
טוב שעמיר פרץ ישמש פה לעיירות הפיתוח - אבל שיתרחק מ"עסקני עיירות הפיתוח".
כל העסקנים הללו, מה שעומד לנגד עיניהם איננה טובת המפלגה והמדינה - אלא טובות הנאה אישיות, קידום אינטרסים של מקורבים פוליטיים ואישיים והגברת העוצמה וההון האישי.
ביכולתם של אלו להפיל את עמיר פרץ תוך זמן קצר ולהפוך את מפלגתו ל"מרכז הליכוד ב'" ולהביא כליה גם על עתידו הפוליטי.
זוהי הבעיה המרכזית כיום (לא רק בארץ) של המנהיגות הפוליטית - כניעה לשחיתות המונעת על-ידי הון ועוצמה - וישראל איננה נפקדת ממפה זו.
|
| תאריך:
|
12/11/2005
|
|
|
עודכן:
|
12/11/2005
|
|
מוטי שפירא
|
|
בער"ש פרשת נח פורסם על החלטה היסטורית. "הוועדה המתמדת" של המפד"ל, העוסקת בגיבוש חוקת המפלגה, החליטה להביא לאישור ועידת המפלגה שינוי בחוקה. מעתה גם "אנשים מסורתיים" יוכלו להיות חברים במפד"ל ולהיבחר מטעמה לכנסת ולרשויות המקומיות. לא רק מי שהצהירו על עצמם כ'שומרי תורה ומצוות'. זאת בתנאי שיצהירו כי הם מקבלים את דרכה של התנועה ואת חוקתה וכו'.
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר למדנו מפי נחום ברנע בידיעות, שהעיתונאים אמנון דנקנר ("שחיתות" "שחיתות"), דן מרגלית "שחיתות" "שחיתות"), ויוסף (טומי) לפיד ("שחיתות" "שחיתות" "שחיתות" "שחיתות") היו אעפּעס שותפים מסחרית כאשר הם עשו לנו הצגות על מסכינו בתוכנית "הכל פוליטי".
|
|
|
|
|
עיתון מעריב מפרסם (11.11.05) ראיון עם מאבטחו של רבין, ראש צוות האבטחה, ששמו שגור במקורה של כל ציפור בישראל. אך מעריב טוען כי החוק מחייב העלמתו. לא אציין כאן את שמו של אותו אדם, המוכר לכל היורמים בישראל, אך ראוי לציין כי הראיון והכתבה על האיש נראים לכאורה כ"ספין" תעמולתי שאינו מקרי.
|
|
|
|
|
חלפו 10 שנים מרצח יצחק רבין. מי שהיו עדים לרצח הזה ולימים שאחריו, לא יצליחו כנראה להשתיק במוחם את שתיקת הרחובות, שלא נשמעת כמוה במקומותינו, אפילו ביום הכיפורים. שתיקה זועקת. אם יש משהו שזכור לי, יותר מכל דבר אחר, זו הדממה. תל אביב, עיר רוטטת שמשמיעה נהמה קבועה ובלתי פוסקת, הפסיקה לנשום. המכוניות לא צפצפו, האנשים חלפו במהירות ברחובות בלי לדבר, הסדר נשמר, לא נשמעו ויכוחי סרק קולניים על חניה, צעירים לא השמיעו מוזיקה מחרישת אוזניים ממרפסות ורכבים, כולם נסעו לאט. שקט. כמו אחרי פיצוץ גדול, שאחריו באה הדממה. אם זכרוני אינו מטעה אותי, דיווחו אז במשטרה על ירידה חדה בעבירות רכוש וגוף. עיר בהלם, מדינה בהלם. אחרי ההלם, באה ההדחקה, ואחריה הפוסט טראומה. עברו 10 שנים ואנחנו מדברים מהר יותר ובקול רם יותר, זזים בתנועה תזזיתית מצד לצד, הופכים ומייצרים מהפיכות, אלימים יותר, קשובים פחות, עושים הרבה רעש.
|
|
|
|
|
בישראל כמו בעולם, יש בשנתיים האחרונות עלייה במספר הקואופרציות המתבטאת בעלייה של בין 0.5%-1.5% לשנה. ברחבי העולם חברים בארגונים קואופרטיביים למעלה מ-800 מיליון בני אדם ועל-פי הארכת ארגון הקואופרציות הבינ"ל יותר מ-3 מיליארד בני אדם מושפעים מפעילות ארגוני קואופרציה.
|
|
|
|
|
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
