השבוע קמה מפלגה לקדנציה אחת סביב אריאל שרון, שהרי ברור לכל כי אם אין שרון - אין מפלגה. על כל ההרפתקנים המבקשים לחבור אליו מומלץ להפנים זאת היטב. ביהירותו הצהיר אריאל שרון שהוא יפנה את כסא ראש הממשלה בשנת 2115, אלא שככל הנראה אנחנו חווים את שירת הברבור העגומה של האיש הזה.
ארבעה חודשים עד לבחירות הם פרק זמן ארוך מאוד. עד אז יתפזרו ענני אבק הפטה-מורגנה וניוותר עם שני מועמדים לראשות הממשלה שלא יהיו ראשי ממשלה. אחד זקן שמן ואחד סתם משופם. שניהם בונים על מגה-תהילת-רגע שתחלוף כלא היתה, כאילו כל העולם דימוי וכל הפוליטיקה סקרים. הציבור יכול להיות מטומטם אבל רק לרגע פה ולרגע שם, בסוף הוא מתעשת וחוזר לעצמו.
הבעייה הניצבת היום בפני ציבור הבוחרים היא ערכה האפסי של בחירתו. התקדים אותו יצר אריאל שרון לפיו לא חשוב עבור מה הצבעת! הנבחר, משעה שנבחר, יעשה ככל העולה על רוחו ובניגוד גמור למצעו, פותח מסלול נלוז לכל הנבחרים. הלכה למעשה אין שום ערך לבחירות ואולי רק משום כך מדינת ישראל חדלה להיות מדינה דמוקרטית. אם כך מה הטעם בבחירות?
אין ולא תהיה שום סיבה לפוליטיקאים להגביל עצמם למצע כזה או אחר, ואם אין שינוי מתחייב שכזה באמצעות חוק ואפילו חוק יסוד, הדבר יביא בהכרח לתפיסת השלטון באמצעות נשק חם. זוהי המגמה המסתמנת והכתובת על הקיר. אתה לא יכול לבקש את אמון הבוחר ומשנבחרת על ידו - לגרש אותו מביתו, להחריב את הבית, להפוך אותו לפליט מאוס ועוד לצפות ממנו להיות ל נתין נאמן. אין אפילו חיה כזו!
אזרחי ישראל רשאים לדרוש ערובות לקיום מצעי המפלגות, אלא מי יתן לה את הסעד הנדרש? בית המשפט? הרי בית המשפט העליון הכשיר את השרץ הזה, הוא חסם בכך כל אפשרות של עשיית צדק ופער פתח רחב לשחיתות שלטונית מדרגה ראשונה. מותר לחבור למפלגה עויינת נגד רצון הבוחרים, מותר לפטר שרים בשביל ליצור רוב מדומה בממשלה, מותר לדרוס! מותר להרוס! מותר לעקור! מותר להחריב את המדינה! הכל שרוי! הכל מותר! מה הטעם בבחירות ובבזבוז משווע של כספי הציבור?
התקדים המסוכן שיצר אריאל שרון מוביל אותנו ככבשים בחוותו אל הַדֶּחִי הבא, גם אם סוסו הפוליטי יקרוס. הבאים אחריו יכולים להישען על התקדים הזה והם לא יוותרו עליו. השבוע הצהיר שרון ש"תוכנית ההינתקות הוכיחה את עצמה". אין לנו משפט אמיתי יותר! נכון יותר!
תוכנית ההינתקות לא הוכיחה שום דבר אחר, מלבד את עצמה. אריאל שרון קשיש מדי לקדם את המבול שיבוא אחריו, ואוזניו לא ישמעו את בכיית הדורות שהוריש להם ברוב "תבונתו" המדינית.
