הבחירות המקומיות בארץ שבוע בדיוק לפני קליפורניה. השעון הוזז כאן שבוע לפני ארה"ב. בארץ מדברים על ביטול שעון-חורף שעון-קיץ, ובקליפורניה מדברים על הבדלות מארה"ב (חכו וראו מה יקרה כשכל התקציבים הפדרלים יופסקו). אני בארץ, שכן נבצר ממני באופן זמני לטוס, אך ההרגשה היא כאילו אני בעיר המלאכים.
בבוקר, בנסיעה באוטובוס לירושלים חוויתי נהג עצבני שלא הפסיק לצפצף. זה נהג לאט מדי. השני קרוב מדי. השלישי זז לו קצת ימינה וקצת שמאלה. בין לבין ההערות שהעיר לנהגים אחרים, נשמעו צפצופי אזהרה אוטומטיים, שכן הוא סטה וסיכן את כולנו, הנוסעים.
ברחובות אוספים אשפה ירוקה (פסולת גינות) בימי שני בבוקר. כך עוצרת לה המשאית באמצע הרחוב הצר, והנהג יוצא לתפעל את המנוף. בינתיים משתרך תור אדיר, אך לנהג אין ברירה. הרחובות צרים מלהכיל.
בינתיים, לכבוד יום הבחירות ובכדי לעודד את כל ששת וחצי מיליוני המצביעים הפוטנציאלים לצאת להצביע, חברו להם יחדיו הרשות המחוקקת כמו גם מזג האוויר. זו הכריזה על יום שבתון וזה הביא לנו יום קיץ נהדר. משעות הבוקר המוקדמות (הקלפיות נפתחות כאן בשבע בבוקר, כמו בלוס אנג׳לס, אך נסגרות שעתיים מאוחר יותר, בעשר בלילה), היה זרם בלתי פוסק של אנשים, מבוגרים, צעירים, זוגות עם ילדים, כולם נהרו להצביע. רק חבל ש"כולם", למרות כל השידולים, המסרונים, האיומים וההבטחות, לא התרגמו לשיעורי הצבעה מכובדים יותר. כמו בארה"ב, בין 30 לבין 40% מהמצביעים בעלי
זכות הצבעה טורחים ובאים להצביע. אח"כ כולם, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מתלוננים!
בבוקר מוקדם, עת צעדתי ברחבי העיר, התרשמתי עד מאוד מכל הפעילים שהקימו "מאהלים" לפני כל קלפי. זה עודד אותי עד מאוד לראות כל כך הרבה חברה צעירים, ורק מקווה אני שאלו מתנדבים ולא שכירים בתשלום. האם ייתכן שכל כך הרבה חברה צעירים משולהבים מהבחירות ומשתתפים בתהליך? יבורכו אם כן. מה שבטוח הוא שתהליך הבחירות בארץ הוא תוצאה של מערכת משומנת להפליא. ממספר המסרונים שקיבלתי (ואת כולם מחקתי), כמו גם מהשלטים התלויים במרפסות ברחבי העיר כולה והחומר המחולק בעיר (נדחף לידיך ולפניך ממש), אני מתאר לעצמי כמה משאבים מושקעים, כמה מאמצים עילאיים לזכות בראשויות ובמועצות הערים, שכן מי שיושב שם חולש על כוח ותקציבים אדירים.
תודה שאתה מצביע
ההבדל העיקרי שמצאתי הוא שבארץ חייבים להציג תעודה מזהה, בעוד בארה"ב חל טאבו מוחלט על אפילו להעז להעלות את הרעיון לבקש תעודה מזהה. מתי כבר יגיע הנשיא לנקודה זו ברשימת הליקויים הדורשים תיקון מיידי? הלא התרגלנו לאנשים מתים כמו גם לדמויות מסרטים מצוירים ומדיסני המצביעים באופן קבוע (ולא רק בשיקגו!).
בארה"ב, מהלך היום, מערכות הבחירות מתעדכנות מי הצביע, ואם אתה ברשימת הבוחרים הקבועים ולא הגעת עדין לקלפי, ההסתברות גבוהה שתקבל שיחת טלפון מאדם שיגיד "אנחנו מעריכים מאוד שאתה מצביע באופן קבוע, האם אתה זקוק שמישהו יקח אותך לקלפי? נשמח לארגן זאת. תודה שאתה מצביע"!
כאן, במקום תזכורות חכמות (מהסוג שאני מוחק מיד), עוברים ברחובות במכוניות עם רמקולים, ומנהלים חד-שיח עם כל תושבי השכונה בסגנון "כל אישה ובת מדליקה נר של שבת". אין לי כל מושג מה הם מקשקשים, אך הרעש בוקע וחודר מבחוץ, ואין מה לעשות. 8:44 בערב "בואו להצביע, בואו להצביע. אזרחים יקרים. עוד שעה סוגרים את הקלפיות. בואו להצביע. יש לכם כוח לשנות". לא נניח לכם מהלך השעה הקרובה!
ככל שניסיתי, לא הצלחתי להבין מדוע כל הפעילים (בשכר או בהתנדבות) נמצאים ליד הכניסות לקלפיות, כאילו הם ספסרי כרטיסים בכניסה ללונה פארק או להופעה בקרקס. הלא אם מישהי כבר באה להצביע, ההסתברות היא שהיא יודעת עבור מי היא תצביע ולא תושפע ברגע האחרון מהיריד בכניסה או ההתנפלות עליה לשנות את דעתה.
כך או אחרת, הלכלוך מסביב לכל קלפי יקבל את פנינו מחר בבוקר, כמו גם תוצאות הבחירות (לדוגמה, ראש עירית ירושלים הבירה), ואחריהם פרעון כל החובות. נזכר אני בבחירות אחרות, בהן מנהלת הקמפיין של ליברמן הואשמה והורשעה על עבירות, ומנהל מערכת הבחירות של יולי אדלשטיין הפך למנכ"ל משרד ממשלתי האמון על הסברה (רק חבל שהמנכ"ל לא ידע אנגלית, דבר החשוב בהחלט כשעובדים עם יהדות התפוצות, בעיקר עם זו מארה"ב אתה יש נתק כה משמעותי).
אלימות לשמה
הבחירות הזכירו לי דבר נוסף: אנשים כל כך מתחשבים, אכפתיים, בעלי מזג נוח, שזו פשוט סכנת חיים למי שלא רגיל למצב בשטח. התרגלו האנשים לחיות כפי שטוב להם, ורק להם. כיוון שחניה במשורה, חונים באדום לבן (איסור חניה מוחלט). חוסמים חניה של אחרים ("רק לרגע" שנמשך כמה זמן שנחוץ). מסכנים הולכי רגל ונהגים כאחד. לאיש לא אכפת, העיקר שלהם נוח. ואם תעז, רק תעז, להסתכל או לחשוב או - שוד ושבר - להעיר, כי אז נכון לך סוף נורא ואכזר - קיתונות של שופכין, גידופים, איומים ובלי הרבה היסוס או פקפוק, אלימות לשמה (פיזית, לא רק מילולית).
הבעיה היא חוסר אכיפה, כי חוקים ושלטים לא מתקשרים היטב עם האנשים, העושים בדיוק כאוות נפשם, גם אם הדבר מסוכן ומסכן אחרים. ניחא, דיה לצרה בשעתה. אז נקים ועדות חקירה, נבכה ואולי נתחרט, ועד מהרה נחזור לסדר היום כאילו כלום לא קרה. אלו בדיוק האבות והאימהות עם ילדיהם והאזרחים האחראים שהולכים (קרי נוהגים) להצביע. חלילה וחס שתעז להעיר על משהו שהם עושים שהוא בלתי חוקי או בלתי ראוי. להם מותר. הכל ראוי, כל זמן שהדבר לנוחיותם האישית. לאן התגלגלנו?
כיוון שהיום שבתון, יום שלישי השבוע הפך ליום בילוי וקניות. בכל מקום אפשרי היו מבצעים "רק להיום", והמסעדות היו מלאות עד אפס מקום. המסעדות בארץ מדהימות אותי, שכן לא משנה מתי - בשני בערב, ברביעי בצהריים, בחמישי או שישי או שבת - הן מלאות, מפוצצות, חייבים הזמנה מראש (לעיתים שבועות או חודשים), והמחירים - לא היו מביישים אף בירה ברחבי העולם! מסתבר שהמצב כאן טוב עד מאד. רק מאין לאנשים יש כל כך הרבה כסף???
לא חולף פה בארץ יום בלי תאונה מחרידה. היום נשרפה משפחה שלמה (הורים וששת ילדיהם) במכוניתם, ליד ים המלח. גם בשבוע שעבר (יש משהו בכבישים שם, שאולי מתיר את הנפש כמו גם את ההתעלמות ממד המהירות או מכללי הזהירות). ברחבי הארץ כולה (לא רק בדרום) הנספים הם לרוב הולכי רגל, שכן לנהגים כאן לא אכפת מהולכי רגל (וזאת מנסיון אישי במעברי חציה). חוקים קיימים, אך כנראה לא אוכפים אותם בכלל. איני בטוח בנתונים, אך ייתכן שיש יותר הרוגים בתאונות דרכים בימים אלו מאשר בפיגועי טרור.
כמובן אי-אפשר להתעלם מרצח ה-11 בפנסילבניה. השר בנט עזב הכל וטס מיד לשם, למרות שהשרה שקד, השנייה ברשימתו ויד ימינו הייתה בארה"ב באותו זמן. איני יודע אם שר מכהן יכול להצביע בחו"ל, כנראה שהדבר מותר כמו גם לדיפלומטים. איני מבין מדוע היה צורך לטוס מיד ליצג את המדינה, כשיש לנו מספיק נציגים-של-קבע בחוף המזרחי, כמו גם בוושינגטון הבירה. אולי קצה נפשו בפוליטיקה המקומית והוא נושא עיניו לתפקיד ממלכתי בכיר עוד יותר?
שנאה יוקדת
מאז הרצח, מדי יום נוספים אלפי תורמים לעמוד ה"גו פנד מי" ונכון לרגע זה כמעט 15,000 אנשים תרמו למעלה מ-800,000 דולר "למען הקורבנות" (או בני משפחותיהם).
בארה"ב כולם אצו להכריז על התקרית האנטישמית הגרועה ביותר מאז היווסדה, ואין ארגון יהודי שלא שלח הודעה לכל חסידיו ותומכיו, מכיריו ומוקיריו, עד כמה נורא הדבר, עד כמה נפלאים אנשי הביטחון (מישהו צריך להגיד את זה לנשיא לשעבר אובמה, שהיה יוצא מיד בהכרזה נגד השוטרים והמשטרה ושאר כוחות הביטחון), ועד כמה הם, שולחי אותה הודעה פועלים ושוקדים על עשיה ברוכה, והעיקר שתתרמו כסף שכן זו הזדמנות נאותה וחשובה ויוצאת מן הכלל!
אך הטוב ביותר היו הארגונים (היהודים בשם) שהגדילו לעשות וכבר האשימו את מדינת וממשלת ישראל ועמדותיה בפשע שבוצע, כמו גם כל אותם ראשי ארגונים שבחוצפתם הרבה הפנו אצבע מאשימה לנשיא ארה"ב, שכן הוא ורק הוא אשם בשנאה היוקדת בעם (על כך שהוא נבחר).
הדבר אגב משותף לארה"ב ולארץ - השנאה התהומית לעומד בראש, העושה ככל יכולתו למען המדינה אותה הוא מנהיג. אליו ואל אשתו וילדיו, ואין דבר טוב שניתן לשייכו אליו, ואין דבר רע וגרוע שהוא קרוב לודאי הגורם והמסית והמלבה גם יחד.
העיקר שהאנטישמיות שולטת ביד רמה, וכבר צריכים כל אזרחי ארה"ב היהודים לארוז את מטלטליהם ולעבור ארצה, לארץ שכולם מבקרים ולא מפסיקים להוציא דיבתה, שכן מתווה הכותל לא לרוחם, והכיבוש משחית ונתניהו עומד בראש
ממשלה ימנית קיצונית, ועוד כהנה וכהנה שטויות.
לעבור לארץ מוקדם מדי, אך האם, בשעת צורך קריטי, יוכלו יהודי ארה"ב לעבור לכאן? הלא הם פועלים ללא לאות נגד מדינת ישראל, ובמו ידיהם מלבים את השנאה נגדה. נראה שבארץ ידרשו אוגדות של פסיכולוגים ופסיכיאטרים לעזור להם להתמודד עם הניגוד של מעבר לארץ כה שנואה-אהובה.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
