|
|
רפאלי. השתמטה מתשלום מסים [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
יום הצביעות הבינלאומי 1
היום מצוין יום השואה הבינלאומי. בעולם כולו, ובאירופה בפרט, ובגרמניה במיוחד, שבה נולדו פשעי הגרמנים - לא הנאצים - נאמרות מליצות רבות על השואה ועל כך שיש לזכור אותה, להפיק לקחים, ולנקוט צעדים כדי שהשואה לא תשוב. יום אחד של מליצות, וגם דברי טעם נכונים. מחר ישוב העולם האנטישמי לסורו: שוב פעילות למען איסור גזעני דווקא על יהודים להתגורר בלב ארצם, שוב "פתרון" שכל כולו מבוסס על גירוש יהודים מבתיהם, שוב מימון של קרנות חתרניות אנטישמיות, שוב איסור לקנות מיהודים את תוצרתם החקלאית רק בגלל מקום מגוריהם. אפילו ביום זה, אירלנד - שחלקה כבוש עדיין על-ידי הכובש הבריטי הצבוע - מקדמת חקיקה גזענית נגד יבוא תוצרת חקלאית מיהודה ומשומרון, ומדובר רק על תוצרת של יהודים. גם אוטו-אנטישמים בקרבנו לוקים באותה תסמונת צבועה, ועוד קוראים לעצמם שמאל "נאור" ואנשים "חושבים".
יום הצביעות הבינלאומי 2
אנו באנו ארצה, לא רק כדי להיות עם חופשי בארצנו, אלא גם כדי להיות עם נורמלי בארצנו, עם שמקפיד על כבודו. אבל, מי שמוחל על כבודו כבודו איננו מחול. לדוגמא: דווקא ביום זה החליטה ישראל שמי שתגיש את תחרות האירו-ביזיון שתתקיים בארץ תהיה דווקא "דוגמנית צמרת" שהתבלטה ושהתפרסמה בגלל שני מאפיינים: השתמטות מן השירות הצבאי והשתמטות מתשלום מיסים. במלים אחרות: מי שהשתמטה מתשלום מיסים תקבל סכום עתק על חשבון משלם המיסים, ואין פוצה פה ומצפצף. האם דווקא גברת זו צריכה להיות כרטיס הביקור של ישראל?
זו אינה דוגמה ראשונה לסגידה ולתשלומים למשתמטים מצה"ל. החרדים לא המציאו את השיטה. ידועים לכל זמר מפורסם ושחקן תיאטרון מפורסם שנוהגים כך, ושוב: אין פוצה פה ומצפצף.
ישראל מתרפסת גם בפני מי שבזים לסמליה. כך כאשר שרה של "מדינה סונית מתונה" הנמצאת בשלום עם ישראל רומסת את דגל ישראל, וכך כאשר אמן - "חופש האמנות" - תוחב את דגל ישראל לפי הטבעת שלו, או אמנית - "חופש האמנות" - עושה את צרכיה על דגל ישראל כביטוי לכישוריה האמנותיים. ושוב: אין פוצה פה ומצפצף.
והפעם - הדרה, ממשיך את השושלת, פקטור ושיטות חקירה
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
