קברניטי ישראל, המוכנים לסכן חיים כדי לפגוע בקווי-הייצור
של רקטות ופגזים פלשתינים, מעניקים חסינות עיקשת לקווי-הייצור של רוצחים-מתאבדים.
ברגע שרוצח-מתאבד יוצא לדרכו, אין דבר שיעצור אותו מלפוצץ חיילים או אזרחים ישראלים, והשאלה היא רק בכמה יצליח לפגוע.
נגד טיל החי אין אמצעי יירוט, אך קווי-הייצור שלו גלויים וחשופים לחיסול מוקדם וזאת אף ללא מאמץ, מה עוד שתהליך הייצור בקווים אלה ממושך ופגיע.
אלא שקברניטי ישראל ושורה של חסידים-שוטים העניקו להם מעמד של קדושה - שבה אסור לפגוע. אין רוצח-מתאבד שלא עבר תהליך של שטיפת-מוח באמצעי ההסתה שמפעילה הרשות הפלשתינית, וכשהסתה זו נמשכת יום אחר יום ושנה אחר שנה, היא מתחילה לייצר, בזרם גובר והולך, את השאהידים הדרושים לתעשיית הטילים החיים.
הטריבונאל הבינלאומי ששפט את האשמים ברצח-עם ברואנדה נתן פסק-דין תקדימי, שהמסיתים לרצח אשמים באותה המידה כמו הרוצחים עצמם.
לו חברי הכנסת שלנו, שעסוקים בהגנה על זכויות חתולים ואווזים, היו מקדישים מאמץ דומה לחקיקה שתאמץ את העיקרון שנקבע באותו טריבונאל - היו קווי הייצור של ההסתה האיסלאמיסטית נסגרים בתוך שבוע, ותהליך ייצור הטילים החיים היה נשאר ללא חומרי גלם.
אלא שאצלנו כשיהודי מעליב את האיסלאם זו הסתה המחייבת עונש, אבל ערבי שמסית לרצח - זהו "חופש דיבור". וכך, גם עלילות-דם, שהעם היהודי - קודם קום המדינה - הפך עולמות להילחם נגדן, זוכות לגיבוי ציבורי ומשפטי במדינת היהודים.
כך ראינו את "הטבח בג'נין" חוגג מכאן ועד למרכז האו"ם, ולפניו את "רצח הילד מוחמד א-דורה" מופץ בסרטון טלוויזיה מפוברק, ומעורר נגדנו יצרי שנאה ונקמה בעולם כולו.
ד"ר יהודה פרל, אביו של העיתונאי דניאל פרל, שנשחט על-ידי טרוריסטים איסלאמיים בפקיסטן, הקדיש מאמץ מיוחד לחקר הטרור האיסלאמי, ומצא שאוסאמה בין-לאדן נעזר רבות באותו סרטון עלילת הדם לגיוס הרוצחים-המתאבדים שלו, וזה כולל, קרוב לוודאי, גם את שילוח השאהידים שפוצצו את מגדלי התאומים בניו-יורק.
הקלטת שהפיצו הטרוריסטים על רצח דניאל פרל מלווה בצילום מאותו סרטון. כך גם הכרזה שהובילה את הפוגרום הפוליטי על ישראל בוועידת האו"ם בדרבן.
גם בארץ, הלינץ' שנעשה לשני חיילי המילואים ברמאללה הונע, לפי אותו הגיון, מרגשי נקם שעוררה עלילת הדם, ואם נעיין בדוח ועדת השופט אור על הריגת 13 אזרחים ערבים, שנהגו כמתאבדים כשיצאו להתפרע מול שוטרים שירו אש חיה, הוא כתב על כך במפורש: "תמונתו של מוחמד אל-דורה, שהופצה בכלי התקשורת, שימשה אחד הגורמים שהובילו אנשים מהמגזר הערבי לצאת לרחובות ב-1.10.00. גם גורמי משטרה וגורמי ביטחון אחרים העריכו, כי היה משקל גדול (הדגשה שלי -י"ד) לפרסומן של התמונות, כגורם לפרוץ האירועים".
ואיך טיפלו יהודינו בעלילת הדם? זמן קצר אחר פירסום התחקיר המקצועי של כותב שורות אלו - לפיו הילד נורה מכיוון של עמדה פלשתינית המופיעה בצילומי אוויר של זירת האירוע - נפתח לינץ' תקשורתי נגד חשיפת האמת.
והלינץ' הזה נמשך עד היום. והיכן קברניטינו בעניין זה? הם טרם למדו את ההיסטוריה הרצחנית של עלילות הדם על יהודים מאז מסעות הצלב ועד עלילת הרופאים של סטאלין. מישהו חושב שכך ננצח במלחמה?