מועדון ראשי הממשלה

הודעתו של ראש עיריית חיפה, אלוף (מיל.) עמרם מצנע, על כך שהוא עשוי להתמודד על מנהיגות העבודה וכמועמדה של המפלגה לראשות הממשלה, לא התקבלה בהרמת גבות.

גם הרמזים שהשמיע בעת ובעונה אחת השר אלוף (מיל.) מתן וילנאי, שהוא עשוי בנסיבות מסוימות להתמודד, נקלטה בטבעיות רבה.

העובדה שראש הממשלה המכהן אלוף (מיל.) אריאל שרון, רואה את עצמו כמי שימשיך קדנציה שניה בתפקיד, נראית טבעית בהחלט. אפילו מאווייו של גנרל נוסף - שר הביטחון תא"ל (מיל.) בנימין בן-אליעזר "לכבוש" את ראשות הממשלה, אינם כיום בשמיים. ארבעתם משתייכים למועדון המועמדים לראשות הממשלה, שתמיד מלא מפה לפה.

העובדה שברשימת המתמודדים לראשות ממשלת ישראל מצויים אנשי צבא בכירים לשעבר אינה מקרית. מאז ומתמיד ראו את עצמם קצינים בכירים משוחררים במיל. מועמדים טובים יותר להנהגת המדינה מאשר מועמדים אזרחיים.

הם נימקו זאת במצבה הביטחוני המיוחד של המדינה, המחייב שיעמוד בראשה ראש ממשלה בעל-רקע ביטחוני ואמונתם כי ביכולתם לתפעל מערכות גדולות.

המודל לחיקוי הוא ראש הממשלה המנוח רב-אלוף (מיל.) יצחק רבין, שלא זכה, אומנם, להצלחה יתרה בתקופת כהונתו הראשונה, בתפקיד זה, עד להתפטרותו ב-1976 - אך בקנדציה השניה שלו, שהחלה ב-1992 ונמשכה עד להרצחו קיבל ציון חיובי.

העובדה שרמטכ"ל אחר לשעבר - רב-אלוף (מיל.) אהוד ברק, כשל בתפקיד ראש הממשלה, אינה מרתיעה אותם.

גם פרישתו הטרגית של מועמד נוסף לראשות ממשלה, שר הביטחון לשעבר אלוף (מיל.) יצחק מרדכי, הינה יוצאת דופן.

ברשימת הממתינים בתור, קרוב לוודאי, יופיעו במוקדם או במאוחר אנשי צבא נוספים. מן הסתם: רב-אלוף (מיל.) שאול מופז, וללא ספק תא"ל (מיל.) אפי איתם, ואולי גם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) איתן בן-אליהו.

בנימין נתניהו, "רק" סרן (מיל.) לא היה מתקבל ל"מועדון" המועמדים הצבאיים הבכירים אבל רבים מהם יכולים ללמוד ממנו פרק באמביציה בלתי נלאית, שהינה תנאי הכרחי לעבור את המשוכה.

לאגף הביטחוני של ה"מועדון" אפשר לצרף שני ראשי שב"כ לשעבר: עמי איילון ויעקב פרי. איילון השיב בשלב זה בסירוב לפונים אליו. פרי הודיע ביזמתו כי אינו פוסל את מועמדותו.

[אגב , מי שלא ייבחר כראש ממשלה, יכול בהחלט לחלום על נשיאות המדינה. יש כבר תקדים של אלוף (מיל.) עזר ויצמן שהיה קודם לכן מועמד לראשות הממשלה].

גם באגף האזרחי ב"מועדון" יש צפיפות הולכת וגדלה. רשימה חלקית בלבד: חיים רמון, אברהם בורג, יוסי ביילין, שלמה בן-עמי, מאיר שיטרית, לימור לבנת, סילבן שלום, אהוד אולמרט, צחי הנגבי. בחזון אחרית הימים עומדים בתור אביגדור ליברמן יוסי שריד ואריה דרעי.

כל אחד מהם רואה עצמו, ללא ספק, מועמד מועדף שמסוגל להביא את הישועה למדינה.

מותר להתגעגע לימים שבהם כיהן ראש ממשלה ברמתו של דוד בן-גוריון, ואישים מסוגם של פנחס ספיר וחיים צדוק סירבו להכנס לנעליו. אלה שנכנעו ללחצים שהופעלו עליהם משה שרת, גולדה מאיר לוי אשכול, עשו זאת בדחילו ורחימו.