עוד בטרם נודעו התוצאות הסופיות בבחירות לראשות פלשתין, נזדרזו "מטיבי הבנה" למיניהם, להכריז על ה"הזדמנות הבלתי חוזרת" להידבר עם החמאס ולכרות איתו ברית שלום צודק ובר-קיימא. גם לפי סקרים חפוזים שנעשו, רבים מאזרחי מדינת-ישראל תומכים בהידברות עם החמאס מבלי לדעת אפילו מה זה "חמאס". אז רגע! רגע! חכו שניה!
חמאס حماس, ראשי תיבות של حركة المقاومة الاسلامية, חַרַכָּת אִל-מוּקָאוּוָומה אִל-אִסְלַאמִייָה, בעברית: תנועת ההתנגדות האיסלאמית. פירוש המילה "חמאס" הוא קנאות נלהבת. יסודה של תנועת החמאס בתנועת האחים המוסלמים שהוקמה בשנת 1928 במצרים בראשות חסן אל בנא, לאחר התמוטטות האימפריה העות'מנית.
ל"אחים המוסלמים" כ-70 סניפים בעולם המתנגדים לנטיות החילוניות בקהילות האיסלאם. לבד ממלחמות ערב-ישראל, לקח האירגון הזה חלק פעיל ממלחמת העצמאות של אלג'יר ועד לעימותים עם אפגניסטן וקשמיר.
זהו האירגון שהוביל להקמת הג'יהאד האיסלמי ולתנועות ה"מוג'אהידין" באירופה וארצות-הברית. בשנת 1973 אישרה ממשלת ישראל למנהיגי האירגון המקומיים, השייח' אחמד יאסין ומוחמד טאהא, להקים אירגוני צדקה ואירגונים דתיים וחברתיים שונים לפלשתינים, ואלה, הצמיחו את תנועת החמאס בראשותו של השייח' אחמד יאסין.
היעד המוחלט והמוצהר של תנועת החמאס הוא הקמת מדינה פלשתינית במקומה של מדינת ישראל שהיא "יישות מלאכותית, פרי של כיבוש, עושק וגזל". להגשמת היעד הזה דוגלת תנועת החמאס בשני אמצעים עיקריים: ה"ג'יהאד" וה- "דַּעְווָה".
לתנועת החמאס זרוע צבאית הנקראת גדודי עז-א-דין אל-קסאם, על שמו של אבי ההתנגדות הפלשתינית שנהרג על-ידי הבריטים בשנת 1935. המטרה העליונה של הזרוע הצבאית הזאת היא מלחמת קודש (ג'יהאד) ביהודים, הקמת מדינת פלשתין על כל שטחי ארץ ישראל "מהים עד הנהר" ולביטול את קיומה של מדינת ישראל מכל וכל.
לטובת מטרה זו, מתירים חכמי הדת של החמאס אף פיגועי התאבדות, פגיעות באוכלוסיות אזרחיות ושימוש בנשים וילדים, בניגוד לחוקי האיסלאם.
על-פי עקרון ה"סַאבְּר" (סבלנות) וה- "דַּעְווָה" (קריאה או הזמנה לאמונה באללה), יש לחמאס גם זרוע פוליטית ענפה הכוללת תנועה אזרחית המבצעת פעולות רווחה לתושבים הפלשתינים, כגון הקמת מרפאות, מתן צדקה, חלוקת מזון, הקמה ותפעול של בתי ספר ומוסדות חינוך.
בדרך זו של "הכשרת לבבות", היא חודרת אל מעמקי החברה הפלשתינית ומגייסת עוד ועוד תומכים בקרב ילדים, נוער ומבוגרים. פעילות זו היא שהפכה את החמאס לתנועה הכי מושרשת בקרב הפלשתינים.
מעל לכל, דוגלת תנועת החמאס באי הכרה מוחלטת בקיומה של מדינת ישראל ואיננה מוכנה לוותר על "נשק ההתנגדות", כדי להשיג את מטרתה. "נשק ההתנגדות" פירושו, כל האמצעים כשרים. פיגועי התאבדות כדי לרצוח המוני יהודים הינם מטרה ראויה, ובלשונם, "מוות בדרכו של אללה היא הנעלה בתקוותינו",
זו התנועה שנקיי הדעת, היושבים היום בירושלים, צריכים לשבת ולחתום עימה.
