מסיבת פשיטת הרגל

בימים אלו נשלחות ההודעות לציבור עורכי הדין המזמינות אותו לכנס השנתי באילת. ברכתי לכל חברי הנופשים. שוב לא אהיה בכנס שלא יחסר לי ואני בוודאי לא אחסר לו. לו הייתי משתתף בכנס הייתי רואה חובה לעצמי להפגין נגד תוכנו ומארגניו, אולם לא הייתי מעוניין להשבית שמחתם של אלו מחברי שבאו ליהנות ולא להשתתף בהפגנה.

כנס עורכי הדין באילת השנה אינו, בעיקרו, כנס חברתי, אלא כנס פוליטי של אחת מסיעות הלשכה בלבוש של כנס מקצועי. עברתי מתוך סקרנות על רשימת המנחים של הפנלים השונים ונראה בברור כי "הכיבודים" ניתנו על-פי מפתח סיעתי מובהק. אין לנושא זה כל חשיבות ממשית, אך הוא מעיד כמובן על הכנס ועל מטרתם האמיתית של מארגניו.

כנס סיעתי המתקיים במסווה של כנס מקצועי פסול מעקרו, שכן יש בו ניצול משאבי הלשכה למטרות זרות. אימון ציבור עורכי הדין בנבחרי הלשכה וראשיה ספג לאחרונה מהלומה קשה מבית המשפט העליון, שדברי ביקורתו החמורים מאד על התנהלותם בכל הנוגע לניסיון לשים יד על כספי ועד מחוז תל אביב עדיין מהדהדים בחלל האוויר. המחשבה כי כנס, הממומן על-ידי תקציב הלשכה ונותני חסות, ינוצל כבמה לפעילים לצורך שיקום תדמיתם ומעמדם הינה מקוממת וממחישה לכל מי שזקוק להמחשה, מהי דמותה המוסרית של לשכת עורכי הדין.

עיינתי היטב בתוכנית הכנס, כרגיל אין בה כל עיסוק בבעיות מקצוע עריכת הדין, הצפת המקצוע, איכות השירות, היקף האחריות המקצועית, היקף התביעות נגד עורכי דין, בעיות אתיות בעידן של תחרות הרסנית ועוד נושאים שאינם ברומו של עולם המשפט, אך הם מרכז עולמם של עורכי הדין. כן נעדר מתוכנית הכנס הדיון החשוב בשאלה אם יש להמשיך ולקיים את לשכת עורכי הדין במתכונתה הנוכחית. האם יש להפוך אותה לארגון וולנטרי, האם אין מקום לשנות את אופייה, כך שתהפוך לארגון המספק שירותי ארגון לעורכי דין המבקשים לפעול באופן אוטונומי וללא שליטה מרכזית, במסגרות פעולה שונות.

הזיקה בין כנס הלשכה וזיקתו לבעיותיהם של עורכי הדין כמוה כזיקה בין כנס קיסריה לבעיות פועל הניקיון המנסה להרוויח שכר מינימום בטרם יפוטר. אם הייתי צריך דוגמא מובהקת לניכור ולאטימות של הנהגת הלשכה לציבור עורכי הדין בא הגיליון האחרון של עורך הדין והמחיש לי את הדברים באופן הטוב ביותר. הן עמוד השער והן כתבת ענק בביטאון הוקדשה לעורך הדין רם כספי, פרקליט צמרת של המליונון העליון, ידוע מצליח ומיוחס.

בכתבה יחצנית זו לא נזכרה כמובן הרשעתו של מר כספי בעבירה פלילית, שנקבע כי יש עמה קלון. הרשעה שגררה השעייתו בפועל מהלשכה [ראה בד"מ 106/91 לשכת עורכי הדין נגד עורך דין רם כספי]. בוודאי שמר כספי ריצה את עונשו ובנסיבות רגילות לא היה מקום להזכיר פרשה זו, אבל מאידך גם אין כל סיבה להפוך אותו לגיבור תרבות. הערצה חסרת הסייגים וההתבטלות בפני פרקליטי ההון היא המלמדת יותר מכל על השפל המוסרי העמוק בו נתונה הלשכה.

לעומת העדרם של הנושאים החשובים באמת מתוכנית הכנס, הפעם לא יעדרו השופטים ממנו, עקב הסכמת הלשכה לבטל בפועל את המשוב. שוב יוכלו עסקני הלשכה להשיג הזדמנויות צילום למכביר עם צמרת המשפט ואין ספק כי ביטאון הלשכה יפרסם בהרחבה תמונות מהכנס, מהמסיבה, מהארוחות החגיגיות ומשלל אותות ההוקרה שיוענקו מטעם זה או אחר לאישיות זו או אחרת - את מי זה באמת מעניין? הלשכה במתכונתה הנוכחית פשטה את הרגל ואין לה כל זכות קיום.