|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הורדת דירוג האשראי של הבנקים הישראלים היא חלק מהמגמה העולמית ואינה מצביעה על מגמה ספציפית למערכת הישראלית
|
השבוע זרקו כלכלני חברת הדירוג הבינלאומי S&P פצצה, ממנה חוששים יותר מכל קברניטי המשק הישראלי. הורדת דירוג האשראי של הבנקים הישראלים הגדולים. החשש בקרב קברניטי המשק הוא מפני אובדן אמון של המשקיעים הזרים במשק הישראלי.
מאז התחילה האינתיפדה (אי שם בשנה שעברה) וגל הפיגועים, החלו בתי השקעות זרים וחברות זרות שחיפשו פוטנציאל השקעה בישראל לצמצם את היקפי פעילותם במשק המקומי. בתחילת השנה הפחית נגיד בנק ישראל את הריבית בשיעור חד של 2% והכניס את המשק הישראלי לסחרור.
אז מה היה לנו: פיגועים, אינתיפאדה, צווי 8 ופיחות חד של השקל שהתווסף לחששות מהתפרצות אינפלציונית.
המשק הישראלי נמצא במיתון עמוק, הכלכלה העולמית מתקשה להתאושש וטבעי הדבר שחברות הענק שפתחו בשנים האחרונות נציגויות בישראל יתכנסו בתוך עצמם ללא קשר לשוק הישראלי וינסו להגביר את הפעילויות שלהם בעסקי הליבה.
|
|
גם הבנקים בחו"ל משלמים מחיר
|
|
ביום 19.9.02 הודיעו כלכלני חברת דירוג האשראי הבינלאומי, מודיס' כי החליטו להוריד את דירוג האשראי של שלושת הבנקים הגדולים בגרמניה. הפעם לא מדובר בבנק דיסקונט (שגם כך מצבו אינו משופר) או בנק הפועלים או לאומי (שנהנים כבר שנים מחסדי ממשלות ישראל), אלא מדובר במערכת הבנקאית הגדולה באירופה ומהגדולות בעולם (על-פי ההערכות המערכת הבנקאית הגרמנית היא השנייה בעולם אחרי האמריקנית).
במודיס' ציינו, כי הם חוששים לתזרים המזומנים של הבנקים הגרמנים. הם הוסיפו בנימוקיהם, כי המערכת הבנקאית המסחרית בגרמניה סובלת מחובות רעים בעיקר בגלל המיתון במשק המקומי שגורם לעלייה משמעותית בשיעורי האבטלה בגרמניה. אם זה נשמע מוכר, אל תתפלאו: אלה היו אותם נימוקים בהם השתמשו כלכלני S&P כשהורידו את דירוג האשראי של הבנקים הישראלים.
|
|
המערכת הבנקאית הישראלית סובלת ממחלות רבות - היא אינה תחרותית כמו הבנקים ברחבי העולם. שיעורי הרווחיות הגבוהים של הבנקים הישראלים נעוצים בעובדה כי הם מחוברים לעטיני השלטון, שלא מאפשר תחרות אמיתית בענף.
כל מי שנכנס לסניף בנק (ולא משנה איזה) במקום מגוריו, זקוק לחסדי הפקיד המקומי. השיקולים הכלכלים אינם במקום הראשון, במערכת הבנקאית הישראלית, אלא ההיכרות האישית של הפקיד עם הלקוח.
יתרה מזאת: המערכת הבנקאית בישראל היא ברוטלית. כשהבנקים נקלעים לחדלות פירעון, מעניק להם הציבור גיבוי, והממשלה מזרימה מכספי משלם המיסים לקופת הבנקים. אולם כשהציבור נמצא במשבר, לא רק שהבנקים אינם מקלים על הציבור אלא מכבידים את הנטל עליו.
אין מדובר במצב בו המערכת הבנקאית צריכה לסבסד את הציבור. אבל נשאלת השאלה: כשהציבור הוא הבעלים של הבנקים (גם בנקים שכביכול נמכרו למשקיעים פרטיים עדיין נסחרים בבורסה וקופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הפנסיה מושקעות בהם עד מעמקי הצוואר), מדוע מערכת היחסים היא חד-צדדית בלבד. הרי יכולה לבוא הממשלה (כבעלים של הבנקים) ולדרוש ממנהליהם לא לפטר עכשיו עובדים - אולי הרווחיות תישחק, אבל עדיין שיעורי הרווחים יהיו גבוהים מהמקובל בעולם.
הממשלה יכולה להכריח את הבנקים לשלוח את עובדים ללימודים אקדמאים (ולא להסתפק בקורסים שמטרתם היחידה היא להגביר את יכולת המכירה של הפקידים מול ציבור הלקוחות), וזאת כדי להקל על מעבר בין מקצועות לכשהמיתון ילך ויסתיים.
למרות כל הבעיות של המערכת הבנקאית הישראלית, אין מדובר בהתערערות היציבות של המערכת, אלא שהבנקים בישראל (בין אם הם רוצים בכך ובין אם לאו) אינם חיים בוואקום והם חלק מהכפר הגלובלי. המגמה העולמית היא של ירידה ביכולת החזר החובות של כלל הציבור בעולם. הבנקים העולמיים הם הראשונים להיפגע ממצב זה.
בחברות הדירוג נתנו לכך ביטוי, הן בהורדת הדירוג של הבנקים בישראל, והן של עמיתיהם הגרמניים. והמשך יבוא.
|
|
| תאריך:
|
20/09/2002
|
|
|
עודכן:
|
21/09/2002
|
|
ניצן כהן
|
|
בשנת 1905 הופיעה ב-Columbia Law Review מאמרוA של יתרו בראון (Jethro Brown) שעסק בחוק המנהגי בבריטניה המודרניתb (אז) ובו הציע הכותב לבטל את מעמדו של המנהג כמקור חוקי ולתת לשופטים כוח עצמאי של חקיקה. עד אז ונכון ליום כתיבתו של אותו מאמר, כך הסביר הכותב, השופטים טענו כי אין הם מחוקקים. הם טענו כי הם אמנם מוסיפים למסגרת החוקית האנגלית חוקים, אך הם עושים כן במסגרת ה-common law. לדבריהם, הם מאמצים כללים של מנהגים עממיים קיימים. אימוץ זה הם עושים לפי כללים קבועים וידועים. בראון הציע במאמרו כי את המהפך המוצע על ידו יבצעו השופטים בצורה של פסיקה תקדימית שהם יוציאו מתחת ידם. הוא לא הציע כי הפרלמנט הבריטי יחוקק חוק המכריז על המהפך הזה ומאשר אותו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התפיסה המבצעית בתקופת מלחמת המפרץ (בקרוב: מלחמת המפרץ 1), שקבעה כי הסיכויים לשיגור טילים בליסטיים לעבר מטרות אזרחיות בעורף הישראלי קטנים, השתנתה מהר מאד. הטענה היתה, כי אם יתברר כי בכוונת מנהיגים ערביים להפר את "כללי המשחק" ולסכן את אזרחי ארצם, בכך שיורו על שיגור טילים בליסטיים לעורף הישראלי, חיל האוויר הישראלי יגיב, יוכל לבצע גיחות הפצצה בעומק שטחה של מדינתם והשמידה את משגרי הטילים עוד בטרם ייעשה בהם האויב שימוש.
|
|
|
|
|
מכל ים הפרשנים שהציף אור לאתמול את אולפני הטלוויזיה והרדיו, בחרתי שני ציטוטים: האחד, מפיו של איל פלד, האיש שרואה עולם יותר מכולם, שהביע צער על כך שכדורגל לא משחקים 9 דקות במקום 90 (להזכירכם - בדקה זו עדיין הובילה מכבי חיפה 0-1 משערו של יניב קטן בדקה 8); והציטוט השני שייך לפרשן הטלוויזיה שגיא כהן, שסיכם את המשחק במלים - "ההרגשה שלנו טובה יותר מהתוצאה."
|
|
|
|
|
מאות משתתפים צפויים ליטול חלק במסע ישראלי נוסח הטור דה-פרנס, אשר יערך בחול המועד סוכות לכל אורך 584 קילומטרים של המדינה הקטנה.
|
|
|
|
|
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
