האם ישנו מישהו שיכול לתת לי סיבה אחת שלא להפוך את ענף הרכב לענף שבו תעסוקנה נשים בכמות דומה לזו של הגברים? חרדים במספר דומה למספרם של החילוניים? מספר רב של אקדמאים? האם מישהו יכול לתת לי סיבה אחת שתסביר את העובדה שבכל שנה מכשיר צה"ל מספר לא מבוטל של מאות אנשים העוסקים במקצועות הרכב, והם אינם ממשיכים לעסוק במקצועות אלה לאחר שחרורם - זאת, כאשר ענף הרכב משווע לעובדים מוכשרים? אני מניחה שאחת התשובות תהיה דימויו הנמוך של ענף הרכב.
האם מקור דימוים הירוד של מקצועות הרכב הוא בשכר שאיננו דומה ברמתו לשכר שניתן לעובדים בעת "בועת ההיי-טק"? או אולי בגלל הדימוי של סביבת עבודה מלוכלכת העולה לנגד עיני האוכלוסיה? כיצד תורמת לדימוי הנמוך ההכשרה המקצועית? במה תורמת ההתייחסות הממוסדת של משרדי הממשלה לחינוך הטכנולוגי?
רפואה היא אחד המקצועות שאליו אנו נוהגים להשוות את ענף הרכב. אלה גם אלה עוסקים בהצלת חיים. אלה גם אלה עוסקים בטיפולי מניעה ובטיפולי שבר. האם שכרו של רופא במשך שנים רבות גבוה משכרו של העובד במוסך?
התשובה השלילית לשאלה זו מובילה בדרך כלל לאמירה "אבל כאשר הוא יהיה רופא מפורסם או מנהל מחלקה בבית חולים הוא ירוויח הרבה כסף" - נכון! כמה מנהלי מחלקות ורופאים מפורסמים יש בישראל? מנהל מוסך או בעל מוסך מצליח עשוי, גם הוא, להרוויח הרבה כסף. יש עוד מקצועות שבהם ניתן להרוויח הרבה כסף והדימוי של המשתייכים אליהם איננו גבוה. כלומר התשובה לדימוי הנמוך איננה טמונה בשכר.
האם סביבת העבודה שבה הרופא עובד נקייה יותר? בריאה יותר? התשובה ללא ספק - שלילית. הלקוח המשחר לפתחם של רופאים ומכונאי רכב פונה בבקשה לסיוע או לעזרה והוא שם את מבטחו בידי בעל המקצוע. לכן, הוא מפתח אמון רב ועלול להתאכזב קשות במקרה שהעזרה שקיבל לא פתרה עבורו את המצוקות.
עם מקצועות הרכב נמנים מספר לא קטן של תפקידים אשר לא דרוש לביצועם כוח פיזי רב או פעילות פיזיולוגית שעלולה להכביד על נשים בתקופות מסוימות בחייהן (למשל בהריון). הכוונה איננה רק למקצועות כמו מוכרנות רכב, מוכרנות ו/או מחסנאות טכנית של חלפים וחומרים, בוחני רכב, בוחני מכשירי רישוי, דיאגנוסטיקאי ועוד.
היום, כאשר הטכנולוגיה בכלי הרכב מהווה מערכת רב תחומית מתוחכמת המערבת מחשוב, מכונאות ואלקטרוניקה, אין הבדל למעשה בין מקצועות הרכב לכל מקצוע של טכנולוגיה מתקדמת (היי-טק) אחר. הרכב מהווה תחום ידע וענף תעסוקה שבהם יכולים וצריכים להשתלב קבוצות אוכלוסיה שבאופן מסורתי אינן נמצאות בו והכוונה איננה לנשים בלבד. הכוונה היא גם למשוחררי צה"ל, לחרדים - שהשתלבו כל כך יפה במקצועות ההיי-טק בשל מיומנויות הלמידה הנהדרות שרכשו במהלך שנות לימודי הקודש, לעולים ו/או מובטלים אקדמאים שיכולים להשתלב במערך העבודה לאחר הכשרה קצרה.
כדי שמקצוע יהיה "פרופסיה" עליו לענות על שלוש דרישות בסיסיות: הכשרה מקצועית ייעודית מותאמת, אתיקה מקצועית, יכולת קידום מקצועי ועליה בדרגות.
קיימות במדינת ישראל מסגרות הכשרה מקצועית - ייעודית למקצועות הרכב. למרבית המקצועות לא נעשה ניתוח עיסוק. מסיבה זו, הן מיון המועמדים לעסוק במקצוע והן תכני הלימוד אינם מותאמים לדרישה הקיימת ברכבים החדישים. המכללה הטכנולוגית לרכב של אגוד המוסכים, בשיתוף עם משרד התחבורה, פועלים לקביעת קריטריונים ופרמטרים למיון מועמדים, הכשרה והשתלמויות מותאמים, שמירה על קידום מקצועי ועלייה בדרגות, כאשר יסתיים ניסוחו של קוד אתי הוא ישמש כ"עמוד האש" לעשייה מקצועית זו.
שדרוג הלמידה לרמות אקדמיות ו/או מקצועיות המתעדכנות בקביעות, ועבודה על-פי כללים אתיים - ישדרגו את הדימוי הציבורי של ענף הרכב וכך גם את איכות הפונים לעבוד בו.
