פוליטיקה ולשכת עוה"ד

לאחרונה הזדמן לי לעיין בפרוטוקול ויכוח שהתנהל בין חברי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ושמתי לב להתבטאות מעניינת של ראש הלשכה, בתשובה לטענות לפיהן הלשכה עוסקת בנושאים פוליטיים, שאינם מעניינה. מן הראוי לצטט את דברי ראש הלשכה:

"מי שבא ואומר, שהנושא של מאחזים בלתי חוקיים הוא נושא פוליטי, הוא בעצמו פוליטי ולא משפטן. כי ברגע שאתה אומר, שאת החוק לא צריך לאכוף באופן שוויוני על כל מפריו, בין אם בישראל ובין אם בשטחים, אז אתה לוקח את החוק ומשעבד אותו לנושא פוליטי. אתה הוא ההופך את הלשכה לגורם פוליטי."

ובהמשך:

"ממשלת ישראל נתנה התחייבות בינלאומית כוללת שהמאחזים הבלתי חוקיים יפונו, כי הם לא חוקיים, ואז בא מערך משפטי חוטא לחובתו, ולא מקיים את חובתו לאכוף את שלטון החוק בצורה שוויונית והוגנת. אין לזה קשר בכלל לשאלה פוליטית. זו לא שאלה פוליטית לחלוטין. זה משיק להרבה שאלות פוליטיות, ללא ספק. אני רוצה להגיד לך, גם חופשת לידה משיקה לבעיות פוליטיות רבות מאוד, גם הבעיה שדיברנו בעניין זכויות הילד וטובת הילד וזכותו לתנאים בסיסיים משיקה להרבה בעיות פוליטיות. ללא ספק. אז מה? אין כמעט שאלה משפטית ערכית בסיסית שלא משיקה לשאלות פוליטיות. אז מה? אז לא נדון בהן?".

יכולתי לצטט קטעים נוספים אך המסר הבסיסי הוא זהה. לגישת ראש הלשכה כל נושא ציבורי משיק לבעיות פוליטיות ואף על פי כן, אם הבינותי נכון את עמדתו, כאשר לנושא היבטים מובהקים הנוגעים לקיום שלטון החוק, או שאלה של שמירה על זכויות האדם, חייבת לשכת עורכי הדין לנקוט עמדה על אף ההשקה לצד הפוליטי של הנושא.

במבט ראשון טיעונו של ראש הלשכה נראה טיעון סביר. אכן אין בעיה שאין לה היבט פוליטי במובן הרחב והמופשט של מונח זה. המבנה החוקי נשען ונובע בעיקרו מהמבנה הפוליטי ומיחסי הכוחות בחברה. כל חוק, או אפילו כלל משפטי שפותח בפסיקה, הינו פרי הכרעה פוליטית. על משקל האמירה מלוא כל הארץ משפט, ניתן גם לטעון כי מלוא כל הארץ פוליטיקה, והפוליטיקה היא אמו הורתו של המשפט.

דווקא הדוגמאות שבהן בחר ראש הלשכה הן ששכנעו אותי כי לשכת עורכי הדין הפכה לגוף פוליטי במובן הישיר והמצומצם של מונח זה והיא אינה מתפקדת כארגון מקצועי. נראה בברור כי אין הלשכה מסוגלת לבצע את ההפרדה הנדרשת בין ארגון מקצועי לבין גוף פוליטי מובהק. התוצאה - היא נכונה להתערב בנושאים שהם בלבו של הויכוח הציבורי וזאת מבלי שניתן לראשיה כל מנדט לכך.

נתייחס, כדוגמא, לסוגית המאחזים הבלתי חוקיים. לו היתה הלשכה פונה לרשויות החוק בדרישה כללית כי יאכפו דיני התכנון והבנייה ואין להרשות הקמת יישובים לא מאושרים, לא ניתן היה להלין על כך. כאשר לשכת עורכי הדין מטפלת באופן מיוחד בסוגיית המאחזים הבלתי חוקיים בשטחים [שחלקם לפחות הוקמו בתמיכה ממשלתית בלתי רשמית - אך מעשית מאד] ואינה דנה למשל בישובים בלתי חוקיים שהוקמו בישראל על ידי המגזר הערבי, אין היא יכולה לצפות אלא לביקורת, כי עמדותיה הן פוליטיות מובהקות ואין להן דבר לשאיפה להשלטת שלטון החוק.

למען הבהירות - עמדתי האישית הינה כי אכן יש לפנות מאחזים בלתי חוקיים ואין לי שמץ של כוונה להעמיד פנים כי דעתי נובעת מהחרדה לשלטון החוק. מדובר בנושא פוליטי מובהק המחייב התייחסות פוליטית. לעומת זאת אני סבור כי יש למצוא פיתרון לישובים הבלתי מוכרים שהפכו ליישובי קבע לכל דבר הואיל והקמת חלקם נבעה ממצוקה מתמשכת. גם כאן עמדותי אינן נובעות מנימוקי חוק משפט, אלא הן עמדות פוליטיות מובהקות.

הדבר החמור הקורה בלשכה הוא שבמסווה תמים של נקיטת עמדות משפטיות בנושאים המשיקים לנושאים פוליטיים, הפכה הלשכה לגוף פוליטי לכל דבר ועניין. ידוע כי איגודים מקצועיים הפכו לארגונים פוליטיים בשל מגבלות המוחלות על פעילות פוליטית גלויה. זהו אינו המצב בישראל, בה קיימות כל האפשרויות לפעילות פוליטית גלויה.

הטעם לכך שלשכת עורכי הדין הפכה לארגון פוליטי נעוץ בעובדה שבלשכה שולטת קבוצה שדעותיה הן דעות מיעוט קטן בחברה הישראלית והלשכה מהווה עבורה פלטפורמה להשגת השפעה פוליטית, שאין לה שמץ סיכוי להשיגה בקלפי. ראשי הלשכה מעוניינים בסדר היום הפוליטי הרבה יותר מאשר בסדר היום המקצועי והידרדרות מקצוע עריכת הדין ומצוקת העוסקים בו מעניינים אותם כקליפת השום.

כיום שולטת בלשכה סיעת שמאל מובהקת המכתיבה סדר יום פוליטי בכיוון מוגדר. בעתיד ייתכן בהחלט כי הלשכה תישלט על ידי גופים פוליטיים בעלי אוריינטציה שונה בתכלית ואז נוכל ללמוד כי קיימות סוגיות משפטיות מובהקות המחייבות נקיטת עמדת הלשכה, למרות שהן "משיקות" לסוגיות פוליטיות, כמו למשל זכותנו המשפטית הבלתי מעורערת על ארץ ישראל השלמה וחובתנו מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לשמור על צביונה היהודי והציוני של המדינה. מעניין מה יהיה אז לראש הלשכה לומר בנושא.

מבחינה פוליטית אין מקום לדאגה מיוחדת, למרות יומרות עסקניה, כוחה הפוליטי של הלשכה אינו כוח הראוי להתחשבות. הלשכה אינה יכולה לקדם באמת נושאים פוליטיים, אך עיסוקה בנושאים אלו יגרום לכך שהכול יתייחסו אליה כארגון פוליטי בלבד. אין ספק כי דרך התנהלות הלשכה מחזקת מאד את הטוענים שיש לפרק את לשכת עורכי הדין באופן שתהפוך לאיגוד מקצועי, כמו לשכת רואי החשבון ולשכת סוכני הביטוח.