בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הנמען לשורות האלה, הוא אחי היקר ערן שטרנברג. שמעתי אותך קורא לנוער הכתום, לא לשרת. אני מבין אותך, ואוהב אותך. רק מי שחש את צריבתה של הבגידה, יודע מה עברו הכתומים. ברור לי שלמרות קריאתך לסרבנות, אתה אוהב את צה"ל. אנא, חזור בך מקריאת הסירוב
הסרבנות, זאת מימין וזאת משמאל - מסוכנת. יש בה זרעים שמהם עלול לנבוט ולצמוח עץ שחור ומפחיד, שיכסה את אור השמש, וישאיר את כולנו בעלטה מוחלטת. שניהם, הסרבן השמאלני ואחיו מימין, יצרפו נימוקים, מבחינתם מגובשים, המצדיקים, ואפילו מחייבים את סרבנותם. השמאלני יאמר: "אני איש מוסרי. לא רוצה להיות חלק מצבא כובש, מנשל, משפיל, מבזה, ומדכא עם אחר". כמובן שאין סיכוי לשכנע את הסרבן השמאלני בטעותו. תשאלו אותו: "ואם כולם יעשו כמוך"? והתשובה שתקבלו: "מצויין. כך הממשלה תאלץ לצאת מהשטחים, ותשחרר את הפלשתינים המסכנים מהכיבוש". הוא בטוח, שדקה אחרי יציאת צה"ל, ועקירת אחיו המתנחלים, המשיח מגיע, מהפנט את שני העמים, ותחת השפעת ההיפנוזה, כיתתו קסאמים למזמרות, וחגורות הנפץ למחשבים. הסרבן הימני, יש לו טיעון מגובש לא פחות: "למרות שניצחנו פעמיים בקלפי, עקרו אותנו מבתינו. הסירוב שלי, הוא תגובה לסירוב של שרון לכבד את התוצאות בקלפי". תשאלו אותו: "ומה אם כולם יסרבו"? והתשובה שתקבלו: "נהדר, כך הממשלה תבין, שאין דבר כזה דמוקרטיה על תנאי. מי שגזל את ניצחוננו, שיחזיר את מה שניתן, וילך הביתה. הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפנימו: עקרונות דמוקרטיים חייבים לכבד". כל צד בטוח, שהסרבנות של הצד השני, מסוכנת. ולמרות האמור לעיל, טועים אלה העושים גזירה שווה בין הסרבן הימני, ואחיו השמאלני. יש ביניהם הבדל מהותי. מקור הסרבנות מימין, הוא, השלכת האידיאולוגיה שניצחה בבחירות 2003 - לפח. ובמילים יותר בוטות, בגידת שרון בבוחריו. בגידת מנהיג שמאלני בבוחריו - בלתי מציאותית. הסרבן השמאלני הצביע - לא קשה לנחש - למר"צ. אילו מספר המצביעים הכולל, היה מספיק כדי שמנהיג מר"צ יהיה ראש ממשלה, אני משוכנע, שתופעת הסרבנות - מימין ומשמאל - לא היתה באה לעולם. הסרבן הימני, היה מקבל בכאב ובהכנעה את פסק דינו של הבוחר, שהרי הוא חונך על הפסוק "אחרי רבים להטות", והסרבן השמאלני היה חש, שהפנטזיה המדינית שלו - עקירת מתנחלים - או-טו-טו, עומדת להתבצע. ובמשפט מסכם: מקור הסרבנות משמאל הוא - אי קבלת הסרבן את הכרעת הבוחר. ומקור הסרבנות מימין הוא - אי קבלת שרון את הכרעת הבוחר. זה ממש, אבל ממש, לא אותו דבר. זה המקום לחוש הבנה ואמפטיה, כלפי המצוקה של הסרבן הימני. טענות, כעס, והטחת אשמה - אם ישנם - מוכיחים שנאה ושמחה לאיד. משל למה הדבר דומה? תארו לכם, שערביי ישראל (רוצים שוויון, לא?!?) היו משרתים בצה"ל, וחלקם היה משרת במג"ב. האם היה מאן-דהו כועס עליהם אילו היו ביניהם כאלה, שלא היו מוכנים להרוג, לבזות ולהשפיל את אחיהם הפלשתינים? רק מי שייתן תשובה חיובית לשאלה הזו, רשאי לטעון כנגד סרבני הימין. אילו אני צה"ל, הייתי משחרר כל חייל המבקש פטור מביצוע עקירת אחים. היה ולא יינתן הפטור, לסרבן הימני, למרות האמור לעיל, אסור לסרב!!! הנמען לשורות האלה, הוא אחי היקר ערן שטרנברג. שמעתי אותך קורא לנוער הכתום, לא לשרת (חדשות ערוץ 10 / 21.6.06). אני מבין אותך, ואוהב אותך. רק מי שחש את צריבתה של הבגידה, יודע מה עברו הכתומים. ברור לי שלמרות קריאתך לסרבנות, אתה אוהב את צה"ל. אנא, חזור בך. הפילוג בעם מסוכן יותר מעקירת אחים מביתם. ביחד, שמאל וימין, נעבור את הטראומה. והעתיד, אחרי שיוכיח את הטעות האיומה בעקירה, יזעיק את הסרבנים הימנים לאחוז בנשק, כדי להגן על הבתים של אחיו, יחצני הרפיון מהשמאל, שהפלשתינים לא ויתרו על הבעלות עליהם. וההיסטוריה תסגור את החשבון, עם העוקרים, התומכים, ואלה השמחים לאיד.
|
תאריך:
|
21/06/2006
|
|
|
עודכן:
|
21/06/2006
|
|
נרי אבנרי
|
|
לאחרונה הזדמן לי לעיין בפרוטוקול ויכוח שהתנהל בין חברי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין ושמתי לב להתבטאות מעניינת של ראש הלשכה, בתשובה לטענות לפיהן הלשכה עוסקת בנושאים פוליטיים, שאינם מעניינה. מן הראוי לצטט את דברי ראש הלשכה:
|
|
|
בהחלטה ארוכה ומנומקת מיום 21 למאי 2006, קובעת כבוד השופטת עינת רביד ביושבה כיו"ר ועדת ערעורים לפי חוק הנכים, כי צודק המערער, נכה צה"ל, בבואו לטעון כי הוועדה הרפואית פעלה בניגוד להנחיות בית המשפט, בסתירה לחוק זכויות החולה, ובניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בכך מסכמת כבוד השופטת כארבע שנים של מסכת ייסורים שעובר הנכה, מסכת שעדיין לא מסתיימת.
|
|
|
סוד גלוי הוא בקרב הפעילים במפלגות המקיימות לכאורה "הליכים דמוקרטיים" בקבלת החלטות ובבחירות, כי הליכים אלו, לא אחת, נגועים. הצעד הראשון בהשלטת הסדר ושלטון החוק במערכת הפוליטית ובמפלגות הוא בחקיקת חוק שיעביר את הניהול, השליטה והפיקוח על הבחירות הפנימיות במפלגות לידי המדינה, לידי רשם המפלגות.
|
|
|
עזבו אתכם מספין-דוקטורס ומלהטוטנים, אין באמת קסמים, אין ניסים ונפלאות, אין! מה שיש זו עבודה סיזיפית ומתמשכת למען השגת תדמית רצויה. זה מה שיש ואין מלבדה, וכל היתר אינם אלא פתרונות ברוח ה'ג'אנק פוד' - מזון מהיר, עתיר קלוריות, הנותן מענה מיידי לרעב, אך לאורך זמן גורם לנזק מצטבר לגוף. רוצים ניהול משברים אפקטיבי? בבקשה! התנהלו ותנהלו מתוך אחריות ציבורית!
|
|
|
מונדיאל 2006, ישראל - עצוב היום, עצוב מאוד. אני נזכרת בשנות ילדותי והתבגרותי, הציפייה למונדיאל, החגיגות, ההכנות, הפיצוחים, כל בני המשפחה כולל הילדים, החברים, כולנו היינו מתאספים מול המרקע (הקטן), צוחקים ובוכים, מתרגשים עם הכוכבים הגדולים, שאגות, צרחות, הרבה שמחת כדורגל ואווירה מיוחדת, איזה ימים אלו היו.
|
|
|
|