מי יציל את יפו העתיקה?

"יפו העתיקה על בתי האבן ורחובותיה הצרים והמוצלים היא ללא ספק אתר התיירות הייחודי ביותר בתל אביב-יפו. לא מעט אגדות נקשרו לעיר.

אגדה נוצרית מספרת שהעיר נקראה על שמו של יפת בן-נח הצדיק, שבנה אותה לאחר המבול. אחרים מפרשים את מקור השם ב"יופי". אגדה יוונית מספרת כי אנדרומדה היפיפייה נכבלה בשרשראות אל הסלעים שמול חופה של יפו. המסמכים והממצאים שנחשפו במקום מצביעים על היות יפו אחת מהערים העתיקות בעולם" - כך כתוב באתר משרד התיירות.

מה שנכתב, נראה היום זר ומנוכר מאד לבעלי העסקים ביפו העתיקה אשר רואים את ההיפך מכך, ואף משווים את האזור לעזה וחברון.

כבר לפני יותר משנה (בחודש יולי 2001), פנו בתי העסקים ללשכת שר התיירות, ללשכת שר הספורט והמדע, ללשכת ראש העיר תל אביב - יפו ולחברה לפיתוח יפו העתיקה. במכתב שהעבירו לגורמים שונים הם פנו בדרישה לתמיכה מוסרית וכלכלית בבקשה להציל את המקום מקריסה מוחלטת. הם הציעו לפתח תוכניות מעניינות, שימשכו תיירים לבקר באזור. אך עד ליום זה, כשנתיים מאז פרצה אינתיפאדת אל-אקצה, דבר לא נעשה.

יפו העתיקה נמצאת באחריותם של משרד התיירות ועיריית תל אביב (הגופים מחזיקים ב-50% מניות כל אחד). בתי העסקים ביפו העתיקה מקבלים הרשאה ממשרד התיירות להחזיר מע"מ לתיירים הפוקדים את עסקיהם (80%-90% מהמכירות ביפו העתיקה הינם לתיירים ומתבצעים במטבע זר באמצעות כרטיסי אשראי, שיקים, המחאות נוסעים או מזומנים).

לדברי אנשי העמותה לקידום האמנים ובעלי העסקים ביפו העתיקה, החל מחודש דצמבר ועד היום - אינתיפאדת אל-אקצה הצליחה לפגוע קשות בבעלי העסקים, שמרוויחים את לחמם מתיירות פנים וחוץ - דבר שגרם לבעלי העסקים להיקלע לחובות גדולים לבנקים ולספקים שונים.

העמותה פנתה לא אחת לקבל הנחה בתשלום מס הארנונה, בהסתמך על ההנחה הגדולה שקיבלו בעלי המלון בתל אביב. אך שנתיים מיום פנייתם - הם לא נענו.

כאמור, בתי המלון קיבלו שלוש פעמים הנחה בתשלום הארנונה. בראשונה על-ידי שר האוצר לשעבר, אברהם (בייגה) שוחט (ב-14.12.00). על-פי ההחלטה שהעביר שוחט, המדינה העניקה למלונאים הנחה בשיעור של 66% עקב פגיעת האירועים הביטחוניים בתיירות (על-פי החלטה זו ישלמו בתי המלון שליש מהתשלום, שליש נוסף ישא משרד האוצר והשליש הנותר - מועצות העיריה).

שלושה חודשים אחר-כך (ב-5.2.01) התקין שר הפנים אותה עת, חיים רמון, את תקנה 25א'. על-פי תקנה זו, רשאית מועצה באישור שר הפנים או מי שהסמיך אותה, לקבוע למחזיקי הנכס - מסוג בתי מלון, הנחה בשיעור של 16.5%, מסכום הארנונה הכללית שהוטלה עליהם בשנת 2001. תקנה זו באה בתנאי שהמחצית הנותרת תמומן מקופת הרשות המקומית.

יחזקאל עמית, יושב-ראש העמותה לקידום האמנים ובעלי העסקים ביפו העתיקה, מדגיש כי ההחלטה שהנהיגה עיריית תל אביב, בהשתתפות מימון הארנונה על בתי המלונות בעיר, הביאה לגרעון גדול בתקציב העיריה, דבר שגרר הגדלת מיסי הארנונה על התושבים ובעלי עסקים קטנים בעיר.

"על-מנת לכסות את הגרעון החליטה העיריה להגדיל את תשלומי הארנונה של מגזרים בעיר. הגדיל לעשות ראש עיריית תל אביב בכך שהחליט להעלות את הארנונה במאות אחוזים לבעלי העסקים הקטנים. החלטה זו חלה על כ-60 אלף בתי עסק ברחבי העיר. בין השאר החלטה זו חלה על העסקים ביפו ובדרום תל אביב, אשר מצבם קשה לאור המצב הכלכלי והפוליטי בארץ. כמו-כן חלה ההחלטה על עסקים שפרנסתם על התיירות".

"כספי העיריה זהו כסף ציבורי המיועד לטובת אנשי העיר. אם ענף התיירות נפגע ומדינת ישראל רוצה לפצותם, מדוע דרך ארנונה? מדוע לא דרך משרד התיירות? זה מעשה לא הוגן. כל כספי כלל הציבור בתל אביב הולכים לענף אחד, שאותו מנהלים בין עשירי האוכלוסיה ועשירי בתי המלון. הפגיעה התיירותית אינה פוסחת על בתי העסקים ביפו העתיקה עצמה", טוען עמית.

עמית מציין עו"ד, כי למרות חוסר ההיענות לשרשרת מכתביו למשרדי הממשלה והעיריה וכן למשרד לפיתוח יפו העתיקה, ביום 19.9.01, הגיעו פקחי העיריה לחלק מבתי העסקים באזור יפו העתיקה, והוציאו צווי עיקול על מטלטליהם, עקב חיוב ארנונה. על כך שיגר עמית מכתבים נוספים אל ראש העיר רון חולדאי. למרות זאת, טרם התקבלה תשובה עניינית, וביום 24.10.01, נאמר לו כי פנייתו התקבלה וכי הנושא נבדק.

"בתשובה לכל פניותי בשמי ובשם חברי הנאמנים ובעלי העסקים ביפו העתיקה, הופיעו ביום 24.10.01 שני פקחים או גובים, אשר אחד מהם סירב להזדהות והשני הזדהה בשם רפי בן-שמואל (מס' פקח 1092). למרות בקשתי, לא הוצג בפני צו עיקול. מהגלריה שלי נלקחו שלוש תמונות אשר שווים עולה עשרת מונים על חוב הארנונה, וזאת תוך מחאה מצידם כי הגובים אינם פועלים על-פי החוק. אחד הגובים הואיל בטובו להציג תעודה בלתי ברורה, אך סירב לתת לי לעיין בה. הגובים התנהגו בצורה גסה וברוטלית תוך שימוש באיום כלפי. הסברי כי הנושא בטיפול נפלו על אזניים אטומות. הצגתי בפניהם את ההתכתבות עימך (ראש העיר רון חולדאי), אך דבר לא עניין אותם. ליחס בלתי נאות זה אשר היה מלווה בניבול פה, בגסות ואלימות מילולית שהגיעה עד כדי אלימות פיזית, זכו אף חברי, בגלריות סמוכות".

עמית ציין במכתבו לראש העיר חולדאי, כי הגובים פגעו בשלוש נשים. בעקבות זאת הוגשו נגד הגובים תלונה במשטרה.

בעלי העסקים הוכו על-ידי אנשי העיריה, כאמור, במיסי ארנונה גבוהים - שאין ביכולתם לשלמם. אך אין זו המכה היחידה. בעלי העסקים טוענים, כי החברה לפיתוח יפו העתיקה - זו האמורה לסייע להם לקדם את העסקים באזור - אינה פועלת על-פי ייעודה. התוצאה: פחות עסקים - במקרה הטוב, והערמת קשיים על ייזום פרויקטים, במקרה הרע.

- יש לציין בנקודה זו כי יו"ר דירקטוריון החברה לפיתוח יפו העתיקה (האמורה כאמור לסייע לקידום העסקים באזור), הוא עמי הרשטיין, המכהן גם כמנכ"ל מלונות דן. ללא ספק ניתן להבחין בניגוד אינטרסים בכל עניין העלול לפגוע בעסקיו

על-פי תזכיר ההתאגדות של החברה לפיתוח יפו העתיקה, לחברה לפיתוח כמה מטרות:

• סעיף 2 א' - נוגע בעיקר למטרות הנוגעות לפיתוח העיר ביפו העתיקה - "לפתח את העיר העתיקה ביפו... לביקורים, שיט, ספורט, בידור ושעשועים, ולהקים לייסד, לבנות, לנהל, לפתח, לקדם..." ועוד.

• סעיף 2 ב' - "לבנות ולהקים לסלול ולהרחיב לסדר לפתח לשכלל להשביח, לקדם, לשנות במצב מתוקן, להרוס, ולרכוש מחדש כל מיני דרכים מסילות חשמליות, גשרים, שווקים, חנויות, דירות, משרדים, מחסנים, בתי-מלאכה, בתי-חרושת, בנינים, מפעלים, גנים... וכל שאר מכשירים וחפצים הדרושים או המתאימים למטרותיה של החברה וכן לתרום ולתמוך בחברה, בפירמה, במוסד, בעסק או אדם פרטי אחר וכן להשתתף עימהם בבניינם ובהחזקתם של הנ"ל ולפקח על הנ"ל, לנהלם או להשתתף עם אחרים בפעולות אלו".

• סעיף 2 ג' - "לארגן לייסד, לטפח, להחזיק, לפתח ולנהל עסקים מכל המינים והסוגים, תעשיות ומלאכות, אומנויות, לבוא לעזרתם על-ידי מתן הלוואה לזמנים ארוכים או קצרים, על-ידי מכירה או השכרה של נכסי דניידי או דלא ניידי בתנאים נוחים, על-ידי ארגון תוצרת או יבוא של חומרים גלמיים, על-ידי חיפוש שווקים בארץ ובחוץ לארץ למכירת תוצרותם, על-ידי סידור תערוכות וירידים, על-ידי הוצאות מיוחדות מטעם החברה ובדרכים אחרות, הכל כפי שייראו בעיני החברה".

לדברי חברי העמותה, לא רק שהחברה לפיתוח מתעלמת מכל טענותיהם - בהקלה בתשלומי ארנונה וקבלת הלוואות, הרי בנוסף לכל אלה, החברה אינה עושה את הדרוש כדי ליזום אירועים תיירותים מכניסים.

בחודש יולי 2001 פנתה העמותה למארגני המכביה, בבקשה לסייע בהבאת המבקרים והמלווים לביקור ביפו העתיקה. בתגובה הם נענו מהעיריה, כי מארגני המכביה מארגנים אירועים במקומות סגורים בלבד. בהמשך הודיעה להם העיריה על ביטול האירוע. זמן קצר אחר-כך נודע לעמותה, בבירור שערכו עם אגף רישוי העסקים של עיריית תל-אביב, כי האירוע לא התבטל, אלא לא היה מתוכנן מלכתחילה.

לדברי חברי העמותה, החברה לפיתוח יפו העתיקה, אשר אמורה לסייע למוסדות, ארגונים פרטיים, בתי עסקים (ועוד), שממוקמים במתחם יפו העתיקה, עשתה את ההיפך מכך. החברה עשתה יד אחת עם עיריית תל אביב והפכה לחברת ניקיון, דבר הנוגד באופן מוחלט את תקנון החברה אשר לשמה הוקמה.

על-פי דוח רווח והפסד של החברה לפיתוח, מתברר כי החברה, בניהולה (לשעבר) של שוש ברלינסקי, העבירה כספים לניקיון יפו העתיקה, כאשר באותו זמן עיריית תל אביב גבתה ארנונה מהתושבים וניצלה את כספי החברה.

"העיריה, אשר מחזיקה 50% ממניות החברה, לטשה עיניים לכספי החברה אשר בין היתר היו אמורים לתרום את הכספים לקידום החברה ואזור יפו העתיקה (על-פי סעיף 2 ג' מתקנון החברה לפיתוח שיצוין בהמשך - ר.נ.ה). ברגע שאנשי הדירקטוריון קיבלו החלטה להפוך את חברת הפיתוח לחברת ניקיון, יוצא להם משהו מזה. מה שקורה הוא שהארנונה שהעיריה גובה הולך לשיפוץ כבישים, תחזוקה, תאורה וניקיון, כאשר כל זה אמור להיות באחריות העיריה ולא מכספי ציבור", מסביר עמית.

"מבחינה משפטית חלה על בעלי מניות חובה משפטית לגבי כל מה שקורה בחברה. לפי חוק החברות, האנשים שיושבים בדירקטוריון, כולל המנכ"ל, הם שפיטים בפני החוק. כל דבר שיעשו ניתן להגיש תביעה משפטית נגדם. החוק אומר כי חברה בע"מ צריכה לפעול בהתאם לתקנון חברה. חברת מזון, למשל, לא יכולה להתעסק בבניה; חברת פיתוח תל אביב-יפו, לא יכולה להיות חברת נקיון", מוסיף עמית.

בעקבות הפרת חוזה החברה לפיתוח, עם בעלי העסקים במקום, ובעקבות התכתבות חוזרת ונשנית בין עמית לברלינסקי, העיריה וגורמים נוספים, הכריזה מנכ"לית החברה לפיתוח יפו העתיקה (לשעבר), ברלינסקי, על פיטורי עובדי התחזוקה והניקיון על-ידי החברה לפיתוח.

תגובות הגורמים האחראים:

- דוברת משרד התיירות מסרה, כי המשרד ער למצוקת בתי העסקים ביפו העתיקה, אך אינו ממונה על מתן כספים לגופים פרטיים או ציבוריים. היות וכך, המליץ המשרד לבתי העסקים לפנות למשרד למסחר והתעשיה המקים קרן תמיכה בעסקים קטנים.

- דובר עיריית תל-אביב מסר, כי ההנחות שהיא מעניקה לבתי המלונות הן על-פי תיקון שתוקן בממשלה. תקנה דומה לוועד הסוחרים לא תוקנה, ועל-כן לא ננקטה על-ידי העיריה. "מכיוון שלא הותקנה תקנה להנחת ארנונה לוועד הסוחרים בכלל או לועד סוחרי יפו העתיקה בפרט, אין בסמכות העיריה להעניק הנחה מכל סוג שהוא, דבר שהובהר לוועד הסוחרים ולמר יחזקאל, יותר מפעם אחת", נכתב בתגובה מדובר העיריה.

יו"ר העמותה לקידום האמנים ובעלי העסקים ביפו העתיקה, יחזקאל עמית, מוחה על דברים אלו ומציין כי ראש העיר תל אביב, רון חולדאי, החליט על-דעת מועצת העיר על מתן הנחות במיליוני שקלים לבתי המלון בעיר.

"החלטה זו של רון חולדאי לא היתה מחויבת המציאות והראיה היא שראשי ערים אחרים, שבתי המלון בשטח המוניציפאלי שלהם ונפגעו אף יותר מאשר בתי המלון בתל אביב, לא אישרו הנחות אלה. לדוגמא, ראש העיר ירושלים, אהוד אולמרט".

ובהתייחס להחלטה זו, שהתקבלה בעיריית תל אביב, כתב יחזקאל, "החלטה זו מזכירה לי את שיטת בנו של ירבעם בן-נבט, אשר הכביד בהטלת מיסים על העם ואמר להם: 'אבי יסר אתכם בשוטים, ואני איסר אתכם בעקרבים'. כך היא בקשתנו, להקטנת הארנונה, לא רק שנפלה על אזנים אוטומות, אלא הוגדלו תשלומי הארנונה בכ-525%".

עמית מסביר כי עלית תשלומי הארנונה לא נעשתה באופן שרירותי, אלא משרדי ממשלה התקינו תקנות שהתירו עליה מזערית אך ראש העיר תל אביב "פרש" את התקנה באופן המגדיל את התשלום במאות אחוזים. "פרוש זה אינו מתיישב עם פרוש התקנה כפשוטה והיא עומדת, לדעתי, בניגוד לכוונת שר האוצר והפנים", כתב עמית.

דבר נוסף שראוי לציין - עקב האפליה שנוקטת עיריית תל אביב (בהנחה בתשלומי הארנונה על בתי מלון מול בתי עסקים) - הגישו מספר בעלי עסקים בתל אביב תביעה יצוגית נגד העיריה, על סך 99 מיליון שקלים.

- מהחברה לפיתוח יפו העתיקה, המנכ"ל ארנון גלעדי, נמסר כי החברה מבינה את מצב העסקים והקשיים, עימם מתמודדים בעלי העסקים ביפו העתיקה. לדבריו, החברה לפיתוח נקטה בעבר וממשיכה גם היום בפעילות שיווקית, תוך השקעת משאבים, לצורך עידוד קהלים שונים להגיע לאזור, מתוך מגמה לקדם את הפעילות העסקית באזור.

בעניין זה מוסיף גלעדי כי החברה אף זימנה פגישה בהשתתפות נציגי העסקים ביפו העתיקה, משרד התיירות, עיריית תל אביב-יפו והחברה עצמה, בה נדונו הקשיים הייחודיים של בעלי העסקים ביפו העתיקה, על-רקע המצב הכלכלי. כמו-כן מציין, כי הועלו ונבחנו הצעות להתמודדות עם הנושא, והחברה עצמה אף פנתה לעיריית תל אביב בבקשה להקל על נטל הארנונה על בעלי העסקים ביפו העתיקה.

בחברה מדגישים כי בהתאם למדיניות הנהוגה, אין היא מעניקה מענקים ו-או הלוואות עומדות לגורמים עסקיים בתחומה, והיא אינה מהווה תחליף לגורמים ממשלתיים ו-או אחרים רלוונטים לעניין. בעניין לאיזכור סעיף התקנון, הוא מסביר: "העובדה שסעיף המטרות שבתזכיר ההתאגדות של החברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ, מתיר לה לעסוק בכך, אין פירושה שהיא מחויבת לכך, והיא גם אינה מקימה זכות הסתמכות לצדדים שלישיים".

בנושא העברת האחריות לתחזוקה וניקיון, מסביר גלעדי, כי ההחלטה לא היתה פרי יוזמתה של החברה לפיתוח יפו העתיקה.

יו"ר העמותה לקידום האמנים ובעלי העסקים ביפו העתיקה, יחזקאל עמית, מציין כי על-פי הפרוטוקולים והדוחות שנחתמו (בין היתר על-ידי מנכ"לית החברה לשעבר - שוש ברלינסקי), עולה כי במשך 5 שנים לא התקיים דיון בדירקטוריון החברה בנושא רווחת האמנים, בעלי העסקים או בנושא קידומם. כמו-כן טוען כי אף קידום יפו כאתר תיירותי, נזנח.

בפרוטוקולים של החברה לא הוצע תקציב ובדוחות הכספיים לא הוצאו כספים לשיקום בעיית מצוקתם של האמנים ובעלי העסקים ביפו העתיקה. "מה שהתברר, לעומת זאת, כי כספי החברה הוצאו עבור משכורות למנהלים, תחזוקתם וניקיון כאשר חובת הניקיון מוטלת על עירית תל אביב, שהינה בעלת מניות, ובדרך זו זכתה בכספי הארנונה והעשירה את קופתה", אומר עמית.

במכתב מנכ"ל החברה לפיתוח, ארנון גלעדי, לא מצויינות "הפעולות
השיווקיות" שנקטה החברה, אומר עמית ומדגיש כי הפגישה שעליה דיבר המנכ"ל גלעדי, התקיימה לפני כשנה וחצי.

"אכן הגב' ברלינסקי המנכ"לית לשעבר פנתה לפני למעלה משנה וחצי בבקשה לעיריית תל אביב בקשר להקלות תשלום הארנונה, אך מעבר למכתבה, לא נעשה דבר. קיימתי מספר פגישות עם הגב' ברלינסקי, והעליתי בפניה מספר רעיונות לשיווק יפו העתיקה, אך פרט לקבלת אמפתיה - לא נעשה דבר", כותב עמית.

בעניין ההערה שהועלתה בתגובת גלעדי, באשר להענקת הלוואות לאמנים ובעלי עסקים, אומר עמית שהדבר מעורר תמיהה. "חובת הדירקטוריון והמנכ"ל לפעול לטובת החברה ולקדם מטרותיה. החברה הוקמה על-מנת לפתח או יפו, ופיתוח יפו כרוך בקשר בל ינותק עם פיתוח אומניה ובעלי העסקים בה".

על כל האמור לעיל מציין עמית כי בכוונת העמותה, בעלי העסקים ואמנים ביפו העתיקה, להמשיך לדרוש פרוטוקולים דוחות כספיים ופרטים של החברה לפיתוח יפו העתיקה, וכן לפעול בכל האמצעים העומדים ברשותה, כדי להביא לקידום ופיתוח האזור.

אז מי כן יציל את יפו העתיקה?

"... ידוע שלפני כ-4000 שנה תפקדה יפו כעיר נמל ושמשה את הספנים הפיניקים שיצאו ממנה להפלגותיהם. אימפריות ומצביאים רבים חמדו במהלך השנים את יפו, כך הליגיונות הרומיים, ריצא'רד לב הארי, נפוליאון וסולטנים טורקיים. כולם כבשו את יפו. האחרון שבהם הוא הגנרל אלנבי, שהוליך את הכוחות הבריטים בתחילת המאה הנוכחית אל העיר והחל את תקופת המנדט הבריטי" - המשך לכתוב באתר משרד התיירות.

לאחר חמש שנים בהם לא נעשה חידוש ביפו העתיקה - לא הגיעה העת שמנהלי החברה לפיתוח יפו העתיקה ומשרד התיירות יפעלו יחדיו על-פי נורמת הזמן ויקבעו סדרים וחוקי מדיניות חדשים, התואמים את רוח התקופה וצרכי החברה?

לאחר שנתיים של התכתבויות, בקשות וכמעט תחנונים לשיפור וקבלת סיוע, ייתכן שכל שנותר הוא לקוות שאולי מישהו אחר יחמוד את יפו העתיקה ויגיש סיוע הולם.

לא נעים לומר, אבל רק כאשר נגזל מאיתנו דבר, אז אנו מרגישים בחסרונו. האם גם כאן עלינו להמתין שאיזה מצביא זר, או לוויתן עשיר יקנה את השטח ויטפחו כאוות נפשו? כי על-פי כל הכתוב, נראה כי לא הקריאות והבקשות יניעו את השאננות וחוסר המעש, אלא רק תחושת האבדון.