אחרי לבטים רבים, החזרתי את המכונית לחברת ההשכרה ורכשתי רכב דו גלגלי.
הסיבות המרכזיות בעד:
- זמן - דו גלגלי מאפשר לנוע גם בפקקי תנועה;
- סביבה - כלי רכב דו גלגלי מזהם פחות ממכונית;
- כסף - צריכת הדלק של מכונית כפולה (ואף יותר), ועלות הכלי הדו גלגלי עצמו, נמוכה משמעותית מזו של מכונית;
הסיבות נגד:
- בטיחות - הכלי יותר פגיע ויציב פחות ממכונית.
חלפו להם שלושה חודשים... להלן פירוט חלקי של החוויות הפחות נעימות:
- מסטיקים וסיגריות - עד היום, הושלכו עליי כ - 60 בדלי סיגריות (חלקם בוערים) וכ- 40 מסטיקים;
- ניסיונות לרצח - נכון לתאריך ה 9. (היום), נאלצתי להתחמק כ30 פעמים, מרכבים שסטו מנתיבם, וזאת, על-ידי תמרונים המתאימים יותר למטוסי קרב ופחות לכלים דו גלגליים הנעים על הכביש.
- חבטות לא מתוכננות - עשרות פעמים מצאתי עצמי (בלית ברירה), נתקל במהמורה או בסתם בור בכביש.
- החלקות - כל פניה בה מצוי מעבר חצייה, מהווה סכנה חמורה להחלקה ונפילה. האחיזה שמספק הצבע בו נעשה שימוש לצביעת המעבר, נמוכה עד נעדרת כליל.
אז אני שואל את עצמי:
- מה גורם לנהגים להשליך מסטיקים וסיגריות מהחלון, תוך כדי נסיעה או בעמידה ברמזור?
- מדוע עד היום, חרף כל מסעות הפרסום שנעשו לטובת הגברת המודעות, נהגי כלי רכב פרטיים וציבוריים אינם שמים לב לרכבים דו גלגליים?
- למה הגוף האחראי על תקינות הכביש, לא מבצע את תפקידו כראוי ? מדוע האחראים לנושא, לא נענשים על אי ביצוע תפקידם - כפי שמקובל בכל חברה מתוקנת בסקטור הפרטי?
- איך יכול להיות שבמדינת ישראל של המאה ה-21, עדיין צובעים מעברי חצייה בצבע שאינו מספק אחיזה מספקת לצמיגי הרכב (בחורף המצב מסוכן שבעתיים)?
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
