שדה הקרב הוא מלכודת של אי ודאות, ברור לך איך ולמה אתה נכנס אליו, אך לעולם אינך יכול לדעת איך ומתי יסתיים. ההפתעה היא המהלך שעשוי להכריע את גורל הקרב, וככל שההתמודדות שלך היא מול ארגון קטן וסגור כך היכולת המודיעינית שלך להתחקות אחר עקבותיו ולהפתיעו היא קשה יותר.
כך שהמערכה שלנו מול החיזבאללה קשה יותר מכל מערכה שחווינו בעבר מול מדינות ערב, ומכאן שההצלחה שלנו בששת הימים אינה אפשרית לשחזור בלחימה מול ארגון טרור שמאמץ תורת גרילה כפי שמתנהל החיזבאללה, מה עוד שבקרב רבים בעולם אין הבנה ליעד ומי האויב שאליו צריכה להיות מכוונת המלחמה הגלובלית, חלקם רואה את הטרור כאויב, שמבוצע ע"י "אנשי רשע" או "ציר הרשע" שאין בינם לבין האיסלאם מאומה, ומשתייכים לכת טרור אפלה, ורובם מעמידים פנים שהקשר בין טרור לאיסלאם הוא מקרי לחלוטין.
מובן שטיעון זה הוא טיעון שקל יותר לבנות איתו קואליציה בינלאומית רחבה יותר ולהשתיק כותבי הביקורת, אך כאשר מביטים בעין מפוקחת רואים שהדבר לא הגיוני, הטליבאן, אל-קאעידה, אוסאמה בן-לאדן, חמאס, ג'יהאד, סאעיקה, אבו מוסעב אלזרקאוי, חיזבאללה. כולם על טהרת האיסלאם שפועלים בשם האיסלאם, יתרה מזאת, כולם קיבלו את תמיכת העולם המוסלמי מאחר שהם מוסלמים ופועלים בשם האיסלאם, ראו ההפגנות בעולם הערבי והאיסלאמי אחרי ה- 11 בספטמבר, ועד להפגנות התמיכה של היום בנסראללה.
אכן הטרוריסטים מונעים ע"י שנאה, והשנאה הזו נובעת מתוך אידיאולוגיה דתית וזו לרוב אידיאולוגיה איסלאמית. עם זאת אין לראות בכל האיסלאם כגורם עוין המושפע מהטרור וכל רצונו לרצוח בנו, כי ניתן לראות מדינות איסלאמיות בעלות תרבות ונטיות מערביות, ומכאן ניתן להיווכח שהקשר של הטרור הוא לאיסלאם המיליטנטי שבו יש להתמקד בלחימה ואותו יש לנצח.
מכאן שהקשר והתמיכה שנותנת אירן הפרסית לחיזבאללה הערבי הוא קשר איסלאמי שיעי מיליטנטי, כך שאין מקום להפריד בין הטרור כפעולה ובין האיסלאם המיליטנטי כמניע לפעולה, וכל הפרדה ביניהם גורעת מהיכולת להגיע ללבה של הבעיה ולהילחם בה ביעילות. הקשר בין דברים אלה לבין הלחימה של היום בגבול הצפון חשובה כדי להבהיר את מלוא התמונה שבפניה אנו ניצבים כיום, ובעיקר ע"מ לכלול את כל האלמנטים המתבקשים בשיקולים לפתרון אפשרי למלחמה בצפון.
יתרה מזו, ישראל נמצאת היום בעמדה שמזכה אותה לתמיכת הקהילה הבינלאומית, וביכולתה להציב תנאים נוקשים לפתרון אפשרי, ותנאי ראשון במעלה היא שחרור החטופים ללא כל תנאי. כל התדיינות על תמורה מהווה כשלון המבצע, כי אין טעם לחילופי אסירים לאחר שבועות לחימה קשים שהחלה עקב התנגדות לכניעה לדרישות החיזבאללה לשחרור אסירים תמורת החטופים.
שנית, פירוז דרום לבנון מנשק תוך שמירת רצועה בידי ישראל, ולא פחות מזה התפרסות צבא לבנון בלבד בשטחים שלא יוחזקו בידי צה"ל, ובאשר לכוחות בינלאומיים אינני רואה בהם טעם, כי ניסיוננו מלמד על חוסר יעילותם אם לא לטעון לסיועם לחיזבאללה בחטיפת החיילים בהר דוב.
כל תוצאה שתוציא חזרה את נסראללה מהבונקר שבו הוא מתחבא, תהיה כישלון, קודם כל ללבנון שחפצה יותר מכל להשתחרר מכבלי אירן וסוריה. כל הסכם שנסראללה-חיזבאללה יהיה חלק ממנו יבטל את הלגיטימיות השלטונית של ממשלת לבנון כריבון על ארצו, ותחליש אפשרות של השמדת תא הטרור הסורי אירני הפועל בתוך לבנון בדמותו של חיזבאללה.
האינטרס הישראלי לא פחות מזה של הלבנוני, להביא להשמדתו של החיזבאללה, ואפילו יש מקום לפעול בערוצים חשאיים ליצירת מגע עם גורמים משפיעים בממשל הלבנוני שאינם כפופים לסוריה, על-מנת לשתף פעולה (לפחות מודיעינית) כדי להביא למחיקתו של ארגון החיזבאללה מן העולם.
לדעתי ישנם גורמים בלבנון שישמחו להביא לתום עידן חיזבאללה, גם לבנון וגם ישראל אינן יכולות להרשות לעצמן מצב שבו תקום עוד מדינת חליפות איסלאמית בנוסף לאירן, ולא סוד שחיזבאללה ממקד את פעולתו למימוש חזון זה שהוא עמוד היסוד האידיאולוגי של הארגון. ישראל וגם לבנון חייבות ללמוד את לקח שש השנים האחרונות שבהן הפקירו את דרום לבנון לביסוס מעמדו של חיזבאללה כאוטונומיה שלטונית של משטר החליפות המתעתד לפלוש לשאר שטחי לבנון.
