חמאס - ההונאה המדינית

ממשלת החמאס יוצאת ביוזמה מדינית, שנועדה לעקוף את "מכשול" ההכרה בישראל. אחמד יוסוף, יועצו המדיני של ראש ממשלת החמאס הציג בראיון ל"גארדיין" הבריטי (31.10.06) את עיקרי התוכנית המדינית של החמאס, שבבסיסה הנוסחה: "הודנה" תמורת שטחים. ממשלת החמאס מוכנה להציע הפסקת אש מוגבלת בזמן למשך עשר שנים בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה לשטחי 67', ובכך לעקוף את התנאי המרכזי של הקוורטט, שדרש הכרה רשמית של ממשלת החמאס בישראל כתנאי לקבלת החמאס כגורם מדיני לגיטימי.

בראיון העיתונאי קרא יוסוף, השוהה בלונדון ע"פ הזמנה בריטית לשיחות עם אנשי אקדמיה מישראל, להנהגה הבריטית לקבל את תוכנית ה"הודנה" כבסיס להסדר עם ישראל. הוא ניסה להסביר, כי ההכרה הרשמית בישראל אינה רלוונטית, משום שישראל עובדה קיימת ובגין עמדת הציבור הפלשתיני שלא יקבל בנסיבות הנוכחיות הכרה בזכות קיומה של מדינת ישראל. התוכנית ע"י החמאס תוצג בועידת הפסגה הערבית האמורה להתכנס בדוחא שבקטר בחודש הבא במטרה להופכה מחייבת בהחלטות הפסגה וכחלופה ליוזמת השלום הערבית מפסגת ביירות במרץ 2002 שדיברה על הכרה בישראל וכינון "יחסים נורמאליים עימה".

זו איננה תוכנית מדינית אלא תוכנית הונאה מדינית, באמצעותה מנסה החמאס להוליך שולל את המערב על-מנת להחליש את המחויבות לקיומה וביטחונה של ישראל. ממשלת החמאס מנסה להיבנות מדינית מחוסר התוחלת שבסכסוך הישראלי - פלשתיני, בו אין באופק פתרון מדיני שיבטיח יציבות לאורך זמן, וגם אין בנמצא פתרון צבאי בידי צה"ל שיכריע את הפלשתינים וידרבן אותם להשלים עם קיומה של מדינת ישראל. היא מעוניינת אפוא מעוניינת לקבל נכסים אסטרטגיים עבור התחייבות ל"שקט זמני" בטרור ובאלימות, או במילים אחרות, רוצה לקבל תשלום במטבע קשה עבור "שירותי פרוטקשן" לתקופה מוגבלת.

מתק השפתיים של החמאס נועד מלכתחילה ליצור רושם מוטעה, כאילו יש לה לכאורה עניין בדו קיום, וכל אשר נדרש הוא להכשיר את הלבבות בציבור הפלשתיני למציאות כזו באמצעות ה"הודנה". היגיון דומה זה הנחה את אדריכלי אוסלו, ואולם הפעם, המנהיגות הפלשתינית חושפת שוב ושוב בגלוי את מטרותיה האמיתיות - ניצול ה"הודנה" לצורך התבססות צבאית ושיפור עמדות לקראת המערכה המכריעה לשחרור "פלשתין ההיסטורית". מסרים אלה עומדים ביסוד החינוך המוענק לילדים הפלשתינים במוסדות הממלכתיים ובמערכת החינוך העצמאית של החמאס תחת הכותרת "הג'יהאד וההקרבה הנפש למען אללה הן פסגת שאיפותינו" ו"ג'יהאד - ניצחון או מוות למען אללה". מסרים אלה מחנכים את הדור ל"שלום", אבל "שלום" במשמעותו האיסלאמית מבית מדרשם של האחים המוסלמים והחמאס. הווה אומר: "שלום" המבטא סדרי שלטון איסלאמיים, בהם הכופרים אחת דינם הוצאה להורג, וגורלם של היהודים להיות מושפלים עד שלב הגאולה, בו יושמדו כולם, עד האחרון שבהם, בידי המוסלמים.

הצביעות של ממשלת החמאס כה רבה, שאין היא נרתעת מלבקש סעד מדיני וכלכלי ממדינות אירופה ובה בעת להטיף למהפכה איסלאמית עולמית שתביא לכיבוש אירופה ולמהפכה לאיסלאמית עולמית. מול כוחות הטרור והאיסלאם הרדיקלי החשוך נדרש לשנות את כללי המשחק ולהיזהר שלא ליפול למלכודות דבש. לגורמים אלה, החותרים בדומה לכוחות אפלים מן העבר להשתלט על העולם, יש להתייחס כ"אויבים" על כל המשתמע מכך. ואשר לישראל, מול "יוזמת ההונאה" ראוי שתאמץ תוכנית מדינית דומה לזו של החמאס: להציע לפלשתינים "הודנה" לעשר שנים על בסיס קווי הגבול הקיימים, הכרה בישות הפלשתינית כעובדה קיימת ואי הכרה בזכותם של הפלשתינים למדינה.