רבים אינם יודעים זאת, אבל במדינת ישראל יש ממשלה נוספת, נסתרת, שאינה נבחרת בידי האזרחים - ממשלת פקידי האוצר.
נשמע הזוי? תתפלאו עד כמה שזה אמיתי. כמו כל שלטון ראוי לשמו, שלטון האוצר מבוסס על חוק, אשר שמו חוק ההסדרים. חוק ההסדרים כולל שורה ארוכה של "תיקונים" שנוסחו במשרד האוצר, ותיקונים אלה מבטלים לא מעטים מחוקי הכנסת, או משנים אותם ללא הכר. אם כן, ראוי קודם כל לשנות את שמו של החוק, לשם שיאפיין היטב את משמעותו - "חוק שלטון משרד האוצר".
ה"תיקונים" הכלולים בחוק ההסדרים מכסים מגוון מסחרר של נושאים, ולעיתים אלה סוגיות גדולות ומורכבות - מביטול של הקמת בית חולים באשדוד, ועד קיצוץ בסיוע לחקלאים, מהפרטה של תפקידי המשטרה - ועד שינויים במערכת החינוך.
אבל ניסוח הסעיפים הוא טכני ומסתורי. למשל, לפני מספר שנים הועבר סעיף בסגנון משפטי יבש, משהו כמו "בחוק זה וזה... אנו מוסיפים את המילה 'עד' לאחר המילה 'תמיכה'..." - בעזרת סעיף זה העביר האוצר את צמצום תמיכת הממשלה בספריות העירוניות מרמה של מחצית התקציב (50 אחוז), לתמיכה אפסית (בניסוח טכני - "עד 50 אחוז").
בשיעורי האזרחות למדנו, שהכנסת היא הרשות המחוקקת, וחברי הכנסת מנסחים את החוקים ומצביעים עליהם. חוק ההסדרים אינו מציית לכלל זה. במסגרת חוק ההסדרים, מציבים פקידי האוצר שורה ארוכה של דרישות בפני הכנסת, וזאת בגיבוי של ראש הממשלה ושר האוצר. אם לא יעבור חוק ההסדרים, לא יעבור גם חוק התקציב, ובסופו של דבר תפוזר הכנסת וייערכו בחירות. תחת איום זה, נאלצים חברי הכנסת להצביע בעד החוק, בלא שניתנה להם הזדמנות לדון ברצינות בתוכן החוק ולהתנגד אליו.
אנחנו נוטים לזלזל בחברי הכנסת, למרות שבעיקרון יש להם תפקיד מהותי - רק הכנסת מייצגת את המפלגות שאינן שותפות לקואליציה ולממשלה. מדוע יצביע אזרח ערבי לכנסת, אם אין לנציגיו כל השפעה? איך מרגיש היום מי שהצביע לליכוד או למרצ, ואינו בעמדת כוח? ואם אין לאזרחים השפעה על המשטר, למה שירגישו חובה להסכים לחוקים? אם האזרח הערבי (או הליכודניק, לצורך הענין) אינו משפיע, הוא ירגיש שמותר לו להפר את החוק, שאין צורך לשלם מיסים או לשרת בצבא.
מגמת הפירוק הזו, היא בחלקה תוצאה של חוק ההסדרים, מפני שהוא מעקר את תפקידו המרכזי של הפרלמנט במשטר כמו שלנו - לשמש מקום לביטוי קבוצות המיעוט, ולהיות מקום של הידברות ופשרה.
לא יהיה קל להילחם במוסד חוק ההסדרים, אך זה אחד המאבקים הראויים והחשובים ביותר. קראו עוד קצת על הנושא, ותבינו בדיוק על מה אני מדבר:
אתר
לחץ חברתי מסמך של
מרכז אדוה הבלוג של
אסי סיקורל