יעקב אבינו חוזר לארץ ישראל לפני למעלה מ-3,800 שנה לתוך מציאות מורכבת. כל חייו מלאים בסיבוכים, החל מבטן אמו: "ויתרוצצו הבנים בקרבה", במהלך הלידה, ידו של יעקב אוחזת בעקבו של עשו, בקניית הבכורה מעשו, בקבלת הברכות בדרך עקומה, הבריחה לחרן, מעשו המבקש להורגו, החלפת רחל בלאה בליל הכלולות, שנאת האחים את יוסף ומכירתו, ועוד. אין פרק בחייו של יעקב שאינו מורכב. כגודל ההתקדמות, כך גודל ההסתבכות.
הסיבוכים של האב ההיסטורי מזכירים לנו את הסיבוכים שלנו, כאן ועכשיו. יש כמה דרכים להתייחס לסיבוכים הללו. הגישה הראשונה אומרת, אין רע, הכל טוב. זו שיטתו של אדם שיכור, הכל פשוט וחלק. וולטר לעג לגישה זו על שטחיותה. אין צורך להתאמץ, לתקן ולשפר - הרי הכל טוב...
הגישה השנייה מכירה בכך שיש סיבוכים, אך נכנעת להם מתוך השקפה של "מה לעשות, ככה זה" הסיבוכים שולטים באדם. הגישה השלישית היא גישתו של יעקב, גישתו של עם ישראל - גישת המאבק, אנו יודעים שהיו ויהיו צרות, אך אנו נלחמים, נאבקים ומתגברים.
יעקב נמצא בתוך הסיבוכים ולא מעליהם. הוא נלחם ונבנה מראשית דרכו ועד אחרית הימים. כשרחל מוחלפת בלאה הוא לא בורח מהבעיה ולא יושב לכתוב שירי יגון רומנטיים או שותה עד אובדן ההכרה. הוא מתגבר, ומשיג גם את רחל וגם את לאה.
יעקב ששמו הופך לישראל, אינו מרפה ואינו נכנע. הוא נאבק כל הלילה עם המלאך וגובר עליו. הוא ממשיך באתגרים העומדים לפניו ומנצח. "כי שרית (שרדת) עם אלוהים ועם אנשים - ותוכל". מאבקו של יעקב אינו תמיד מאבק פיזי, לפעמים הוא פועל במישור המדיני והדיפלומטי. במפגש עם עשו הוא מביא מתנות, עושה פעולת ריכוך, משתחווה לפניו ופונה אליו במילים "אדוני, אדוני".
לפעמים מאבק בא לידי ביטוי בהתנגשות ישירה, ולפעמים בדיפלומטיה שקטה ובארוחות קוקטייל בבירות שונות בעולם. האם למנהיגינו יש את החוכמה הזו...?
ספר בראשית אינו רק ספר של סיפורים נחמדים ועובדות היסטוריות. הרמב"ן מכנה אותו "ספר הסימנים". בספר זה נרמזים אירועים שאירעו בעבר ויתרחשו גם בעתיד.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
