פרשת בני סלע-תם ו(אולי?!) נשלם

פסטיבל בני סלע בא אל קיצו.

חשבונות אישיים, הון פוליטי, הרבה כסף מיותר שברח החוצה ויכול היה להיחסך אילו הטיבו פרנסי המדינה להבין כי צריך ומוכרחים לשנות את חוסר התיאום בין הארגונים השונים שכבר מושרש 56 שנים.

קשה להאשים היום את שני שוטרי הליווי של משטרת מחוז תל אביב על כך שכשלו בשמירה על האנס המסוכן. מה רוצים משני שוטרים זוטרים שנאלצים לעשות פעילות אשר הם אינם מוכשרים לעשות? אין להאשים את השוטרים הזוטרים לפני שמאשימים את המערכת כולה. וכשמדברים על המערכת כולה מתכוונים אנו למי שממונה על מערכות אכיפת החוק בישראל וזה לא אחר מאשר השר לביטחון הפנים אבי דיכטר. איש שנון וחריף אבל טירון פוליטי. גם המשפט האומלל שהוא אמר במהלך הימים שבה משטרה שלמה ניסתה למצוא את האנס הנמלט: "המדינה ואזרחי המדינה זכאים למשטרה טובה יותר" ויומיים מאוחר יותר כשאותה משטרה רדודה אליבא דדיכטר הצליחה לתפוס את האנס הנמלט ותיקנה ולו במעט את הטעויות שעשתה היא עצמה, היה השר הממונה האיש הראשון שטס למשטרת נהרייה כדי לתפוס עוד קצת הון פוליטי בערב שבת קודש כשהאמירות כלפי אותה משטרה שהוא ביקר אותה קודם קיבלו הפעם שינוי כיוון דרמטי.

וכי מה אבי דיכטר חושב, שאזרחי המדינה באמת כאלה טיפשים? הרי חוץ מאמירות פוליטיות שעושות את שלהם בתקשורת, הם בעיקר באות לכסות על ערוותו של המשרד לביטחון הפנים אותו משרד שהוא אמון עליו, אמירות פופוליסטיות שאין בהם ולא כלום.
טוב היה עושה דיכטר אם קודם כל היה בודק מדוע או איך הוא חושב ויכול לשנות את מה שהשרישו ממשלות ושרים קודמים במשך 56 שנים ואיך הוא כשר הממונה יוכל לדאוג לסנכרון בין מערכות אכיפת החוק, משטרה, שב"ס ואולי גם מערכת בתי המשפט.

אבל במקום זה דאג דיכטר לרצות את עצמו, את המערכת הפוליטית שמסתכלת עליו, את עתידו הפוליטי כשר ובפרט את עתידו הפוליטי אולי עד שיגיע בעתיד לכסא ראש הממשלה .
את מה שאמרה הוועדה הפופוליסטית שהוא מינה את זה ידעו ויודעים כולם,שום דבר חדש לא היה במסקנות הוועדה שזכתה בזכותו של דיכטר להרבה רעש תקשורתי, היא בעצם לא הביאה שום דבר חדש. הוועדה של עמוס ירון הביאה לפתחו של השר דיכטר מסקנות שגם הוא יודע שהוא לא יכול וגם לא ירצה לעשות בהם כלום, לא יכול כי אין לו את התקציבים לשנות וגם אם הוא יחליט לעשות משהו הרי שיצטרך הוא להתעמת מול פקידי האוצר שספק אם בעיותיו של דיכטר מול מערכת אכיפת החוק בישראל באמת מעניינת אותם,שהרי יש לאוצר סדר עדיפות אחר שלא כל כך עולה בקנה אחד עם רצונותיו ותוכניותיו הפוליטיות של השר לביטחון הפנים אבי דיכטר.

המשרד לבט"פ לא נקי מאחריות, המשרד לביטחון הפנים עד היום לא עשה כלום, הוא לא דאג למקומות כליאה נאותים,הוא לא גיבש נהלים לתיאום בין הגופים עליו הוא אחראי. ואם כבר חיפש השר לבט"פ אחראים שעליהם יוכל להטיל את האחריות המיניסטריאלית, אזי רצוי שיידע כי הכשלים כולם הם הכשלים של המשרד לביטחון הפנים,האחריות כולה נופלת עליהם, כי אם באמת רוצה השר דיכטר להצליח בתפקידו ראוי שראשית לכל ידאג לפתרון המחסור בכוח אדם מאומן ומיומן, ידאג לתוספת של מקומות כליאה, יגדיל תקנים, יכין תוכנית לאימונים מיוחדים לשוטרי הליווי ועוד פעולות מערכתיות כוללות שישנו את המצב העגום והקשה ששורר כבר שנים ארוכות בין המערכות לאכיפת החוק בישראל.
עד היום המשרד לביטחון הפנים לא הצליח לשדרג את שכרם של שוטרי הליווי,לא הצליח להוציא אל הפועל את תוכנית מיגון מתקני הכליאה,תקציב שאם השר דיכטר לא יודע אנו נגלה לו, תקציב שלא שייך ולא נמצא בתקציב השוטף של משטרת ישראל.

הוועדה שבראשה ישב האלוף ב(מיל.) עמוס ירון פטרה עצמה מלדון ולהיכנס לכל הסוגיות הללו,היא התבקשה לעשות עבודה קלה ומהירה וניסתה להעביר את האחריות לאחרים,כשידוע לה היה כי הפיקוח והבקרה על השב"ס והמשטרה היא באחריות המשרד לבט"פ.

כך שאם השר הממונה מפנה אצבע מאשימה אחת כלפי מערכות אכיפת החוק בישראל רצוי שאת הארבע אצבעות הנותרות יפנה אליו עצמו ולמשרד עליו הוא ממונה. מערכות אכיפת החוק בישראל ידועות מזה שנים כמערכות שנלחמות האחת כנגד רעותה.

משטרת ישראל נאלצת לבצע מטלות שבמדינות נאורות ומתוקנות עושות אותן מערכות הכליאה או בעברית ברורה יותר "שרות בתי הסוהר". רק בישראל צריך לברוח אסיר מסוכן כדי שתבוא לאחר מכן וועדת בדיקה ממונה שתגלה את "הסוד הגדול" שאין מקום ששוטרים אשר תפקידם הברור הוא אכיפת חוקי המדינה,יתעסקו בשמירה ובשינוע של אסירים שנמצאים רוב ימות השנה באחריות השב"ס.מערכת אחת מנסה ולעיתים קרובות גם מצליחה להסתיר מידע חיוני מהמערכת השנייה כך היה גם בפרשת שינועו של האנס המסוכן ביותר במדינה-בני סלע. את מה שהשב"ס ידע,לא ידעו מי שהיה צריך לדעת במשטרת מחוז תל אביב ומדוע? כי זה ממש לא משנה למערכת השב"ס מה יקרה לאסיר מהרגע שהוא יעבור לאחריות המשטרה,מרגע זה הבעיה הופכת להיות של שניים או יותר שוטרי ליווי שיחתמו על חתיכת נייר סתום וייקחו על עצמם את כל האחריות,הם והמפקדים שמעליהם. הצלע השלישית "במשולש הרומנטי" הזה היא מערכת בתי המשפט,אותה מערכת שאמורה לסכרן בין שתי המערכות החשובות הללו משטרה מול שב"ס רק מה שקורה בפועל זו העובדה שמערכת בתי המשפט יודעת לנפק רק זימונים
לדיונים וזה הכול,אין חשיבה, אין אחריות וחמור מכך זה גם לא מעניין את אף אחד במערכת המסואבת של בתי המשפט במדינת ישראל.
קצת חשיבה, שינוי דפוסים מושרשים, יעילות! מילים שבמערכת המשפטית של ישראל כנראה לא מכירים וכסף שיושקע במקומות הנכונים במערכת,כל אלה יכול בעתיד יהיה למנוע אולי הוצאת כספים מיותרים לחיפושים נרחבים אחרי אסירים בורחים.
נכון כסף זה בהחלט פקטור חשוב בהתייעלות,אבל האם חשב מישהו במוסד המסואב שנקרא מערכת בתי המשפט כי המילה הנרדפת להתייעלות היא גם צמצום בכוח אדם למשל או צעדים ארגוניים ישנים ולא יעילים אשר מזמן עברו מן העולם?!

מילה על התקשורת - פסטיבל בני סלע מילא בשבועיים האחרונים את כל דפי העיתונות הכתובה, רדיו, טלוויזיה ואתרי החדשות באינטרנט. מאמרים,פרשנויות, שיחות וראיונות עם מומחים, ידיעות חדשותיות שכיסו את התנהלות המשטרה ועקבו בדריכות אחרי עבודת וועדת ירון. ערוצי חדשות ותוכניות אולפן התעסקו בפרשת הבריחה מבוקר עד ליל, עד כאן הכול בסדר. מי שחכך את ידיו בהנאה מרגע בריחת האסיר המסוכן ועוד לשני שוטרי ליווי במשטרת ת"א ועד יום שישי האחרון בשעה שמונה בערב שעה שבו נתפס האסיר הנמלט, היה העיתון שמגדיר את עצמו הגדול במדינה, רק שבמהלך כל 15 ימי האירוע הזה התגלה אותו עיתון ובעיקר העורך הראשי וכתב הפלילי שלו כעיתון שכל כולו העברת מסרים וכתבות אינטרסנטיות אישיות, עיתונאי שמנהל כבר שנה מלחמה עיקשת ובלתי מתפשרת נגד משטרת מחוז תל אביב מפקדה וקציניה, מלחמה אישית, לא מקצועית, לא רלוונטית, מלחמה שכל כולה נובעת ממניעים שאינם מניעים עיתונאיים, עיתונאי כזה אינו יכול להעביר את התמונה האמיתית והאמינה היישר מהפרשה ועד לעיניי הקוראים. הילד נפגע כי לא קיבל את מה שרצה ומכאן מתחיל מסע הנקמה הלא מקצועי,מסע נקמה שמשום מה מקבל גם את גיבויו של עורך העיתון.

חמור מכך הוא חציית הקווים האדומים של העורך הראשי של אותו עיתון "גדול במדינה" בעת שכתב מאמר מערכת שכל כולו הוצאת דברים שנאמרו בפגישה פרטית בשש עיניים, כשארבע מהם סומכים ונותנים בו את אמונם, כי הדברים האישיים שנאמרים בחדרי חדרים טוב יהיה ואת זה יודע אותו עורך,טוב יהיה אם יישארו במסגרת האינטימית של שש עיניים. כשעורך ויהיה מקצועי ככל שיהיה מנצל את מעמדו ומביא לידיעתו של הציבור כולו את שנאמר בחדרי חדרים עליו להבין אם הוא עדיין לא הבין, כי אולי הוא ימכור עוד שניים וחצי עיתונים של יום שישי אבל במעשה שעשה פגע הוא פגיעה קשה בכל מי שמחשיב את עצמו עיתונאי רציני וחמור מכך פגע במקצוע ובאנשים המקצועיים שהוא עצמו חושב שהוא שייך אליהם.

מה למדנו אנו אזרחי המדינה והם הפוליטיקאים בסופה של הפרשה שהעסיקה את התקשורת ואת המדינה כולה במהלך השבועיים האחרונים?
התשובה היא פשוטה! אותה משטרה ואותם שני שוטרי ליווי זוטרים שמידיהם ברח האסיר והאנס המסוכן בני סלע ,אותה משטרה ואותם שוטרים זוטרים הפעם שוטרי סיור הם אלה שבסופו של מרדף גם תפסו אותו.

והלקח הסופי מופנה לכל האחראים על מערכות אכיפת החוק בישראל: המשרד לביטחון הפנים, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, מערכת בתי המשפט ואחרים, אם לא ישנו אלה את דפוסי החשיבה הישנה שלהם וימשיכו לנצל מצבים מאותו הסוג אליו התוודענו כולנו בשבועיים האחרונים ורק כדי לצבור עוד הון פוליטי ובעיקר לזרוק את האשמה ממערכת אחת לשנייה, אזי נהיה עדים כולנו שוב כפי הנראה לראות בקרוב את האסיר המסוכן הבא שכבר מתכנן ובדרך לבצע את הבריחה הבאה!!.