צריך שניים לטנגו!

לפני שאת מכניסה שותף לעסק עלייך להיות מוכנה למספר שינויים מהותיים ולהבין שמרגע זה ואילך כל מה שידעת לבד תצטרכי לדעת בשניים, מה שאומר שאת כבר לא המחליטה היחידה.

למרות שזה מלחיץ זה אפשרי ואפילו מהנה צריך רק לדעת איך. במאמר הזה אתייחס למספר פרמטרים שיש להתייחס אליהם בתשומת לב ובהקפדה כדי שדברים באמת יזוזו חלק עם כמה שפחות חיכוכים כי מה לעשות אי אפשר לגמרי בלי...

בחירה של שותף לעסק נובעת לפעמים מקשיים כספיים ולפעמים מקשיים ניהוליים. העומס הניהולי הוא אדיר ומותר בהחלט לרצות לחלוק אותו עם עוד אדם. אך בדיוק כמו שאת בוחרת בעל (ואפילו יותר) כך תבחרי את שותפך לדרך העסקית, כי הצלחה או כישלון של עסק תלויים בעבודת צוות.

ממש כמו המחקר שאת עושה על לקוח פוטנציאלי שאיתו את מעוניינת לעבוד, זה המחקר שתעשי על השותף המיועד. במחקר עלייך לבדוק ביסודיות את אופיו, כושר יציבותו במקומות קודמים, האם הוא משועבד להלוואות, האם עבד עם שותף בעבר ואם כן אז למה התפרקה החבילה, בכמה נמדד הונו לפני שהוא נכנס לשותפות ועוד. אין מקום לבושה מנבירה בכל תחום אשר רלוונטי לגביו כשותף.

חשוב מאוד שתדעי הכל מראש. הפתעות הקשורות באחד התחומים שהזכרתי אשר מגיעות באיחור יכולות להיות הרות אסון עבורך. לצערי אנחנו כבר לא בעידן שבו סוגרים עסקות בלחיצת יד. חשוב לקבל את כל הנתונים מההתחלה כדי לא לשלם כפול מאוחר יותר. פגיעה באמון מצד שותף יכולה להרוס שיתופי פעולה עתידיים שיכולים להיות מוצלחים מאוד ולכן גם אם מדובר באחיך כדאי שתעשי מחקר. מה שבטוח זה שלא ייגרם נזק, מקסימום תדעי יותר.

מזל טוב! החוזה נחתם ויוצאים לדרך חדשה מלאה באנרגיות ותקוות חדשות להצלחה העתידית. לפני שהשותף נכנס לעבודה שוטפת עליכם להגדיר בדיוק את תחומי האחריות אשר יהיו לכל אחד. חלוקה ברורה של תפקיד וסמכויות תמנע הרבה חיכוכים ואי ודאות בהמשך הדרך.

נדבך חשוב גם כן הוא תהליך חשיפת השותף בקרב העובדים. לא, הם לא יבינו לבד שהוא אחראי על X ואת על Y. ברגע שהגדרתם ביניכם מי מנהל את מה, העובדים חייבים לדעת זאת ובצורה מסודרת. עלייך לרכז את כולם להציג בפניהם את הרעיון שעומד מאחורי צירוף השותף החדש ולספר על מה בדיוק הוא הולך להיות אחראי ובאילו נושאים ניתן לפנות אליו. לפעמים נכנסים לעבודה שוטפת ונראה ש"כולם כבר יבינו", אבל זו הנחה שגויה בעליל אשר יכולה לגרום לשתי בעיות. האחת היא הבלבול אשר נוצר כי העובדים לא יודעים מי מחלק הוראות או ממי לקבל הוראות. והשנייה היא שההרגשה של עובד שלא משתפים אותו במה שקורה בחברה יכולה לגרום לו להרגיש נבדל וכך לא יהיה לו רצון וחיבור למטרות העסק וטובתו.

הסכמים אשר לא עוגנו עי" הסכם חתום כאילו לא סוכמו מעולם. גם אם נדמה שבגלל אילוצים של זמן או של פרויקטים שונים אפשר לדחות את חתימת החוזה - בשום פנים ואופן! אל תעשי צעד לפני שהכל מוסכם וחתום.

חשוב שהחזון ומטרות העסק יהיו ברורים לשניכם. עליכם לבנות יחד ולהסכים מראש על האסטרטגיה הכללית של העסק ואם הייתה כזו קודם אז צריך לבטל אותה ולהכין אחת אחרת מנקודת זמן חדשה שבה יש שני מנהלים ומן הסתם יש כמה רעיונות שאותם אפשר ליישם. כי אם את רוצה לשמר את העסק כמו שהוא ולהמשיך כרגיל ואילו השותף חולם על רשת עם סניפים בארץ ובעולם הייתי אומרת שיש בעיה... כאשר המטרות לא זהות כל אחד מושך לכיוון שלו אך לא מתקדמים לשום מקום.

קביעת מדיניות - חשוב מאוד שבעסק יהיו חוקים ומשמעת. צריך להגדיר דרכי התנהלות ספציפיים אשר מתאימים לאופי העסק. החליטו יחד מי מוסמך להוציא מדיניות ודאגו לאכוף כל חריגה יחד ובעיקר להיות אחידים במסרים ובדרישות.

כאשר כל אחד מהשותפים מופקד על תחום אחריות ומחלקות שונים לא תתעורר בעיה והכל יעבוד חלק כמכונה משומנת. זכרי, כאשר את מכניסה שותף לעסק כל מה שקורה לטוב או לרע הוא באחריות שניכם כקברניטי הספינה, כי כמו ברוב התחומים בחיים, צריך שניים לטנגו!