מסמך זה נכתב לבקשת הוועדה לזכויות הילד. בחלקו הראשון יובא רקע קצר על האינטרנט, ולאחר מכן תוצג הבעיה של חשיפת קטינים לתכנים מזיקים באינטרנט, ייסקרו השלכות אפשריות של חשיפה כזאת ויוצעו פתרונות אפשריים המותאמים למבנה הטכנולוגי של הרשת. חלקו השני של המסמך יעסוק בניסיונות להתמודד עם הבעיה בארץ ובעולם בכלים כגון רגולציה ציבורית, הסדרה עצמית, אמצעים טכנולוגיים וחינוך והסברה. יש לציין כי המונח "תכנים מזיקים" כולל מגוון רחב של תכנים שאינם מתאימים לקטינים, ובכלל זה פורנוגרפיה, אלימות, סמים, פשיעה, גזענות והסתה.
האינטרנט הוא מדיום תקשורתי חדש יחסית, המתאפיין בחופש מידע ובנגישות להיקף עצום של מידע בזמן קצר. חלק גדול מן התכנים באינטרנט אינם מתאימים לילדים ולבני נוער, ובכלל זה פורנוגרפיה, אלימות, סמים, פשיעה, התאבדות, הסתה וגזענות.
ילדים ובני נוער הם מן הלקוחות העיקריים של האינטרנט. על-פי מחקרים שנעשו בארץ ובחו"ל שיעור הילדים ובני הנוער הנחשפים לתכנים מזיקים באינטרנט (בעיקר פורנוגרפיה) הוא 25%-15% מהילדים ובני הנוער הגולשים ברשת דרך קבע. עם זאת, אין מחקרים המוכיחים כי לחשיפה לפורנוגרפיה ולאלימות בתקשורת בכלל ובאינטרנט בפרט יש השפעות שליליות ארוכות טווח, והדעות בנושא זה חלוקות.
היכרות עם המבנה הטכנולוגי של העברת מידע ברשת הכרחית לצורך מציאת פתרון לבעיה. העברת המידע ברשת נעשית דרך כמה תחנות: ספקי תכנים, ספקי שירות, ספקי גישה, צרכני האינטרנט ושירותי איתור. הגבלת החשיפה של קטינים לתכנים לא רצויים דורשת כלים שונים לכל אחת מן התחנות: מניעת פרסום תכנים מזיקים באתרים פתוחים לקטינים הן באתר האינטרנט היחיד והן בשלב הצבת המידע על ספק השירות; הגבלת גישה של קטינים לתכנים לא רצויים באמצעות סינון האתרים שבהם קיימים תכנים אלו על-ידי ספקי הגישה או המחשבים הפרטיים; שימוש במנועי חיפוש המותאמים לקטינים.
בארץ בעיית החשיפה של קטינים לתכנים מזיקים באינטרנט מטופלת בארבע דרכים עיקריות:
1) רגולציה ציבורית - הטיפול של החוק הישראלי להגנה על קטינים ברשת האינטרנט חלקי בלבד. החוק העוסק בעבירות מחשב - חוק המחשבים, התשנ"ה-1995 - אינו עוסק בתכנים מזיקים באינטרנט. סעיף 214 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אוסר פרסום תועבה גם באמצעות מחשב, אך איננו אוסר פרסום תכנים שאינם הולמים לקטינים. על-פי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1992, ספקי הגישה לאינטרנט חייבים להחזיק ברשיון משרד התקשורת לפעילותם. בסעיפי הרשיון הזה נקבעה חובה להזהיר את המנויים מפני תכנים מזיקים וליידע אותם בדבר טכנולוגיות סינון הקיימות למטרה זו. בשנים האחרונות הועלו כמה הצעות חוק שנועדו להרחיב את הרגולציה הציבורית על האינטרנט ולצמצם חשיפה של קטינים לתכנים מזיקים ברשת.
2) הסדרה עצמית - הסדרה עצמית היא קביעת נורמות התנהגות ברשת על-ידי הגורמים המעורבים בנושא. על-פי מסמך מדיניות של משרד התקשורת משנת 2000, הסדרה עצמית היא האמצעי המועדף על משרד התקשורת לפיקוח ולבקרה על האינטרנט. עם זאת, הניסיונות לקדם נושא זה מתנהלים באיטיות. כיום איגוד האינטרנט הישראלי מקדם יוזמה לגיבוש הסדרה עצמית עם הגורמים הפעילים בענף האינטרנט בארץ. יוזמה זו עדיין בחיתוליה.
3) טכנולוגיות סינון - טכנולוגיות הסינון הן תוכנות המותקנות במחשב הביתי ומאפשרות מניעת גלישה לאתרים על-פי פרמטרים שונים. כל חברות ספקי הגישה לאינטרנט מציעות טכנולוגיות סינון תמורת תשלום חודשי. נוסף על כך מוצעות תוכנות סינון להורדה חינם או בתשלום ברשת. שיעור המשתמשים בטכנולוגיות הסינון בקרב מנויי החברות קטן למדי, ויש ספקות בדבר יעילותן.
4) חינוך והסברה - משרד החינוך מקיים עם המשרד לביטחון פנים פעילות שוטפת במוסדות החינוך בנושא גלישה בטוחה באינטרנט. שיאה של פעילות זו ביום הלאומי לאינטרנט בטוח. נוסף על כך פועלות בתחום עמותות כגון אשנ"ב והמועצה הלאומית לשלום הילד.
בנספח מובאות שלוש דוגמאות מן העולם לטיפול בנושא חשיפת קטינים לתכנים מזיקים באינטרנט. בארצות-הברית נעשה ניסיון להגביל חשיפת קטינים לתכנים לא מתאימים ברשת באמצעות חקיקה. באוסטרליה ובקנדה פועלים מנגנונים של הסדרה עצמית.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
