לשלוט בשומנים

גוף האדם זקוק לכמויות מזעריות של שומנים, ואלו צריכים להיות מסוג שהגוף מסוגל לנצל ולהשתמש לתפקודו. יש שומנים שהגוף משתמש בהם ליצירת אנרגיה, שומנים אחרים שאין בהם תועלת כלל, ושומנים החיוניים לתפקוד תקין של מערכות רבות בגוף.

כיום אנו מכירים כ-20 חומצות שומן החיוניות לגוף. מתוכן 2 חומצות שומן הגוף אינו מסוגל לייצר בעצמו, והוא מקבל אותן מהמזון. אלו חומצות השומן הרב-בלתי רוויות מסוג אומגה 3 (אלפא-לינולנית) ואומגה 6 (לינולאית).

שומנים רווים וחד שומנים בלתי רווים אינם הכרחיים לגוף. שומנים אלו אינם מזינים והגוף מסוגל להשתמש בהם אך ורק ליצירת אנרגיה. עיכולם הוא ארוך ומורכב, ובמהלכו מתבזבזת אנרגיה רבה בהרבה מהאנרגיה המתקבלת בסיומו. צריכה מוגזמת של שומנים רווים (קשים) תורמת להתפתחות מחלות ועלייה במשקל. לעומתם, חומצות השומן הרב-בלתי רוויות חיוניות לגוף והן תורמות לתפקוד העצבים, למערכת החיסונית, ולתפקוד תקין ובריא של כל מערכות הגוף. למרות חיוניותן, הכמויות שהגוף צריך הן מזעריות, וכל כמות שנצרכת מעבר לכך מסוכנת ומתבטאת בבזבוז אנרגיה המורגש מיד. צריכה מוגזמת של שומן גורמת לפגיעה בזרימת הסוכרים (האינסולין) מהדם לתאי הגוף. הליקוי מתבטא בעליות וירידות חדות ברמת הסוכר בדם ולעלייה בלחץ הדם.

חומצות שומן חיוניות נמצאות בכמויות קטנות ובאיזון מצוין בסוגי פירות וירקות שונים. אכילת מגוון פירות וירקות תספק לגוף את הכמות האידיאלית של חומצות השומן החיוניות. מקורות עשירים מאוד בחומצות שומן חיוניות הם האגוזים השונים, גרעינים למיניהם, זרעים שונים, שקדים ואבוקדו. צריכת מזונות אלו חייבת להיות מוגבלת לכמויות קטנות.

מקור עשיר לחומצת השומן מסוג אומגה 6 הם הגרעינים. גרעיני חמנייה (79%) ודלעת (42%). מקורות עשירים נוספים: אגוזי מלך (51%), נבט חיטה (50%), שומשום (41%), אגוזי לוז (15%), שקדים (26%) ותירס (59%).

מקורות עשירים לחומצת השומן מסוג אומגה 3 הם זרעי הפשתן (57%) וגרעיני דלעת (15%). אומגה 3 נמצאת בכמות קטנה יותר גם באגוזי מלך (8%), וגם בנבט חיטה (5%). הדרך הטובה ביותר לספיגת חומצות השומן החיוניות היא צריכתן בצורתן הטבעית. קלייה, בישול וחימום הופכים את חומצות השומן לטרנס-שומנים מזיקים ומסוכנים.

את זרעי הפשתן והשומשום הקטנים לא ניתן ללעוס ולטחון באמצעות השיניים. בכדי לספוג את חומצות השומן החיוניות ושאר מרכיביהם התזונתיים, חייבים לטחון אותם.

את האגוזים והגרעינים למיניהם מומלץ להשרות מספר שעות לפני אכילתם. השריית האגוזים למיניהם נועדה לשטוף את מעכבי הגדילה המצויים בקליפה (מעכבים אלו רעילים במידה מעטה). מעכבים אלו נועדו בכדי לשמור על האגוז שלא ינבוט בעונה הלא מתאימה. בנוסף לכך, השריית האגוזים הופכת את מרכיבי התזונה שבהם לקלים יותר לעיכול. השומנים והחלבונים מפורקים בחלקם, דבר שהופך את העיכול ליעיל יותר ולהוצאת פחות אנרגיה.

בעיה נפוצה ומצערת היא שגם אלו שהחליטו לחיות על-פי התזונה הטבעית הנתמכת במזון חי, נוטים לצרוך כמויות גדולות של שומן. ברוב המקרים אנשים אלו צורכים אחוז גבוה יותר של שומן לעומת הממוצע בתזונה המודרנית. שמנים מזוקקים, אבוקדו, אגוזים, גרעינים, ממרחי אגוזים וגרעינים, קוקוס וזיתים מהווים מקורות טבעיים העשירים מאוד בשומנים. צריכתם המוגזמת מהווה כ-65% שומן מסך כמות הקלוריות היומית, לעומת 42% בתזונה המודרנית. הכמות המומלצת של שומן היא בין 10-15% מסך הקלוריות.

במקום להסתמך על הסוכר בפירות כמקור לאנרגיה, אנשים בוחרים במזונות שומניים. כשאוכלים בעיקר ירקות שערכם הקלורי נמוך, מפצים על כך בצריכה גבוהה יותר של שומן. הפתרון הוא לאכול יותר פירות כמקור עיקרי לאנרגיה, ובתוספת של ירקות ומעט שומן להרכיב תפריט מושלם.

אבוקדו אחד קטן או 40-60 גרם אגוזים ביום יספקו לגוף את כל חומצות השומן החיוניות. בתרבויות עתיקות צרכו פחות מ-10% שומן, אנשי הכפר בתחילת דרכה של החקלאות צרכו פחות מ-15%. השפעתה המזיקה של אכילת כמות גדולה של שומן מתבטאת מיד בתסמינים רבים. הדם הופך לשומני, ופחות חמצן זורם לתאים. הסוכר נתקע בזרם הדם למשך זמן ארוך. התפתחות פטריית הקנדידה היא רק עניין של זמן.

תהליך "הניקוי" שאנשים רבים מנסים להשלים נמשך לנצח. הם ממשיכים לחוות את התופעות השונות לאורך השנים, והם מפנים את האשמה לתהליך. כל המזונות בטבע וביניהם כל הפירות והירקות מכילים אחוז כלשהו של שומן. תזונה שעיקרה פירות וירקות תספק לגוף את כל חומצות השומן החיוניות. הוספת מעט אבוקדו, אגוזים או גרעינים תשלים בוודאות את כל הכמות הנחוצה של חומצות השומן החיוניות.

בקיץ, כשמזג האוויר חם מאוד, הגוף מבקש מזון עתיר בנוזלים, במצב שכזה ניתן להימנע לחלוטין מצריכת מזון עתיר שומנים.