בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אין שום עו"ד בעולם - יהיה רהוט וממולח ככל שיהיה - שיצליח לשכנע מאן-דהו שראש הממשלה חשב שיש קשר בין המינוי של פרץ לביטחון לבין האינטרס הציבורי. אילו אני אליהו וינוגרד- על זה בלבד, הייתי מעיף אותו
"קודם כל אני, אח"כ אני, ורק במקום השלישי אני", זה המוטו שמנחה את הפוליטיקאי הישראלי. תשאלו אותו, "רגע, מה עם הציבור"? והתשובה שתקבלו: "ציבור?? תזכיר לי"?! אח"כ מינה צמח מפרסמת סקרים, ומסתבר שרוב אזרחי ישראל מתעבים את הנבחרים. על התיעוב הזה צריך לומר, שהושג בדי עמל. אפשר לכתוב על זה ספרים שלמים. קבלו דוגמאות טריות. ראש הממשלה באמצעות מקורביו, אומר על שר הביטחון שלו. שימו לב: "בשביל כמה קולות במגזר הערבי בפריימריז, הוא הפקיר את ביטחון ישראל" (מעריב/ 11.2.07). הדברים נאמרו בגין מכתב פומבי ששלח עמיר פרץ לראש הממשלה, ובו דרישה להפסיק את עבודות החפירה בהר הבית. פרסום המכתב הזה התפרש בעיני מר אולמרט, כמתן רוח גבית לאנשי התנועה האיסלאמית בישראל, שהסיתו ועוררו את המהומות. במילים פשוטות, ראש הממשלה מדווח לנו, שבגין המאמץ לשמור על כיסאו, שר הביטחון הפקיר את השמירה על חיינו. ואם היה למאן-דהו ספק, שמנהיג העבודה מונע ע"י שיקולים אישיים נטו, המינוי של ר'אלב מג'אדלה לשר, רק כדי לזכות בעוד קולות מהמגזר- מוכיח את הקביעה הזו. האם עמיר פרץ הוא היחיד שמונע ע"י שיקולים אישיים? אין באף דמוקרטיה בעולם פוליטיקאי נכלולי, ערמומי, צבוע, מתחסד ומושחת כמו אולמרט. החוצפן הזה מעז להטיח האשמות (צודקות!) בשר הביטחון שלו, בגין העדפת השיקול האישי על האינטרס הציבורי. שמא יואיל אבי המשתמטים לספר לנו, מה הניע אותו להפקיד את ביטחוננו בידיו של מנהיג הפועלים לך ואלנסה? סליחה, עמיר פרץ? עוד בטרם קיבל החלטה על איוש התיקים, היה ברור לו שיאלץ לתת ליו"ר העבודה אחד משלושת התיקים הבכירים. תיק החוץ ירד מיד מהפרק. מבחינתו של אולמרט, חזית עם נסראללה, יותר קלה מחזית עם ציפי לבני. נשארנו עם האוצר והביטחון. מבין השניים, ברור שהאוצר יותר מתאים. אם כך, מדוע קיבל פרץ את תיק הביטחון? לא צריך להיות אולמרטולוג כדי להבין: ראש הממשלה רצה את האוצר בשליטתו. אין שום עו"ד בעולם - יהיה רהוט וממולח ככל שיהיה - שיצליח לשכנע מאן-דהו שראש הממשלה חשב שיש קשר בין המינוי של פרץ לביטחון, לבין האינטרס הציבורי. אילו אני אליהו וינוגרד - על זה בלבד, הייתי מעיף אותו. ובימים שהוא חשוד בפלילים, אנחנו מתבשרים על מינוי חדש: פרופסור דניאל פרידמן, זכה לקבל את התיק שהאיש עם הלשון המשתלחת (תרתי משמע) השאיר. המינוי עורר אריות (בדימ.) מרבצם, ושמענו אפילו גרגור מאיים שכויל כלפי השר החדש. הרציונאל מאחורי השמעת האיומים היה סדרת מאמרים דליקים ששוגרו מהמקלדת שלו, היישר למעוזם של שומרי החומות. ח"כ שלי יחימוביץ' מעל דוכן הכנסת הסבירה לשר החדש את המניע מאחורי המינוי: "ראש הממשלה שלח אותך להבעיר אש בביהמ"ש". אחרי שלמדנו מהו הקוד שמפעיל את ראש הממשלה, ברור לנו שהאינטרס הציבורי לא עמד לנגד עיניו. הצוקה שמעיקה עליו, מאז התיישב על כורסתו של המושחת שקדם לו - היא שהביאה אותו להחלטה. גם אם יש בינינו רבים המשוכנעים שהמינוי ראוי (לא מכיר אותו) ברור שהמניע פסול! וכשמדובר במשפטים - למניע יש משמעות רבה. אבל כמו בספרי ילדים, לא לעולם חוסן: הרשע בסיפור צריך לשלם בסוף. והסוף של אולמרט קרוב. אי-שם באחד מחדרי החקירות, מכינים לו חוקרי משטרה דה-ז'וו, שאמור להתגבש לכתב-אישום. אחרי השימוע, יתברר לו, שהסרדינים ששחו בקרבתו, אינם אלא דגי פיראנה, עם אותו מוטו: "קודם כל אני, אח"כ אני, ורק בסוף אני". והציבור? לציבור לא יישאר...
|
תאריך:
|
11/02/2007
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2007
|
|
נרי אבנרי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
כחול,,כתום.
|
11/02/07 16:03
|
|
2
|
|
סטודנטית עצלה.
|
11/02/07 16:09
|
|
3
|
|
טהורת המידות
|
11/02/07 18:15
|
|
4
|
|
מגיע לו לציבור
|
11/02/07 18:28
|
|
השבוע חל יום הסרטן הבין לאומי. הנתונים מגלים שמחלת הסרטן היא גורם המוות הראשון במעלה כיום. כ-11 מיליון בני אדם מגלים מדי שנה כי הוא חולים במחלה ומתוכם מעל שני שלישים מתים כתוצאה ממנה. סרטן השד גורם לתמותת חצי מיליון בני אדם בשנה.
|
|
|
עיון מעמיק יותר בפסק הדין בעניינו של חיים רמון, מעלה מחשבות נוגות. סביב אירוע בלתי ראוי, שנמשך שניות בודדות, שספק אם הוא בכלל פלילי, נבנו תלי תלים של פרשנויות וקביעות עובדתיות. בית המשפט לא חסך במילים מחיים רמון, וגינה אותו בכל דרך אפשרית. המתלוננת, לעומת זאת, קיבלה את כל התשבוחות והסופרלטיבים האפשריים. לכל תמיהה באשר להתנהגותה נמצא פתרון: אם אמרה "אני לא יכולה לעמוד בפניך" - אזי מדובר ב"שיחה ידידותית", ולא בפלירטוט, אם התחבקה איתו תוך שהיא נצמדת אליו (שלא לומר נמרחת עליו) כפי שהוצג בתמונות - אזי עדיין מדובר במחווה ידידותית נטולת כוונות מיניות. אם, לדבריה, היו לה "דמעות בעיניים" לאחר אירוע הנשיקה, ואין הדבר ניכר בצילום השלישי - אזי מדובר בדמעות במובן הנפשי. אם נתנה את מספר הטלפון לרמון לאחר הנשיקה - היתה בהלם ותפקדה כאוטומט, ועוד כהנה וכהנה.
|
|
|
אנטוניו הנגר, סבא ג'פטו והדג אוג'ין מוכרים לכל ילד אצלנו, כמו בעולם כולו, כגיבורי הספר "פינוקיו". דמויות אלה קרמו עור וגידים בפארק ענק בעיירה האיטלקית הנושאת את השם קולודי - הלא הוא כינוי-העט של מחבר הספר הנודע, קלאודיו לרונצינים.
|
|
|
איתרע מזלי ונתקלתי בשר המשפטים החדש, פרופ' דניאל פרידמן, בזמן לימודי באוניברסיטה, כסטודנט וכנציג סטודנטים. מניסיוני, האיש אליטיסט, מתנשא, חלש ביחסי אנוש ובעיקר – נוקם ונוטר. מצד שני, אני מסכים עם רוב ביקורתו על מערכת המשפט (למעט השתלחותו במשפטו של חיים רמון), אבל מסתייג מהדרך והפורומים שבהם בחר להשתלח במערכת. וכמו שכתב אחד ה"טוקבקיסטים", שציטט פתגם עממי: כדי לנשוך כלב צריך כלב גדול יותר...
|
|
|
השבוע ניתקתי לדוד שלי את הטלפון בפרצוף. עאללק ניתקתי בפרצוף, כולה הסברתי לו שאני לא יכול כרגע להתפנות אליו ושעוד 10 דקות אתפנה. אבל כדי להבין מה בדיוק קרה שם צריך להתחיל דווקא ממה שקרה ביום שלמחרת כאשר אחי פנה אלי באמירה מיתממת:
|
|
|
|